HoneyBadger
New member
אני מנסה לחזור לקבל סיוע מהרווחה
עברתי משהו קשה ברווחה באחת מערי גוש דן והם התנערו ממני, השתקמתי נפשית בזכות עצמי בעיקר.
אני מנסה לחזור בעיר הנוכחית שאני גר בה לחזור לקבל סיוע והכל מתנהל בעצלתיים אם בכלל, כבר חודשיים אומרים לי עוד שבוע, עוד שבועיים.
במרכז הם החליטו משהו עבורי על דעת עצמם וכשזה התפוצץ להם בפרצוף והתלוננתי על הנותנת שירות אז הם צעקו עלי כל הזמן והרגשתי שהם מנסים להתנער ממני ועל כן חזרתי להורים.
בעיר הנוכחית כל הזמן דוחים אותי ויצא לי לדבר עם עובדת סוציאלית תורנית והיא אמרה לי לחזור אליה בשבוע שאחרי וכשחזרתי אליה היא אמרה שאין לה מושג מי אני ושהיא לא דברה איתי מעולם.
אני חושב ששני המקרים גורמים לי להרגיש שהתשתיות ההומניות (ולא רק) בישראל לאט אך בטוח מתדרדרות עד שיקרסו.
במקרה הראשון שהם עושים מה בראש שלהם ואז מתנערים מאחריות ועכשיו שזה מרגיש שיש להם מלא כאוס.
עברתי משהו קשה ברווחה באחת מערי גוש דן והם התנערו ממני, השתקמתי נפשית בזכות עצמי בעיקר.
אני מנסה לחזור בעיר הנוכחית שאני גר בה לחזור לקבל סיוע והכל מתנהל בעצלתיים אם בכלל, כבר חודשיים אומרים לי עוד שבוע, עוד שבועיים.
במרכז הם החליטו משהו עבורי על דעת עצמם וכשזה התפוצץ להם בפרצוף והתלוננתי על הנותנת שירות אז הם צעקו עלי כל הזמן והרגשתי שהם מנסים להתנער ממני ועל כן חזרתי להורים.
בעיר הנוכחית כל הזמן דוחים אותי ויצא לי לדבר עם עובדת סוציאלית תורנית והיא אמרה לי לחזור אליה בשבוע שאחרי וכשחזרתי אליה היא אמרה שאין לה מושג מי אני ושהיא לא דברה איתי מעולם.
אני חושב ששני המקרים גורמים לי להרגיש שהתשתיות ההומניות (ולא רק) בישראל לאט אך בטוח מתדרדרות עד שיקרסו.
במקרה הראשון שהם עושים מה בראש שלהם ואז מתנערים מאחריות ועכשיו שזה מרגיש שיש להם מלא כאוס.