אני מפחדת

אתיש

New member
אני מפחדת

אתמול בלילה ישנתי ליד הקטנה שלי - לא יכולתי להרגע מהפיגוע הנוראי הזה שהיה בירושלים לחשוב שתינוקות שלא עשו כלום אבל כלום בחייהם מתו כך. אז נכנסתי לחדר של הילדה והבטתי בה במשך דקות אוכות ונרדמתי לידה כל הלילה אוחזת בידה. זה נורמלי או שאני מאבדת את שפיות דעתי כאן?
 
זה הכי נורמלי שיש

אין דבר יותר מפחיד מלאבד את האוצר הזה שיש לנו בידיים. בדיוק אחרי הפיגוע הזה חשבתי לעצמי איך אפשר להמשיך לחיות אחרי שמאבדים ילד (לא משנה באיזה גיל אבל בטח בגיל כזה צעיר)... שלא לדבר על זה שאין לילה שאני לא חולמת על הפיגועים. הנה אתמול חלתמי שאני נפגעת בפיגוע! גם אני מרגישה שאני משתגעת... אבל תראי איפה אנחנו חיים, אפשר שלא להשתגע ולמות מפחד? מקווים לטוב...
 
גם אני כמעט בכל לילה חולמת על

פיגועים
ומתוך שינה מחליטה שאני לא אצא מהבית עם הדר עד יעבור זעם, אבל בבוקר אני מבינה שזה ממש לא ריאלי ומסתובבת איתו, דיי עם פיק ברכיים יש לומר. איזה נורא שנוסף על החרדות הרגילות שלנו כאימהות (האם הוא נושם בלילה וכד´) נוספו לנו חרדות של פיגועי ירי ומחבלים מתאבדים!
 

אושרתת

New member
נורמלי בהחלט אתי../images/Emo70.gif

גם לי זה קורה, בכל פעם שיש פיגוע אני נצמדת לאושר שלי ולא מפסיקה להביט בה. לצערנו זה כבר קורה כל כמה שעות ואני כל הזמן חושבת מה יקרה אם יגיע מישהו לגן שלה ויפגע בקטנטנים האלו...ואני לא אהיה שם איתה. שלא נדע!!! אבל המחשבות האלו מתרוצצות כל הזמן בראש אין מה לעשות
 

אתיש

New member
עוד דבר

שמאוד מטרידה אותי שומר בגן - אין לנו שומר בגן של יערה - רק לחצני מצוקה ואני שוקלת להציע בגן להורים למממן תעסוקה של שומר חלק מההורים טוענים שזה לא יעזור וחלק לא הביעו התנגדות האם אצלכם יש שומר?
 

אושרתת

New member
בגלל זה אני כה חוששת! אין שומר בגן

ולמעט דלת ברזל שנפתחת בעזרת הזמזם אין שום כלום. פעולה נבונה ביותר. גם אני דיברתי עם איזה אמא שהיתה בשנה שעברה בועד והיא אמרה שהיא דיברה על זה בשנה שעברה ולא עשו עם זה כלום. עכשיו נתת לי אימביציה לגשת למנהלת הגן ולדבר איתה היום אחה"צ.
 

jole

New member
בהחלט ללחוץ שיציבו שומר

לי נמצא בחטיבה צעירה (גן+א´+ב´) אז יש שני שומרים בכניסות לקומפלקס וזה חשוב מאד. ולאחרונה עלו הצעות מטעם ועד ההורים להגביר את השמירה לאור כל ההתרעות באזור. לצערי גם אותי לא פסחו סיוטי הפיגועים ושלשום חלמתי על שניים . החוסר אונים הזה פשוק משתק. לקחתי את לי לסרט "מפלצות בע"מ בשבוע שעבר (דרך אגב הוא פשוט מדהים) ואחר כך הלכנו לאכול במקדונלדס, מצאתי את עצמי בוחנת כל פרצוף שעבר מולי מסתכלת לכל פינה. למרות ההתחלה הנוראית של השבוע הזה מקווה שהמשכו יהיה שקט ושהשמש תזרח על כולנו. שבוע טוב
 
