אני מקווה

[הילד של שרון 71]

אני מקווה

שאנחנו לא אלה שמעלים ל- 4% מהאוכלוסיה ..... הבן שלי חייל קרבי , הרבה ארועים של מתח, חרדה ולחץ ביחידה, פתאום התחילו הפצעים שהתפשטו במהירות וזהו.. הוא אובחן כחולה פסוריאזיס. אנחנו שומרים על אופטימיות ומשתמשים בהרבה הומור ( כי אנחנו משפחה כזאת ...) וכל המשפחה והחברים עוזרים ותומכים. הרבה קרה בחודש האחרון . הועדה הרפואית בצה"ל הורידה לו את הפרופיל מ- 97 ל - 45 . והוא התחיל טיפולי פוטותרפיה ( כבר שבועים של טיפולים ללא שיפור). הצבא , בינתיים , ממש בסדר. הוא בבית לצורך הטיפולים והם מתקשרים , ושואלים,ובאים לבקר . כרגע אני הכותבת ... ברשותו של הבן כמובן .כבר קראתי , והתיעצתי , ופגשתי שכנים ומכרים שמעולם לא ידעתי שהם " כאלה " ושיתפו אותי במחלה. מהצד שלי עם כל האופטימיות לפחות פעם ביום אני הייתי רוצה להיות החולה במקומו.. אז ברשותכם , אני רוצה להצטרף ..

 

[יונה טאוב]

שבוע טוב../images/Emo24.gif

חיזקו ואימצו, אין לאן לרוץ , מידע על המחלה ודרכי טיפול באתר אגודת הפסוריאזיס הישראלית. www.psoriasis.org.il כמו גם מומלץ שהבן יצטרף ויקבל חומרים מעודכנים. הצטרפות לחילים בחינם. שימרו על קור רוח והומור, זה עוזר וזה חשוב. התהליכים מתרחשים לאט. נשמח לעזור תמיד.

 

[הילד של שרון 71]

תודה רבה

אנחנו נרשם לאגודה עוד היום. ובתקווה תמיד לבשורות טובות .

 

[ניר882]

פסוריאזיס זה לא עונש

את לא צריכה להתחלף איתו, זו התמודדות ואיתה הזדמנות למי שחולה כתוצאה מהמחלה השתנו לי החיים לטובה ובגדול ועל כן אני יכול להגיד את מה שאמרתי אפשר לראות גם צדדים אחרים לא רק סבל ולפעמים כשזה אקוטי וחדש אז קשה לראות את זה

 

[ds213]

../images/Emo230.gif../images/Emo230.gifתצטרפי "בכייף" המון בריאות לחייל

לא קל להתמודד עם מחלת הפסוריאזיס מה גם שאצלך מדובר בבן אני מתארת לעצמי שזה קשה שבעתיים. אני תמיד מתפללת ש"תישאר" אצלי ולא תתפרץ אצל ילדיי. בריאות ואושר dafna

 

[הילד של שרון 71]

../images/Emo201.gif את כל כך צודקת

זה מאוד קשה כשהעור של הבן מתמלא כתמים לבנים , שהוא מתגרד ... אי אפשר להמנע מהמחשבה שיום אחד יכולה להיווצר בעיה חברתית .. כרגע הוא מוקף במשפחה וחברים שאוהבים אותו מאוד ולאף אחד לא אכפת מהפסוריאזיס . אבל הוא בן 19 וצעיר כל כך וזה בדיוק הזמן לבנות המין היפה ... בכל מקרה הבוקר היה לא קל

התקשר אליו חבר הבוקר וסיפר שהארונית האישית ביחידה שבה הוא משרת נפרצה וגנבו לו ציוד . ממש מרגיז ,הבן בטיפולים ועכשיו אנחנו צריכים להתמודד עם הציוד הצבאי שנגנב. .

 

[ds213]

../images/Emo230.gifהאם נגנב משהו שהוא עלול להשפט בגללו?

ובמה אפשר וניתן לעזור אני איתך.

 

[הילד של שרון 71]

שאלתי את הבן

הוא אמר שנגנב לו ציוד אישי שקנינו לו באופן אישי ( פליז , גופיות ,גרבים..) . תודה על התמיכה והדאגה,

 

[ds213]

../images/Emo230.gifאין בעד מה,אמא לשני חיילים והשלישי בדרך

לבת יש עוד זמן עד לצבא משהו כמו 4 שנים. אני לא רוצה להשמע חוצפנית אבל תתבעי נכות בעבור הבן שיוכר כנכה צה"ל ויקבל זכויותיו ממשרד הבטחון. הרי הוא כבר חלה ומה שנותר זה לדאוג שיטופל בדרך הטובה ביותר וגם שההוצאות לא יכבידו עליו. נכי צה"ל מקבלים טיפולים ותרופות אם אינני טועה ללא עלות (את התרופות עד הבית) ים המלח וטיפולים במרפאה בים המלח וכ"ו המון בריאות dafna

 

[שירי מרכוס]

שלוש ארוחות ביום בים המלח

ליווי רופא ועוד זה מה ששמעתי מאנשים שהיו איתי בים המלח שנחשבים נכי צהל

 

[zepelin]

לחייל הקרבי ואימו אנחנו איתכם, יש תקופות קשות

וישנן קלות. יש טיפולים מיקלים ויש מקום תמיד לאופטימיות ותקווה להעלמות או הפוגה של המחלה. גם כחולה פסוריאזיס אפשר לחיות חיים מלאים לא נעים אך לא סוף העולם. מקווה שהטיפול ייצלח.

 

[הילד של שרון 71]

../images/Emo13.gifתודה לכולם

על העידוד והתמיכה . בהתחלה הייתי קצת מבוהלת ומוטרדת כיוון שהוא בשירות הצבאי והיכולת שלנו לטפל בו באופן אישי מוגבלת . אני מציינת לשבח את התנהלות הצבא עד כה. בהמלצת הרופא שבדק אותו באופן פרטי ( גם שחררו אותו לצורך הבדיקה ) הם אישרו לו טיפולי פוטותרפיה, ושהייה בבית לתקופת הטיפול . אני מקווה שבמשך השנתיים הבאות ימשיכו לאשר לו את הטיפולים השונים . כרגע אנחנו רק בהתחלה , אני אנסה לברר מהם זכויותיו כל עוד הוא חייל בשירות חובה .