על שביל ארוך
New member
אני מרגישה רע עם עצמי...
לפני שבוע הכרתי בחור מקסים... היה קשר אינטנסיבי של שבוע (נפגשנו כל יום והייתי אצלו מחמישי עד שבת...)
היו דברים שהפריעו לי בו, אבל הוא היה כל-כך טוב אלי והיה לי טוב איתו...
עד שאתמול בערב דיברנו בוואצאפ ובטלפון, זה התחיל משיחה על הפיגועים שהיו ושהמצב הבטחוני מלחיץ אותו ומשם זה הגיע לזה שהוא מצטער שהוא נולד יהודי... שאלתי אותו בצחוק אם הוא היה מעדיף להיוולד מוסלמי והוא אמר שכן אבל הוא היה עוזב את הדת ונהיה מוסלמי חילוני. אמרתי לו שהחיים שלנו הרבה יותר טובים ואיך הוא יכול לרצות להיות מוסלמי, אמרתי לו שאין לו בכלל בכלל מה לקנא.
ואז הוא אמר שהוא מעריך את המוסלמים שהם דבקים במטרה ומוכנים למות למען מה שהם מאמינים בו, שהם לא מוותרים ולא מתייאשים...
הוא אמר שמחבל שמתאבד במטרה לעזור לעם שלו ולהשיג את המטרות שהוא רוצה - הוא גיבור בעיניו. שהוא מעריך את זה שבנאדם מוכן למות למען מה שהוא מאמין בו ולמען העם שלו.
ואז הוא גם השווה מחבלים וחיילים פחות או יותר...
(זה לא פעם ראשונה ששמעתי את זה - שמעתי את ההשוואה הזו מלפני כמה שנים מחברה שמאלנית קיצונית וכמובן שזו השוואה מאוד מקוממת ומכעיסה).
אני הייתי בשוק ועניתי לו בתגובה שזה דוחה אותי ומזעזע אותי... ניסיתי להסביר לו כמה לא מדובר בגבורה אלא בשנאה, רוע ואכזריות...
הוא חשב שלא הבנתי אותו וניסה להסביר לי ובעצם חזר שוב ושוב על אותו דבר שבהחלט כן הבנתי...
הבנתי שאני לא מסוגלת להיות בקשר עם בחור עם דעות כאלה...
אחרי זה הוא כתב לי לילה טוב וכתב שיש לו עוד הרבה דעות שאני לא אסכים איתן. כל מוח חושב בצורה שונה.
בבוקר הוא שלח לי בוקר טוב מותק וטען שהוא היה אתמול במצב רוח לא משהו ואולי הוא דיבר קצת שטויות ושאני לא אקח את הדברים ברצינות יתר ואיחל לי יום יפה עם סמיילי.
לאחר שחשבתי הרבה כתבתי לו שגם אם הייתי במצב רוח הכי קשה וזוועתי, בחיים לא הייתי אומרת כאלה דברים, וגם רוב האנשים שאני מכירה לא אומרים דברים כאלה גם כשהם במצבים הכי קשים.
וכתבתי שאני שמחה שאני יהודיה ואוהבת את העם והארץ.
בתגובה הוא כתב לי: תודה על הבוקר טוב שלך עזר לי מאוד לפתוח את היום!
ואז כתבתי לו שאני מתנצלת אבל הוא לא מתאים לי, שאני לא מוכנה לקבל דברים כאלה. זה היה בווצאפ.
אני מרגישה רע כי הוא היה כל-כך טוב אלי והוא מקסים וכל-כך מתחשב... והיה לי טוב איתו... הוא בחור טוב...
ואני מרגישה שאולי זה לא בסדר שאני חותכת את הקשר בגלל איזה דעה שלו, אבל זה מאוד מפריע לי ומרתיע אותי ומגעיל אותי!! אני לא יכולה לחשוב על קשר עם בנאדם עם מחשבות ודעות כאלה!! להעריץ מחבלים? לקרוא להם גיבורים??...
אבל אולי הייתי צריכה להיות יותר עדינה איתו ולענות לו בצורה נעימה לבוקר טוב ולהיפרד ממנו בטלפון או פנים אל פנים... כי זה יותר מכובד, לא?...
מצד שני - זה היה רק שבוע...
מה דעתכם? הייתם חותכים קשר על כזה דבר או על דעה אחרת שממש ממש מקוממת אתכם ומכעיסה?
אתם חושבים שהייתי בסדר כלפיו?...
אני מתגעגעת למה שהיה לי איתו...
