noname20000000
New member
אני מרגישה רע, ואין לי עם מי לדבר,
אז אני אכתוב לכם.
אני כישלון.
באתי ללמוד, להוציא תואר, להרגיש מלומדת.
בפועל לא רק שאין לי חברים (זה בכלל שולי עבורי כרגע), אבל גם בדבר המרכזי שבאתי לעשות - ללמוד, אני מרגישה כמו כישלון. אני בקושי זוכרת את החומר (או בכלל דברים, הזיכרון שלי נעשה אפילו נוראי יותר מבעבר), בקושי מצליחה לסכם (וגם כשכן הסיכומים שלי נוראיים וחסרי תועלת), לפעמים לא מבינה בכלל על מה מדברים.
והחברים שלי, המשפחה שלי, כולם חכמים, מהללי המדעים מדויקים, בוודאי יסתכלו עליי מוזר, כי לא רק שאני לומדת מקצוע הומני, שנחשב הרבה יותר קל (לפעמים עד זלזול) - גם בו אני נכשלת. איזו מין בדיחה אני?
אין לי שום הכנסה. אני מוציאה כספים ומרגישה רע.
משלמת לפסיכולוגית, קונה מחשב ללימודים, תרופות, ציוד לחתול - מרגישה רע.
דיכאון או לא דיכאון, החיים האוניברסיטאיים גורמים לי להרגיש רע, ורע, ושוב רע.
גם דברים שהיו בסדר לפני תקופה מרגישים בזבל כרגע.
אז מה נשאר לי?
אני לא אדם חברותי. אין לי שום כשרונות\יכולות\התמקצעויות. מה נשאר לי?
בקיצור, לעזאזל איתי.
אז אני אכתוב לכם.
אני כישלון.
באתי ללמוד, להוציא תואר, להרגיש מלומדת.
בפועל לא רק שאין לי חברים (זה בכלל שולי עבורי כרגע), אבל גם בדבר המרכזי שבאתי לעשות - ללמוד, אני מרגישה כמו כישלון. אני בקושי זוכרת את החומר (או בכלל דברים, הזיכרון שלי נעשה אפילו נוראי יותר מבעבר), בקושי מצליחה לסכם (וגם כשכן הסיכומים שלי נוראיים וחסרי תועלת), לפעמים לא מבינה בכלל על מה מדברים.
והחברים שלי, המשפחה שלי, כולם חכמים, מהללי המדעים מדויקים, בוודאי יסתכלו עליי מוזר, כי לא רק שאני לומדת מקצוע הומני, שנחשב הרבה יותר קל (לפעמים עד זלזול) - גם בו אני נכשלת. איזו מין בדיחה אני?
אין לי שום הכנסה. אני מוציאה כספים ומרגישה רע.
משלמת לפסיכולוגית, קונה מחשב ללימודים, תרופות, ציוד לחתול - מרגישה רע.
דיכאון או לא דיכאון, החיים האוניברסיטאיים גורמים לי להרגיש רע, ורע, ושוב רע.
גם דברים שהיו בסדר לפני תקופה מרגישים בזבל כרגע.
אז מה נשאר לי?
אני לא אדם חברותי. אין לי שום כשרונות\יכולות\התמקצעויות. מה נשאר לי?
בקיצור, לעזאזל איתי.
