אני מרגיש מותש

[אסי1 היחיד]

אני מרגיש מותש

גם אני סובל מדיכאון כמו הרבה אנשים אני חושב. רק שאני כל הזמן הזה בערך ארבע שנים רק נלחמתי כדי לצאת סוף סוף לדרך המלך ותמיד כשהייתי חושב שהמצב משתפר בום והכל נהרס. היו לי שלושה שבועות האחרונים נהדרים הייתי בטוח שכל הרע נשאר מאחור הכרתי חברים חדשים אפילו יצאתי לבלות, היה לי הרבה עבודה... ופתאום כמו בום גיליתי שהכל היה שקר לחברים יש כמובן אינטרסים היו לי כמה פאשלות בעבודה (אחת העבודות) אני עובד בשתי עבודות... המצב מתדרדר לו מרגע לרגע והמשפחה שלי רואים שאני מתמוטט הם ראו אותי לפני חודש וחצי כששבוע לא יצאתי מהבית אפילו לא עבדתי אבל זה נראה כאילו הם מתכחשים לזה כדי שזה לא יהרוס להם את היום... אני לא מבין אותם... אני לא מבין אף אחד יותר.. אני יודע שאין לי על מי לסמוך.. אין לי משענת והכוחות שהיו לי שבזכותם החזקתי מעמד מתפוגגים..

 

[Black monday]

אסי היקר

הלוואי והייתי יכול להראות לך במעשים כמה שאני מבין אותך!....אין לך מושג... התופעה שאתה מדבר עליה כמובן מוכרת וידועה....וזה ידוע שיש רגעים שאתה חש שהכל חוזר להיות בסדר ופתאום אתה מגלה ש "מישהו עבד עליך "...מהיכרות של כמה משפטים אתך הבנתי שאתה מסוג הבחורים הטובים שמחפשים צדק והגיון בעולם המלוכלך שלנו...לצערי אתה לא תמצא.....בדיוק כמו שאני לא מצאתי וכמו רבים אחרים וטובים שלא מצאו.... זה טבעי ביותר שכרגע אתה נאחז ברחמים עצמיים ומצפה לרגע שההורים ישתתפו בצערך...תאמין לי אני מכיר את זה מצויין....כרגע זה נראה המוצא היחי... גם אני לא מבין אדם יותר....גם אני יודע שאין יותר על מי לסמוך תאמין לי...למזלי אני : כן יש לי משענת...זאת המוזיקה שאני אוהב והמוציאה אותי מכל משבר ( אני לא מדבר כרגע על הטיפול הפסיכולוגי )....אני חושב שאתה צריך לאמץ לך דבר שתאהב אותו יותר מכל והוא ישמש לך השראה בחיים... תהיה חזק!

 

[יעל גאלי דואני]

לאסי

נשמע שעוברת עליך תקופה לא קלה בימים אלו, ויש לך תחושה של סטיה מן הנתיב ואולי איבוד דרך. יש ימים כאלו, בהם עננים שחורים מכסים את האופק, ולפעמים יש צורך להמתין עד שהשמש שוב תציץ. אנחנו פה, מוכנים לעזור לך להעביר את החורף הזה. במקביל אני חושבת שאולי כדאי לך לנסות לדבר ישירות ולתאר את הרגשתך למישהו קרוב, אולי אפילו לנסות שוב את ההורים, ולא להניח כי הם מנחשים את מצבך ומתעלמים. ייתכן שהם לא מספיק רגישים למצבך כרגע, אך עדיין אכפת להם... (יכולים אולי להיות הסברים אחרים להתנהגותם). נוסף על כך, אני ממליצה שאם המצב הזה נמשך זמן ממושך מאוד, אולי כדאי לפנות לגורם מקצועי שיעזור לך להתמודד עם המצב. אולי תוכל גם להעזר בפורום 'מתבגרים במשבר'http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2224-16478,00.html בכל מקרה אנחנו כאן, איתך.

 

[Playboys CyberGirl]

../images/Emo26.gif

לפעמים זה דווקא טוב להבין שאין לך על מי לסמוך. כי (בלי להישמע יותר מידי פסימית) ככה זה בעולם.. כל אחד דואג קודם כל לאינטרסים של עצמו, ואין הרבה אנשים שמוצאים מישהו שדואג להם קודם ורק אחרכך לעצמו. וזה טוב שהבנת שאין לך משענת, כי שום דבר בחיים לא בטוח או קבוע. אם מחר יקרה משהו, ותצטרך לשאוב את הכוחות שלך ממישהו, והוא לא יהיה שם? תמיד תסמוך רק על עצמך. אולי זאת ראיית עולם קצת עצובה, אבל זה עדיף מלהתאכזב כל פעם מחדש. כשאתה סומך על עצמך, וכשאתה שואב את הכוחות שלך מדברים שלא יכולים פתאום להיעלם - מוזיקה, תחביבים - יש לך איזשהו ביטחון מסוים, ידיעה שאפילו אם תיפול, תוכל לעמוד על הרגליים שוב. בזכות עצמך. וברגע שזה יקרה - תהיה כל כך יותר חזק.

 

[אוהד אסטון]

הממממ...

זה מאוד קשה כשאין עם מי לדבר ואין מי שיתמוך, אבל תשתדל להיות חזק. ולהסתגר - זה דבר מאוד לא בריא, תשתדל לפגוש להכיר אנשים חדשים. תאמין לי שיש אנשים פחות אינטרסנטים ויותר אנושיים, ואתה תמצא אותם בסוף, אבל אתה תצטרך סבלנות. יכול להיות שאתה נותן אמון מהר מידי באנשים

איני מתכוון שעליך להתרחק מאנשים, או לא לבטוח בהם, פשוט לקחת את הדברים קצת יותר בפרופורציות.

 

[אסי1 היחיד]

וואו

לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות... האמת שכרגע יש לי שיפור מסוים אבל באותו ערב שכתבתי כאן שכבתי כל הלילה במיטה בלי לעצום עין ובכיתי, דבר שלא היה המון זמן.. אני כבחור לא חושב שזה בושה לבכות זה משחרר. אני לא נותן אמון באנשים מהר מדי אלא ההפך.. אני יודע שעדיין אפשר לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך.. אני יודע שהבעיה שיש לי נובעת בעיקר מכך שאיבדתי שני אנשים שמאוד אהבתי ואין לי מסגרת רגילה למישהו בגילי.. כולם בצבא והנה אני עובד בשתי עבודות ומנסה לבנות את עצמי וזה לא קל. אני יודע שבסופו של דבר אני אצליח אבל אין לי סבלנות לחכות עד אז. בקשר לחברים אני תמיד פתוח להכיר אנשים חדשים אבל כל כך נפגעתי בעבר שזה בעיה עד היום. יום אחרי שרשמתי כאן הייתי אמור לעשות יום כיף ובכוח נסעתי ונפגשתי עם שני חברים חדשים שהכרתי לפני כמה שבועות וזה דיי הוציא אותי.. גם הם במצב דיכאוני מדי פעם לא כמו שאני הייתי. אני יודע שעוד צפויות לי ירידות כי בנאדם לא תמיד נמצא למעלה אבל אני מאוד מקווה שברגע שיהיו לי ירידות יהיה לי מספיק כוח לצאת מזה אפילו שלפעמים זה ממש קשה. אני רוצה להודות לכל אלה שהגיבו כאן ותקחו אותי בחשבון כחלק מהפורום מאחר שאני חושב שלעזור לאנשים אחרים כשרע להם יעשה לי גם איכשהו טוב על הלב וגם להם.