מסובך...
לפני שבוע הכרתי בחור מקסים... היה קשר אינטנסיבי של שבוע (נפגשנו כל יום והייתי אצלו מחמישי עד שבת...)
היו דברים שהפריעו לי בו, אבל הוא היה כל-כך טוב אלי והיה לי טוב איתו...
עד שאתמול בערב דיברנו בוואצאפ ובטלפון, זה התחיל משיחה על הפיגועים שהיו ושהמצב הבטחוני מלחיץ אותו ומשם זה הגיע לזה שהוא מצטער שהוא נולד יהודי... שאלתי אותו בצחוק אם הוא היה מעדיף להיוולד מוסלמי והוא אמר שכן אבל הוא היה עוזב את הדת ונהיה מוסלמי חילוני. אמרתי לו שהחיים שלנו הרבה יותר טובים ואיך הוא יכול לרצות להיות מוסלמי, אמרתי לו שאין לו בכלל בכלל מה לקנא.
ואז הוא אמר שהוא מעריך את המוסלמים שהם דבקים במטרה ומוכנים למות למען מה שהם מאמינים בו, שהם לא מוותרים ולא מתייאשים...
הוא אמר שמחבל שמתאבד במטרה לעזור לעם שלו ולהשיג את המטרות שהוא רוצה - הוא גיבור בעיניו. שהוא מעריך את זה שבנאדם מוכן למות למען מה שהוא מאמין בו ולמען העם שלו.
ואז הוא גם השווה מחבלים וחיילים פחות או יותר...
(זה לא פעם ראשונה ששמעתי את זה - שמעתי את ההשוואה הזו מלפני כמה שנים מחברה שמאלנית קיצונית וכמובן שזו השוואה מאוד מקוממת ומכעיסה).
אני הייתי בשוק ועניתי לו בתגובה שזה דוחה אותי ומזעזע אותי... ניסיתי להסביר לו כמה לא מדובר בגבורה אלא בשנאה, רוע ואכזריות...
הוא חשב שלא הבנתי אותו וניסה להסביר לי ובעצם חזר שוב ושוב על אותו דבר שבהחלט כן הבנתי...
הבנתי שאני לא מסוגלת להיות בקשר עם בחור עם דעות כאלה...
אחרי זה הוא כתב לי לילה טוב וכתב שיש לו עוד הרבה דעות שאני לא אסכים איתן. כל מוח חושב בצורה שונה.
בבוקר הוא שלח לי בוקר טוב מותק וטען שהוא היה אתמול במצב רוח לא משהו ואולי הוא דיבר קצת שטויות ושאני לא אקח את הדברים ברצינות יתר ואיחל לי יום יפה עם סמיילי.
לאחר שחשבתי הרבה כתבתי לו שגם אם הייתי במצב רוח הכי קשה וזוועתי, בחיים לא הייתי אומרת כאלה דברים, וגם רוב האנשים שאני מכירה לא אומרים דברים כאלה גם כשהם במצבים הכי קשים.
וכתבתי שאני שמחה שאני יהודיה ואוהבת את העם והארץ.
בתגובה הוא כתב לי: תודה על הבוקר טוב שלך עזר לי מאוד לפתוח את היום!
ואז כתבתי לו שאני מתנצלת אבל הוא לא מתאים לי, שאני לא מוכנה לקבל דברים כאלה. זה היה בווצאפ.
אני מרגישה רע כי הוא היה כל-כך טוב אלי והוא מקסים וכל-כך מתחשב... והיה לי טוב איתו... הוא בחור טוב...
ואני מרגישה שאולי זה לא בסדר שאני חותכת את הקשר בגלל איזה דעה שלו, אבל זה מאוד מפריע לי ומרתיע אותי ומגעיל אותי!! אני לא יכולה לחשוב על קשר עם בנאדם עם מחשבות ודעות כאלה!! להעריץ מחבלים? לקרוא להם גיבורים??...
אבל אולי הייתי צריכה להיות יותר עדינה איתו ולענות לו בצורה נעימה לבוקר טוב ולהיפרד ממנו בטלפון או פנים אל פנים... כי זה יותר מכובד, לא?...
מצד שני - זה היה רק שבוע...
מה דעתכם? הייתם חותכים קשר על כזה דבר או על דעה אחרת שממש ממש מקוממת אתכם ומכעיסה?
אתם חושבים שהייתי בסדר כלפיו?...
אני מתגעגעת למה שהיה לי איתו...
מסובך...