../images/Emo72.gif
מאז ומתמיד,כשאני מחליטה משהו-אני עושה אותו,אם כמה שזה קשה.. האמת,אני בעצמי לא האמנתי שאצליח כל כך טוב.., הרבה אנשים אמרו לי שאני לא אצליח בבת אחת,ודווקא בגלל זה אני אוותר.., אבל ברגע שהחלטתי ושיתפתי את המשפחה/חברות שלי,עשיתי את זה. היו לי ימים ממש קשים,במיוחד כשהיה בקבוק שלם של קולה במקרר..[המשפחה שלי המשיכה לשתות,אני חשבתי שיהיה הרבה יותר טוב שאני אראה אפילו ואדאג להגיד לעצמי
"לא". אז,כפי שכבר כתבתי,היו לי ימים קשים שבהם באמת כמעט נשברתי והסתכלתי על הבקבוק קולה...כאילו הוא אלוהים בשבילי ושאני חייבת אותו. [ואני לא מגזימה..],אבל כשעברו הימים האלו..,בלי לשים לב בכלל,פתאום לא היה אכפת לי מהקולה והשיא היה כשבאירוע משפחתי היה מולי בקבוק קולה-ועדיין לא שתיתי. המלצה שלי ב"גמילה"- כל יום שעובר תכתבי לך. תמיד לפני שתרצי לשתות,תסתכלי כמה ימים עברו..ואולי יהיה לך חבל להפסיק את התקופה שהצלחת..
ברור שאני יכולה בלי זה,אם אני אחליט.וזה יהיה לי קשה,מאוד. אבל ההתמכרות שלי לקולה "לפני בית ספר",היא יותר מדי.. במיוחד כי בראש המחשבות שלי-הקולה גורמת לי להיות עירנית בבית הספר. ודווקא בגלל שכרגע זה באמת מה שקורה לי,אני לא חושבת להפסיק. היו ימים שלקחתי "קצת יותר" מבכל בוקר,וכבר כאב לי הראש והייתי עייפה.. כנראה
שזה מאוד תלוי במינון.. אבל אם זה יעשה לי רע-אני בהחלט אפסיק שוב. את חייבת להחליט שאת מפסיקה ,ובאותו הרגע להפסיק, ואם זה כל כך קשה-לבקש מהאנשים שמתגוררים איתך:לא לקנות קולה. ,ואת יכולה גם לבחור בדרך של ה
"הדרגה" ולשתות פעמיים ביום, כעבור שבוע פעם ביום.. [כן,אני מאוד ממליצה לסיים עם ההתמכרות הזאת במהירות,לפני שיהיה חמור יותר..ו
תמיד יש מצב חמור יותר..] אז תתעודדי,תחליטי שאת חזקה ושזה הרגע..
