אני מפחדת "להתלכלך" מהשכנים

אני מפחדת "להתלכלך" מהשכנים

אני מפחדת לחזור הביתה אחרי שברחתי לפני שבוע בגלל ששכן בקומה שלי "הפסיק לחיות". אני חדשה בבניין, רק שלושה חודשים, ופתאום קרה משהו לשכן שלי. עכשיו אני מפחדת לגעת בדברים שאנשים שמעורבים בעניין נגעו, כמו הלחצן במעלית, הדלת בכניסה לבניין ובכלל האויר שמגיע מהדירה. איך אני אמורה להפסיק את החרדות שלי ? איך אני חוזרת ? אני מבינה שככה העולם, אני פשוט לא מקבלת את זה כמו בנאדם מבוגרת אני מאוד ילדותית בהקשר הזה, וקשה לי להתמודד עם הידיעה שככה זה בעולם. יש למישהו רעיון איך אני ממשיכה מכאן ?
 
שאלה יותר ממוקדת

איך אני נרגעת מזה שזה לא מזל רע, שאי אפשר להידבק בזה. האם קרה לכם מקרה כזה עם השכנים שלכם ? זה לא רק דווקא לי קורה ?
 
אממ אמממ

שאלה... אמונות תפלות של מזל רע זה ידוע וחלק לא קטן מבני האדם מאמינים בזה אבל...לדעתי כשזה מגיע לעזוב את הבית בגלל פחד לדעתי זה קצת יותר מזה או ליתר דיוק קצת הרבה.....הייתי רוצה להגיד לך מה אפשר לעשות אבל אין לי מושג אז אולי רק לשלוח חיבוק ושיהיה לך סופשבוע רגוע
 

yaeltal

New member
גליה המפחדת..

הזכרת לי לרגע קטע מהסרט "דבר אליה", כשאותה לוחמת שוורים מגלה בבית נחש וגם אחרי שהוא מסולק היא מפחדת להיכנס אליו ומחליטה לא לחזור אליו לעולם. היא אומרת את זה לעיתונאי שלצידה ומוסיפה שזהב טח נראה לו מצחיק, שהוא חושב שהיא מטורפת.. אבל הוא דווקא מבין.. וגם אותך אני יכולה להבין.. הפחד הוא הרי לא מהלחצן הקטן הזה במעלית או מדלת הכניסה.. אלא כנראה שהדברים האלו מצריכים התמודדות עם משהו שקשה לך מאוד להתמודד איתו.. אין זה ממקומי להגיד או לייעץ לך איך "להמשיך מכאן", כפי שהגדרת זאת.. עזיבת הבית של אותה דמות בסרט היא לגיטימית בעיניי באותה מידה כמו האפשרות של התייצבות מו הפחד שעורר בה הנחש והתמודדות איתו.. הבחירה בין האפשרויות היא שלך, אני יכולה אולי רק להגיד לך מה אני הייתי מעדיפה לעשות אילו היית במצבך.. אני מניחה שהדחף הראשוני שלי באמת היה לעזוב את הדירה, וכהתחלה, זה כנראה מה שהייתי עושה. אבל, אני מניחה שהייתי מנסה גם להבין מאיפה נובע הפחד הזה ולנסות להתמודד איתו, כך שמצב דומה ל יחזור על עצמו בעתיד, וכדי שאוכל להרגיש יותר בטוחה בידיעה שאני היא זו שקובעת את מהלך חיי. אם את חושבת על להתמודד עם הבעיה הזו, כדאי קודם כל להבין שההתמודדות היא תהליך אפשרי ושאפשר להיפטר מהפחדים האלה. וגם, שלא מדובר באיזה פחד מגוחך מכפתור במעלית או דלת, אלא ממשהו גדול יותר שהוא בך.. כתבתי כבר כלכך הרבה.. אני צריכה ללמוד לעצור את עצמי בשלב הרבה יותר מוקדם (כי על ללמוד לקצר כבר וויתרתי כנראה מזמן..) מצטערת אם זו הייתה קריאה מעייפת מדיי, מקווה שאולי לפחות הועילה במשהו.. יעל..
 

yaeltal

New member
ושכחתי גם להוסיף..

בהקשר לאותה ילדותיות שהזכרת- זה דווקא משהו כלכך יפה בעיניי :) יותר קשה לי להבין איך אנשים מקבלים כמובן מאליו כלכך הרבה דברים רעים שקורים מסביב, וכייף לי לראות את התום הילדותי הזה לא רק בילדים.. מקווה שיהיה לך סופ"ש נעים.. יעל..
 
מודה לך על התשובה והיא בכלל לא

ארוכה. ואת צודקת, זה לא סתם על לפחד מלחצן,זה פחד מדבר גדול יותר, פחד מעולם לא בטוח, עולם לא מוגן וחוסר היכולת לשלוט על דברים. וכן, זו ילדותיות, ואני לא גאה בה...זהנחמד לשמוע שמישהו דווקא חושב שזה נחמד. שיהיה לך סוף שבוע מקסים...גליה
 
גאה בך על התובנה

שאלת שאלה ונתת לעצמך, בעזרת יעל כנראה, את התשובה. זה דבר גדול יותר, פחד מעולם לא בטוח, לא מוגן חוסר היכולת לשלוט על דברים. לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר בעצמי. ומה עם פחד מהמוות? זה גם נכנס לכאן? ייתכן שדי בתובנה זו כדי לעזור לך להתגבר וייתכן שתצטרכי להעזר באיזה טקס "גירוש שדים" פרטי כמו למשל, לפזר קורט מלח בכניסה לדירתך, תליית מזוזה חדשה או שלט יפה שתקני עם ברכת הבית. תוכלי להמציא לך את המלים המתאימות לטקס כמו "בדירה זו, לא יבוא מכאוב ולא אדע צער וכל הרע שיתדפק על דלתי, אדע להתמודד אתו ולקבל אותו כחלק מו העולם שאנו חיים בו". תוכלי לבצע טקס זה בצורה התולית בנוכחות חברים או בני משפחה שאת אוהבת. מה דעתך?
 
מחר בבוקר אני חוזרת

הביתה ואני אצטרך למצוא לי את הטקס הפרטי ופשוט לזרום איתו. תאחלי לי בהצלחה. ואני מאחלת לעצמי חמסה.
 
למעלה