אני משק"ית ת"ש

[n181288]

אני משק"ית ת"ש../images/Emo178.gif

והתעייפתי מזה אני בסה"כ 4 חודשים בתפקיד. לאחר קורס מתיש ובעיקר מתסיס, שארך כחודשייםן. אני לא מתחברת לעולם הצבוא של הת"ש הסגולה. מי שמכיר יודע על מה אני מדברת. החיוכים הבצעוים האלה והנחמדות חסרת האנושיותץ הזון שאופתת את עולם הת"ש. אני לא כזו,ואים לי בעיה עם זה. זו אני וזה האופי שלי, וביחידה שיל אוהבים אותי ככה ואפילו מעריכים את השוני שבי ממשק"ית ת"ש אחרות. לי יש בעיה אישית עם התפקיד- אולי אני כ"כ שונה מהעולם הזה ,שזה פשוט לא מתאים לי. אני מקצועית לחלוטין, מנהלת היטב את המשרד,הביקרות מעולות אבל קשה לי נפשית מאוד מאוד בתקפדי. אני מרגישה שבסוף היום לא נותרת בי טיפת סבלנות לאף אחד. אני הופתכל היות אנטיפטית בגלל הסבלנות שהתפקיד דורש. מה עושים?

 

[ea53]

מבקשים העברה?

 

[n181288]

תודה!!!

כיף לשמוע הערכה, בלי שבכלל שמעת או הכרת את מה שאני עושה. באמת שאני קורעת את התחת, ולקבל פידבק לפעמים זה הדבר הכי מזין שיש...במיוחד כשחסרות הרבה אנרגיות, כמו אצלי בנקודה זו. עדכו: פניתי לפסכולוג של היחידה,בהמלצתה של שלישת היחידה. היא ראתה אותי שבורה והציעה מפגש איתו. בתור התחלה אני אקבל אפטר בשבוע באופן קבוע כדי להתאורר(היחידה היא יחידה סגורה.וזה חלק לא קטן מהבעיה. שאין אויר או הזדמנות להתנתק מהסביבה והעבודה עד שעות לא מוגדרות). בנוסף יקלו עליי בכמות התורנויות שלא מעטות שאני עושה כמו כל חייל אחר,מה שקצת לא הוגן לתת לי היות ואני משק"ית ת"ש יחידה בבסיס כולו, ואי יל קצינת ת"ש.כך שכל העבודה עליי,בניגוד לחיילים במקצועות אחרים. מקווה שיהיה טוב, אני מאמינה שאמשיך בפגישות עם הפסכולוג,ולו רק כדי לחלוק את רגשותיי איתו ואם צריך אז גם לפתור חלק מהבעיות, כל עוד ניתן... תודה על ההתייחסות!!

 

[הזאב הבודד86]

אהלן נופר.

אני יכול רק לנסות להבין את הלחץ המנטלי, ואת המקרים שאת רואה ושומעת . ואין מה לעשות, לא כל אחד בנוי לזה . הכי חשוב בצבא זה להיות מרוצה ומסופק, כי אם אתה לא מסופק, אז שום מקצועיות והערכה שווים את זה . הייתי ממליץ לדבר עם הקצינהה שלך, לנסות לעבור בסיס בהתחלה, אם את בבסיס פתוח, אולי חיים ואופי של יחידה קרבית יטיב עימך, אני משרת ביחידה קרבית כלוחם, והמש"קיות אצלנו מרוצות עד גג . במידה וזה לא מסתדר אז אין שום בושה לפסול מנקצוע , קורה שרוצים תפקיד ורק אחרי שרואים מגלים שלא רוצים . ח"ח על זה שאת שומרת את האידיאולוגיה בהצלחה .

 

[סהר-תמיכה]

עייפות..

מהפניה שלך אפשר להרגיש בעייפות שלך ובשחיקה .. כמו גם במוטיציה הבסיסית המאוד גבוהה שלך .. כשנראה שאחרי מסלול ארוך ולא פשוט היעד אינו מה שדימיינת לעצמך ואת מתוסכלת אולי שווה לך לנסות להיעזר ולחלק את התחושות שלך בשיחה מלה ללב והכיוונים האפשרים יכולים להיות אולי מי שממונה עליך.. אולי מערך הרפואה .. אולי אפילו הקבן .. כשאת מבהירה להם ולך את המוטיבציה שלך לשרת ולתרום .. תפקידם של בעלי תפקיד בצבא לסייע לך ..וחלקם אפילו מחוייבים לדיסקרטיות ... את יכולה גם להמשיך להיעזר בחברי הפורום ובנו כדי לחלק איתנו את המעמסה . כולנו איתך נמצאים כאן בשבילך. לא שופטים ומבינים את הקושי העצום שמונח על כתפייך . תפקיד שלפעמים גם אנשי מקצוע שבוגרים ממך בשנים וניסיון מקצועי, יכולים להתקשות בו.. וכול זו בשיגרה לחוצה כול כך כמו המערכת הצבאית. כאן בפורום יש הערכה גדולה למסירות שאת מתארת ויודעים עד כמה את משתדלת לעמוד בדרישות הכבדות שיש עליך...