לגבי העניין החברתי והאסתטי...
אני ובן זוגי חילוניים ומכיוון שנושא הדת לא היה רלוונטי לנו, וברור לגבי הסיבות הבריאותיות למילה הוכיח שאין גם הצדקה בריאותית, נשארנו עם הסיבה החברתית. תשאלו את עצמכם עד כמה אתם באמת נותנים לחברה להשפיע עליכם בדברים מהותיים? מי שעניין הברית לא מהותי בשבילו, אז זה באמת לא משנה. לנו הנושא הזה היה מהותי ביותר. אני הרגשתי (ושוב אני לא שופטת אף אחד, כך אני מרגישה לגבי עצמי) שזה יהיה לא מוסרי מבחינתי לעשות חיתוך בגוף של הבן שלי, דבר שלו אני מתנגדת, אך ורק בגלל הסיבה החברתית ("מה יגידו"). כל הילדים הם שונים אחד מהשני ואנחנו כהורים לא נוכל תמיד לגרום לילדים שלנו להיות כמו כולם, מה שכן נוכל לעשות, זה לתת להם את הכלים להתמודד עם השונות שלהם כי הרי לכל אחד בחיים יש רגעים שבהם הוא צריך להתמודד עם שונות. יש ילדים שמנים, ג´ינג´ים, נמוכים, עולים חדשים, עם אמא או אבא שנראים מוזר, עם קשיי למידה וכו´ וכו´ וכו´... אין סוף סיבות למה ילדים צוחקים אחד על השני. הדרך להתמודד עם הקושי בדברים האלה הוא לבנות חסינות פנימית וגם ע"י זה שלומדים לקבל את שונותם של האחרים. אני מצרפת
לינק להודעה שכתבתי בנושא, בתשובה לשאלה של אב שמתלבט אם לימול את בנו. בכל מקרה מעדויות של הורים לילדים שלמים שפגשתי, אף אחד עוד לא נתקל בבעיות רציניות. כנראה שכמו בהרבה מקרים אחרים הפחד מהעניין גדול בהרבה מהעניין עצמו. לגבי הנימוק האסתטי: עטרה על איבר המין היא לא איזה פגם או נכות שמקובל לנתח תינוק בגללם כשהוא נולד כדי שיהיה לו יותר קל בחברה. כך נראה איבר המין בצורה הטבעית שלו. לא כל האיברים בגוף הם הדבר הכי אסתטי בעולם, ובכל זאת אנחנו לא עושים בהם ניתוח פלסטי, בטח שלא בלי רשות מהמנותח... היום, כשאני מסתכלת על תומר, לא נראה לי שיש משהו לא אסתטי באף חלק של הגוף שלו, ואני מאמינה שבעזרתי, גם הוא יחשוב כך בעתיד.
