אני מפחדת...

[ליאור הגנובה]

אני מפחדת...

אני מפחדת לחזור לצבא. כבר שלוש שנים אני חיילת קרבית, שומרת בגבול עושה מערבים, אני אפילו קלעית, ואת כול השרות העברתי הראבק (יחסי לכמה שאפשר להיות בראבק בשמשך 3 שנים) בחודשים האחרונים היינו באימון וביום חמישי אני חוזרת לקו. ואני מתה מפחד ואני לא יודעת למה... פתאום נפל לי האסימון שמי בכלל שם אותנו שם? מי שם חבורה של נערים ונערות לא יותר מבני 20, לבד, בלב המדבר, ליד הגבול, לעצור גברים בני 30 40 שמטרה שלהם בחייםזה לפגוע בנו, או שאנחנו עומדיםבייניהם לבין הכסף שלהם (טרוריסטים ומבריחי סמים) וגם להם יש נשק, וגם הם מאומנים, וגם מאחוריהם עומד ארגון ענק. מי אני בכלל??? אני מתה מפחד לצאת למערב שוב. אני מתה מפחד לעשות מערב שוב. אני מתה מפחד לשמור שוב. עוד חודשים אני משתחררת, וכול המחשבות האלו שחייל קרבי מדחיק בזמן השרות ובגללן כול החיילים בורחים להודו עלו לי מוקדם מידי לראש, המחסום נשבר, ויש לי עוד חודשיים שאני לא יודעת אך אני יתמודד איתם. אני לא רוצה להוציא גמלים, אני לא רוצה לברוח אני לא רוצה שככה סוף השרות שלי יראה אבלהגוף שלי פיזית מתמוטת מרוב פחד. יש לי דלקת גרון ומיד אחרי זה דלקת עיינים ושוב דלקת גרון

 

[סהר-תמיכה]

שלום ליאור,

אנו שומעים כמה הפחד שהדחקת עד עכשיו בפנים פתאום עולה ומציף אותך, ומתבטא גם מבחינה נפשית, וגם מבחינה פיזית בגוף שמאותת לך עליו.. ובתוכך יש עירבוביה של רגשות ומחשבות סותרות מצד אחד, את לא רוצה ששירות שהשקעת בו את הנשמה שלך במשך שלוש שנים יסתיים כך, אבל מצד שני, את מרגישה שאי-אפשר אחרת, כי הגוף ממש נשבר, והפחד כך-כך גדול... יקרה, אולי במצב כמו שאת מתארת, כדאי לדבר עם הקב"ן של היחידה, כדי לחשוב איתו מה ניתן לעשות, ואיך להתמודד עם הפחד, אולי גם את יכולה לפנות למפקד האישי שלך ולנסות לשתף אותו... מקווים שתצליחי למצוא את הדרך של להתמודד עם הכל, ומחכים לשמוע ממך מה קורה...

 

[trailer]

לא יודע מה כבר אפשר לומר לך

חוץ משעברת כבר הכל והחודשיים האלה לא צריכים לשבור אותך מצד שני אין לי מושג איך זה לעמוד במחסום תהיי חזקה,וגם אם תוציאי קצת גימלים לא יקרה כלום