אני ממש...
אוהבת להיות פה. אפילו שלבד. כי גיליתי שאפשר בעצם לחזק את עצמך גם כשאין אף אחד בסביבתך. גם כשלא טופחים לך על השכם. כי את התפיחה האמיתית אתה מעניק לעצמך. מאתמול אני חולה, ידעתי לקבל את החום מהסובבים אותי, אבל ידעתי גם להעניק לי אותו. לדוגמא, שיתפתי חברים לא וירטואלים, לא השארתי אותי לבד, וגם עשיתי למעני המון. סידרתי לי את החדר בצורה שונה, ותליתי את עץ התפוזים האופטימי שלי, ואת פיקאסו וקלוד מונה. ופינקתי אותי במליון ארוחות פיציות, שעשו לי טוב בנשמה. וראיתי סרט בטלויזיה. ותכף אני אצייר לי ציור, כי כבר יומיים מסתובבים לי בראש שני צבעים, שאני חייבת למרוח. כחול וזהב, וביחד זה יצא אממממממ. אני מתחילה לא לרצות רק לשבת ולבהות ולחשוב מחשבות אפורות, אע"פ שגם להם אני מקדישה מקום. אני אוהבת את כל הבתים שלי. ולחשוב שהרקע שלי דיי מחוסר בית, דיי קרקע לא יציבה. כנראה שהתחלתי לייצב לי קרקע משלי. אני ממש מתחילה להכיר אותי. ולאהוב את כל החלקים, גם הכואבים. ומבינה שכל המיכלול הוא שיוצר את הייחודיות, את ´שם ים´ ואת ´באשר תלכי..´ ---------------------------- שתהיה לכולם שבת מקסימית. שםים.
אוהבת להיות פה. אפילו שלבד. כי גיליתי שאפשר בעצם לחזק את עצמך גם כשאין אף אחד בסביבתך. גם כשלא טופחים לך על השכם. כי את התפיחה האמיתית אתה מעניק לעצמך. מאתמול אני חולה, ידעתי לקבל את החום מהסובבים אותי, אבל ידעתי גם להעניק לי אותו. לדוגמא, שיתפתי חברים לא וירטואלים, לא השארתי אותי לבד, וגם עשיתי למעני המון. סידרתי לי את החדר בצורה שונה, ותליתי את עץ התפוזים האופטימי שלי, ואת פיקאסו וקלוד מונה. ופינקתי אותי במליון ארוחות פיציות, שעשו לי טוב בנשמה. וראיתי סרט בטלויזיה. ותכף אני אצייר לי ציור, כי כבר יומיים מסתובבים לי בראש שני צבעים, שאני חייבת למרוח. כחול וזהב, וביחד זה יצא אממממממ. אני מתחילה לא לרצות רק לשבת ולבהות ולחשוב מחשבות אפורות, אע"פ שגם להם אני מקדישה מקום. אני אוהבת את כל הבתים שלי. ולחשוב שהרקע שלי דיי מחוסר בית, דיי קרקע לא יציבה. כנראה שהתחלתי לייצב לי קרקע משלי. אני ממש מתחילה להכיר אותי. ולאהוב את כל החלקים, גם הכואבים. ומבינה שכל המיכלול הוא שיוצר את הייחודיות, את ´שם ים´ ואת ´באשר תלכי..´ ---------------------------- שתהיה לכולם שבת מקסימית. שםים.
