"אני מפחדת מ.." או "מפחיד לי"

[גלית&שחר]

"אני מפחדת מ.." או "מפחיד לי"

שחר, 2.3, מבקשת לצפות בקלטת. בניסיונות לבחור קלטת, כמעט על כל קלטת מוצעת היא מודיעה שהיא מפחדת מקטע או דמות כזו או אחרת בקלטת (והיא זוכרת בדיוק נמרץ איזו דמות שייכת לאיזו קלטת). אני מתחילה לתהות מה מסתתר מאחורי הפחדים האלו. האם זה שלב בהתפתחות ? האם זהו ניסיון למשוך תשומת לב ? ביום יום שחר ילדה מלאת בטחון עצמי ולא מפגינה חששות ופחדים על פי רוב.

 

[אלה_ה]

אולי היא אוהבת את הרעיון?

אתן לך דוגמא למה אני מתכוונת- הילד שלי התאהב במשפט : "גיא ונועם הרביצו לי בראש". הוא אמר את זה בכמה הזדמנויות עד שעשיתי ברור עם הגננת שהתחילה לצחוק ואמרה שאם כבר אז הוא מחטיף לאחרים. ואז התחלתי לחשוב וגיליתי שכל פעם שהוא אומר את זה הוא מקבל תגובה חזקה מאיתנו. לדעתי הוא "מנפח" את הסיפור. אולי זה מה שקורה לשחר עם הפחד. פעם אחת היא אמרה וקיבלה תגובה ומאז היא נהנית להגיד ולקבל תגובה. כמובן יכול להיות שהיא באמת מפחדת. האם יש בקטע משהו שיכול באמת להפחיד?

 

[גלית&שחר]

לי קשה להכנס לראש ולהבין מה מפחיד

בכל דבר עשוי להיות משהו מפחיד עבורה שאני אפילו לא אקלוט. אני מניחה שיש בזה גם שליטה מסויימת, כי היא יודעת שאם היא מגדירה משהו כמפחיד אז היא בוחרת לא לראות את הקלטת, או להריץ את הקטע, או ניגשת בעצמה ומכבה את הטלויזיה.

 

[שישיר]

אני דווקא לא חושבת שזה הקטע..

אני רואה אצל הילדון שלי, בן שנתיים+, שגם הוא עם אותו קטע של "מפחד מ....". אתמול, לדוגמא, שמנו קלטת, וכשהגיע איזה קטע, הילד ב-א-מ-ת פחד, ואפילו התחיל עם דמעות, פשוט ראו את הפחד. הסברתי, ובסוף הוא בחר להפסיק את הקלטת ולשים משהוא אחר. לא נראה לי שזה היה משחק, נראה לי שיש משהוא ממשי בפחד הזה, משהוא שלנו, כגדולים, קשה להבין.. אני מתיחסת לפחד הזה במלוא הכבוד הראוי, ונותנת לו את זכות הבחירה אם להריץ את הקלטת או להפסיק אותה ולשים אחרת.

 

[גלית&שחר]

גם אני נוהגת כך, ומאמינה שהיא באמת

ובתמים מפחדת. מעולם לא זילזלתי בפחדים שלה ואני מסבירה לה כיצד להתמודד עם מה שמפחיד אותה (ולא כל כך עם הפחד עצמו שאינני יודעת מה גורם לו).גם אני ראיתי תגובות כמו שתיארת. אבל אולי איפשהו, בתת מודע, יש מניע של שליטה/בחירה לפחדים האלו.

 

[שישיר]

אני לא חושבת..

כי אני רואה שמצד אחד הוא מאוד רוצה לראות את הקלטת, אבל דקה לפני שמגיעים לקטע המפחיד במחינתו, הוא ישר קורא לי שאעביר את הקטע, או לפחות אשב לידו.. הגיל הזה הוא גיל של התחלת פחדים, הם מתחילים להיות מודעים מה זה בעצם פחד.. (תינוק בן שנה לא מכיר את המושג...בד"כ לא מפחד מכלום..). עניין של גיל, לאט לאט הם יקלטו שזה "רק" טלויזיה...