../images/Emo45.gif לשומר בגן!!! אצלנו החלטנו

עוד בתחילת השנה לממן שומר. מדובר בקומפלקס של שני גנים, מספר עשרות של ילדים, ומאמצע ספטמבר עומד שומר חמוש בכניסה ואחראי על כניסות ויציאות מהגן. הוא גם עושה פטרולים מסביב ובפנים ובהחלט מקנה תחושת בטחון. זה גם לא יוצא מאוד יקר, בטח לא במונחים של השקט הנפשי שהוא מעניק. אגב, עפ"י הוראות משרד החינוך, נדמה לי, יש חובה להציב שומר על חשבון העיריה בכל קומפלקס שבו יש 100 ילדים ומעלה. מתחת לזה - צריך במימון פרטי, מה שלא מפריע לעיריה לחייב לעבוד עם אחת החברות שעובדות איתה, משיקולי אחריות קב"ט העיריה וכו´.
 
בכל הטירוף מסביב - אי של שפיות ../images/Emo140.gif

עם כל הטירוף שקורה מסביבנו בימים האחרונים, כל כך הרבה הרג, מוות, דם וזוועות, בעיקר כשזה נוגע לילדים ותינוקות, אני מוצאת נחמה ואי של שפיות בפורום הזה שמחזיר אותי קצת לפרופורציות ולדאגות היומיומיות לילדנו. אני חושבת על האוצר הקטן שלי, כמה הוא חשוב בחיי ובחיי בעלי ונחרדת למחשבה שיש אנשים שריבדו את האוצר הזה ברגע של טירוף. אני שמחה שיש כאן אנשים פתוחים, שאפשר להתייעץ איתם בהרבה תחומים ולקבל תמיכה. תודה שאתם כאן
 

רותי ע

New member
בהחלט ../images/Emo45.gif אני מוצאת את עצמי

בזמן האחרון מנסה להדחיק. אתמול דוגמא טובה ליום כל כך קשה ונוראי. אז פשוט רכיביתי את הטלביזיה ולא ראיתי את כל הפרטים. טוב שכאן אנחנו שומרים על מקום חם ונעים.
 
אל תדאגי, את נורמלית לחלוטין

אלא אם כן כולנו לא שפויות... ברגעים כאלה חושבים כמה החיים שלנו שבירים , איך בשבריר של שניה הכל יכול לההרס. ולמי נדאג אם לא ליקר לנו מכל, החרדה משגעת גם אותי כל הזמן אני מבטיחה להם בליבי שאשמור עליהם מכל משמר אבל מי מבטיח לי שאוכל לקיים?
 

אמיר.

New member
והיא שעמדה..

מי שלא פוחד - שיקום !! ביחוד ביום האחרון. בכיתי מול הרדיו ונבעתתי לחשוב .. מה היה אילו... אבל לא נכנע לתכתיבים שלהם ונמשיך לנהל חיי שגרה (עם ערנות). רק בשורות טובות.
 

רותי ע

New member
../images/Emo16.gif לזכר הילדים הקטנים שאינם ../images/Emo7.gif

שתי אחיות בנות 3 ו-6. אח ואחות בני 12 ושנה וחצי. ועוד שני בני דודים. כל כך כואב. בכיתי אתמול כשראיתי את האב סופד לבנו שמת בזרועותיו. הוא ניצל אבל לא שני ילדיו. הוא בכה "אלוהים אוהב אותי אבל לא מספיק". והלכתי לחדר של הילד שלי והלב נצבט-איך אוכל להגן עליו ולשמור עליו בעולם כל כך אכזר?
 
גם אני פוחדת...

וגם אני חיבקתי חזק חזק את שני ילדיי אחרי הפיגועים הנוראיים... נורא במיוחד אלה של התינוקות והילדים. שהורים נאלצים לקבור את ילדיהם. אין סבל גדול מזה בעולם
במיוחד שאני מכירה את הורי החייל חיים בכר ז"ל שנפגע במחנה בלאטה וכואבת את כאבם...
ברגעים קשים אלה, אנחנו מעריכים יותר את הזכות שניתנה לנו להיות הורים ומעריכים יותר את מה שבימים רגילים מובן מאליו. שאלוהים ישמור עליהם
 
למעלה