אני ממש מפחדת לנסוע...

אני ממש מפחדת לנסוע...

זה הגיוני שאני כל כך מפחדת לנסוע...? אני ממש פוחדת לראות את כל הדברים שיש שם.. אם אפשר שכל אחד ייתן עצה מה כדאי לעשות כדאי להתגבר על הפחד... מצטערת על השיגוע....
ותודה רבה נופר..:]
 
ברור שזה בסדר... והגיוני. ../images/Emo13.gif כנסי

ברור שזה הגיוני שאת מפחדת... את לא יודעת למה לצפות מהמסע אבל תבואי למסע בגישה של הכל יהיה בסדר מותר לבכות מותר להשבר ותמיד אנחנו בסוף חוזרים לארץ... את בטוח נוסעת עם חברה או חבר טוב ויהיה מי שיתמוך ואין לך מה לפחד זאת המציאות ולדעתי ואני בטוחה שלדעת עוד הרבה אנשים כאן חייב לסוע ואם הייתה לי ת'אפשרות הייתי עוזרת להרבה אנשים לעבור ת'מסע מה שבטוח אל תוותרי עליו בשום מחיר או משו בעולםםםםם !!!! והכי הכי הכי חשוב תדעי שאפשר לעבור וזה בסדר לעבור מבכי ועצב לצחוקים באוטובוס נכון זה קשה אבל בכל זאת זה הגיוניייי מסע מוצלח דנה
תעדכני אחרי המסע ד"א מתי המסע?
 
אני לא טוב

בלתת עצות. אז אני אצטרף למה שרשמה בננונת חמודונת!... בהצלחה נופר!
 
דנה תודההה.:]

המסע ב1.8...עוד 8 ימיםםםם..:] גם לכם עשו את זה יום אחרי אושוויץ בירקנאוו לקחו אתכם לטייל וצחוקים והכל?
 
אמממממ

אז זהו שאנחנו יום אחרי אושוויץ ביקרנאו לקחו הבייתה (בלילה מאוחר חחחחחח) ועצות שאני יכולה לתת זה שתזכרי תמיד שיש לך ארץ ומשפחה וחברים שמחכים לך בארץ שתחזרי ויש מעבר חד מעצב לשמחה צחוקים וזה באוטובוס ובהתחלה זה מוזר אבל אח"כ זה דווקא פסדר.. וזה טבעי שתפחדי מ"הלא נודע" אבל יהיה בסדר תאמיני לי..... מסע מוצלח
 
עצות...אני לא האדם הכי טוב בעצות...

אבל...לפני הנסיעה שלי ההורים שלי היו יותר חרדים ממני..לאיך אני יגיב למראות, באתרים, בטיסה {יש לי בעיות עם האוזניים} בהתחלה אבא שלי רצה ששאני יפגש עם פסיכולוג כדי שהפסיכו' יתן לאבא שלי הרגשת ביטחון טובה יותר..לא נפגשתי עם שום פסיכו' ושום נעליים... וככול שהתקרב המסע התחילו אצלי החששות..כי אני מתיד הייתי בעניינים של זה..זתומרת ראיתי אלפי סרטים{אני מדובברת את שינדר/הפסנתן/הבריחה מסובבור וכו'}קראתי ספרים{זה סוג הז'אנר היחידי שמעניין אותי רק לפני שבוע קראתי את סיפורו האישי של הרב לאו..ואתמול קניתי עוד ספר} וכמה שחששתי מהתגובות שיהיו לי שם..כשהגעתי לשם..אני רוצה לומר לך שלא בכיתי/לא הזדעזעתי/לא רעדתי...המקום היחידי שבו ירדו לי דמעות והתחרפנתי..וכמעט התמוטטתי זה היה באושוויץ..אבל לא בגלל המראות או משהו כזה זה היה אחרי הביתן היהודי לאחר שהדלקתי נר לזכר סבא שלי..וככה סגרתי מעגל עם דור ראשון של השואה{זה הוא..}ודור שלישי של השואה{אני..}מה שמיוחד בנינו הוא שאני נולדתי באותו היום שלו...בהפרש של 59 שנה... זה היה הפעם היחידה שבה 'נפתחו' העיניים שלי.. קיבלתי את הסגרת מעגל די קשה..התגובה שלי היתה מפחידה..באמת... ואחרי אושוויץ בסופ היום בגלל שזה יצא היום השביעי למסע אז עשו לנו שיחה קבוצתית.. ובתור אחת שלא ממש פותחת ת'פה שלה בפני הרבה אנשים ולא מדברת על הרגשות שלה ..דיברתי במשך חצי שעה כמעט..על הכל.. אחרי השיחה המדריכה באה אלי חיבקה אותי ואמרה לי משהו שאני בחיים לא ישכח..היא אמרה הדמעות אולי לא באו בזמן אבל הן יגיעו מאוחר יותר... אז אומנם עוד מעט שנה ממהמסע...והדמעות עוד לא יגיעו... אולי הם יגיעו בפעם הבאה שאני ידרוך על אדמת פולין...ואם השם ירצה זה יהיה על מדי צה"ל/משטרה..ובקיצור מג"ב.. שיהיה לך המון בהצלחה...ואם את צריכה משהו בכייפ!!
 
וואי מה זה ריגשת אותי...

עשית לי צמרמרות על סבא שלך... ממש תודה על התמיכה והעזרה.. ובהצלחה בצבא!!:]
 
אני שמחה..שזה ריגש אותך..

אין על זה..בכייף!!!...כל מה שאת צריכה... ותודה למרות שאני יהיה פה..גם אחרי שתחזרי וגם אחרי שהרבה משלחות יסעו ויחזרו...יש לי זמן עד סופ נוב'... עם את צרייכה עוד משהו..
 

Pukipsey007

New member
ברור, כן..../images/Emo9.gif

תנסי לחשוב על זה כעל חוויה שחשוב לך לעבור ועצם העובדה שאת לא נוסעת לבד אלא עם קבוצה יקל על המראות.
 
למעלה