אני מפחדת לאהוב../images/Emo14.gif
כילדה לימדו אותי לכתוב את אותיות האלף בית, לימדו אותי איך ליספור עד 10ולאחר מכן ליספור אין סוף. לימדו אותי את הכתובת בה גרנו כילדה...זכור לי כיצד ישבתי על ברכיה של אימי בעוד אני משננת שוב ושוב בקול ילדותי "אני גרה ברחוב חובבי ציון...חובבי ציון...חובבי ציון..." לימדו אותי לסרוג ולימדו אותי לכתוב בנוסף למקצועות משעממים ביסודי ותיכון. אף אחד לא לימד אותי לאהוב. לאהוב גבר אף אחד לא לימד אותי איך לאסוף את עצמי מחדש כל פעם שמערכת יחסים הגיע לקיצה. כמו שאף אחד לא ילמד אותי כיום איך להסיר את המחסומים שהצבתי בפני האהבה. כל האמונה שנשאתי בתוכי כילדה על אהבה וזוגיות התנפצה. החשש לחוש ולאהוב מקבילה כיום לפגיעה עד שהאפשרות לחיות את חיי ללא בן זוג מתחזקת ככל שהשנים עוברות (ואני רק בת 28). אני לא יודעת איך להפטר מהפחד שנמצא בתוכי, פחד הקשור למערכות יחסים, לפרפרים בבטן שמעוררים את הדמיון ומניחים אותי על ענן דמיוני שמרחף באוויר. חשש מגברים נצלנים ויותר מכל פחד מאהבה שבסופו של דבר תגיעה. ואכזבה...אכזבה מידיד אפלטוני ששואל אותי בשיחת טלפון "מתי נפגשים להתמזמז?" והוא מאוד רציני. וכשאני משיבה שדבר כזה לא יתקיים ויפה שיש לו חוש הומור מאוד מפותח. הוא משיב לי שזה נאמר בצחוק ומוסיף שבכל צחוק ישנה קצת אמת. כשסימנו לשוחח חשבתי אכזבה וכעס, כעס על הזילזול ושאלה של...לא יכולה להיות ידידות אמיתית בין גבר לאישה שלא מעורבת בה מיניות?
כילדה לימדו אותי לכתוב את אותיות האלף בית, לימדו אותי איך ליספור עד 10ולאחר מכן ליספור אין סוף. לימדו אותי את הכתובת בה גרנו כילדה...זכור לי כיצד ישבתי על ברכיה של אימי בעוד אני משננת שוב ושוב בקול ילדותי "אני גרה ברחוב חובבי ציון...חובבי ציון...חובבי ציון..." לימדו אותי לסרוג ולימדו אותי לכתוב בנוסף למקצועות משעממים ביסודי ותיכון. אף אחד לא לימד אותי לאהוב. לאהוב גבר אף אחד לא לימד אותי איך לאסוף את עצמי מחדש כל פעם שמערכת יחסים הגיע לקיצה. כמו שאף אחד לא ילמד אותי כיום איך להסיר את המחסומים שהצבתי בפני האהבה. כל האמונה שנשאתי בתוכי כילדה על אהבה וזוגיות התנפצה. החשש לחוש ולאהוב מקבילה כיום לפגיעה עד שהאפשרות לחיות את חיי ללא בן זוג מתחזקת ככל שהשנים עוברות (ואני רק בת 28). אני לא יודעת איך להפטר מהפחד שנמצא בתוכי, פחד הקשור למערכות יחסים, לפרפרים בבטן שמעוררים את הדמיון ומניחים אותי על ענן דמיוני שמרחף באוויר. חשש מגברים נצלנים ויותר מכל פחד מאהבה שבסופו של דבר תגיעה. ואכזבה...אכזבה מידיד אפלטוני ששואל אותי בשיחת טלפון "מתי נפגשים להתמזמז?" והוא מאוד רציני. וכשאני משיבה שדבר כזה לא יתקיים ויפה שיש לו חוש הומור מאוד מפותח. הוא משיב לי שזה נאמר בצחוק ומוסיף שבכל צחוק ישנה קצת אמת. כשסימנו לשוחח חשבתי אכזבה וכעס, כעס על הזילזול ושאלה של...לא יכולה להיות ידידות אמיתית בין גבר לאישה שלא מעורבת בה מיניות?