אני מניחה שרובנו נתקלנו במאמר ב-ynet
אודות המחקר הרטרוספקטיבי בדבר הגידול בשיעור המאובחנים כאוטיסטים בארץ.
ברור שעולה השאלה מדוע ההבדלים בין האחוזים הם כל כך גדולים בין אוכלוסיה חילונית לחרדית, כן?
אבל לא זאת השאלה שהייתי רוצה לשאול...
השאלה שלי היא, אם כבר ערכו מחקר, וקיבלו גישה למסד הנתונים - למה לא פשוט בדקו את אחוזי המתחסנים בחיסוני השיגרה עפ"י תכנית משרד הבריאות?
ולמה לא מוצגים הנתונים עפ"י פילוח לפי שנים?
עוד אני אוסיף, שהנתונים הקשים המובאים כאן - אינם מייצגים את האחוז המדויק, שכן רבים ההורים שבחרו באבחון פרטי שאינו מופיע ברשומות. הורים שמוותרים על בקשת קצבה מב"ל. ועוד לא מופיעים הנתונים על מקרים רבים (רבים אף יותר), גבוליים, שלא עברו את סף הקריטריונים לספקטרום, וחלקם מוגדרים כנכות אחרת, או סורבו ע"י ב"ל.
(מדהים שבכתבה בעיתון לא נדרשים רפרנסים. הכותב הוא ד"ר, וזה מספיק).
מה שיותר ציער אותי הוא המאמר - דווקא עם רפרנס - על לידה מוקדמת...
כבר כתבתי לא מעט בעבר על "תחושת הבטן" שלי בנושא.
מועד הלידה הוא, לדעתי, קליימקס רב מערכתי, שלמרות שאנחנו לכאורה יודעים עליו הרבה - אנחנו לא יודעים עליו מספיק. לקראת הלידה ובלידה עצמה מתרחשים בגוף תהליכים שהם מעבר לצירי לידה...
חלקם לא ידועים לנו עד הסוף - וברור שיש מצבים שבהם צריך גם להתערב.
אבל - שוב לדעתי - מרגע שהסתיימה ההתערבות שהיא ברמה של "מצילת חיים" (כגון זירוז, קיסרי, מלקחיים וכו'), יש להגדיל את המרווח ההתערבותי הנוסף.
כיוון שלא ניתן לעשות לכל יילוד סריקות מוח כדי לאמוד את מידת הבשלות האישית שלו, אפשר להגדיל את הטווח של מה שמכנים "תיקון גיל", ולאחר את תחילת מתן חיסונים מעבר לגיל חצי שנה - עד אז כמה מפגשים עם רופא ילדים, ומומחה התפתחות יאפשר הערכה של מידת הבשלות שלו והתאמת תכנית מותאמת אישית.
ייתכן שזה "עולה" קצת יותר למשרד הבריאות לתכנן התאמה אישית לילודים שנולדו לפני המועד - אבל ייתכן שבטווח הארוך זה יעלה למערכת הבריאות, החינוך וב"ל פחות.
ושוב, גם במחקר הזה - ממילא הנתונים כבר נמצאים שם, אפשר היה לבדוק את ההתאמה עם נתונים אודות חיסונים במועד, שלא במועד ובכלל לא.
אודות המחקר הרטרוספקטיבי בדבר הגידול בשיעור המאובחנים כאוטיסטים בארץ.
ברור שעולה השאלה מדוע ההבדלים בין האחוזים הם כל כך גדולים בין אוכלוסיה חילונית לחרדית, כן?
אבל לא זאת השאלה שהייתי רוצה לשאול...
השאלה שלי היא, אם כבר ערכו מחקר, וקיבלו גישה למסד הנתונים - למה לא פשוט בדקו את אחוזי המתחסנים בחיסוני השיגרה עפ"י תכנית משרד הבריאות?
ולמה לא מוצגים הנתונים עפ"י פילוח לפי שנים?
עוד אני אוסיף, שהנתונים הקשים המובאים כאן - אינם מייצגים את האחוז המדויק, שכן רבים ההורים שבחרו באבחון פרטי שאינו מופיע ברשומות. הורים שמוותרים על בקשת קצבה מב"ל. ועוד לא מופיעים הנתונים על מקרים רבים (רבים אף יותר), גבוליים, שלא עברו את סף הקריטריונים לספקטרום, וחלקם מוגדרים כנכות אחרת, או סורבו ע"י ב"ל.
(מדהים שבכתבה בעיתון לא נדרשים רפרנסים. הכותב הוא ד"ר, וזה מספיק).
מה שיותר ציער אותי הוא המאמר - דווקא עם רפרנס - על לידה מוקדמת...
כבר כתבתי לא מעט בעבר על "תחושת הבטן" שלי בנושא.
מועד הלידה הוא, לדעתי, קליימקס רב מערכתי, שלמרות שאנחנו לכאורה יודעים עליו הרבה - אנחנו לא יודעים עליו מספיק. לקראת הלידה ובלידה עצמה מתרחשים בגוף תהליכים שהם מעבר לצירי לידה...
חלקם לא ידועים לנו עד הסוף - וברור שיש מצבים שבהם צריך גם להתערב.
אבל - שוב לדעתי - מרגע שהסתיימה ההתערבות שהיא ברמה של "מצילת חיים" (כגון זירוז, קיסרי, מלקחיים וכו'), יש להגדיל את המרווח ההתערבותי הנוסף.
כיוון שלא ניתן לעשות לכל יילוד סריקות מוח כדי לאמוד את מידת הבשלות האישית שלו, אפשר להגדיל את הטווח של מה שמכנים "תיקון גיל", ולאחר את תחילת מתן חיסונים מעבר לגיל חצי שנה - עד אז כמה מפגשים עם רופא ילדים, ומומחה התפתחות יאפשר הערכה של מידת הבשלות שלו והתאמת תכנית מותאמת אישית.
ייתכן שזה "עולה" קצת יותר למשרד הבריאות לתכנן התאמה אישית לילודים שנולדו לפני המועד - אבל ייתכן שבטווח הארוך זה יעלה למערכת הבריאות, החינוך וב"ל פחות.
ושוב, גם במחקר הזה - ממילא הנתונים כבר נמצאים שם, אפשר היה לבדוק את ההתאמה עם נתונים אודות חיסונים במועד, שלא במועד ובכלל לא.