אני משתגע! אמא לא מוכנה לקבל אותה..
שלום לכולם, לא האמנתי אף פעם שזה יגיע למצב כזה, אבל הנה... יש לי חברה, כבר חודשיים. אני עדיין חושב שהכל זה חלום אחד גדול, לא יכולתי לבקש יותר. אני אוהב אותה בעמקי נפשי, וכך גם היא - הקשר ביננו כל כך טוב שפשוט אין לי מילים לתאר אותו. וכל זה, נוכח המרחק הגדול (יחסית) בין שנינו, אני גר באזור תל אביב - והיא באזור הכרמל. שישים קילומטר שמפרידים ביננו, ולפעמים גם מקשים על הדברים, אבל הנה - אנחנו מסתדרים. אנחנו מתראים בין פעמיים לשלוש בשבוע, לפעמים אפילו יותר (שנינו בחופש, אין הרבה מחוייבויות... החיים הטובים) וכשזה קורה, שנינו לא רוצים להפרד אחד מהשני - הדרך הנוחה ביותר היא פשוט לישון אחד אצל השני, כמובן. באופן מפתיע אמא שלה מאוד מאוד פתוחה, ומקבלת אותי בחיבוק גדול אל הבית. אמא שלי.... רק מקשה. אני לא מבין את זה, אמא שלי! זו שתמיד רצתה שאני אהיה מאושר - אז הנה.. זה הגיע. היא פשוט לא מוכנה שהיא תישן אצלנו. זה נכון, אין לנו בית גדול, אבל יש לנו חדר ריק (שלא נדבר שיש בו מיטה זוגית). היא לא מוכנה ממש לנמק למה - חוץ מהעובדה ש "לא נוח לה", לא ברור לי למה... אבל גם אם... מילא היינו ישנים, משאירים בלאגן והורסים את הבית ככה שבאמת הייתה סיבה לסירוב שלה - הייתי מבין. אבל לא, היא לא נתנה לה אף פעם לישון בבית. מההתחלה ציינה את העובדה הזו. דירתה של סבתא שלה נמצאת באותה עיר שאני גר בה, כך שזוהי לא בעיה גדולה לישון שם. אבל - אחד, סבתא שלה נפטרה לפני כחודש וחצי! היא לא גרה בדירה כבר שנים רבות, אך עדיין - זו דירה של סבתא, למרות שהיא לא אומרת כלום - לא נראה לי שזה נוח מידי. שתיים, ברור שאני מעדיף לישון בשקט, בלי ההורים שלי על הראש, אבל זה העניין העקרוני! של הקבלה אלינו הביתה, אפילו שלא נישן שם, צריכה להיות האפשרות! זה נראה לי כל כך בסיסי!!! שלא תחשבו, חברה שלי חמודה מאוד, מנומסת, נו... ילדה טובה כזו אין שום סיבה שבעולם שאמא שלי לא תרשה לה לישון אצלי. ניסתי להסביר לה מה הסיבה שחשוב שהיא תישן פה, הרי, נעשה מה שנעשה אם או בלי שהיא תישן אצלי בבית, אך המרחק מקשה, הרכבת חוזרת בשעה מוקדמת מאוד ובכלל זה לא נוח. ניסיתי הכל, ניסיתי בעדינות, ניסיתי לדרוש, ניסיתי להסביר, ניסיתי גם לקבל סיבה ממשית לסירוב חוץ מ "לא נוח לי" - ולא קיבלתי. אני מרגיש ממש לא בנוח, לא עם המשפחה שלי, ולא כלפי החברה שלי. לא שזה מה שיקלקל לנו את היחסים, אבל אני לא מרגיש בנוח, ואני גם לא הולך לישון אצלה מאותה הסיבה - לא נוח לי. אני מרגיש כאילו אמא שלי מנסה בכל הכח להקשות על הדברים במקום לתת מעצמה ולעזור, כפי שציפיתי ממנה. יש למישהו רעיונות מה אפשר לעשות בנושא הזה? אני כבר לא יודע מה לעשות חוץ מלצאת מהבית ולשכור דירה (ובזמן שכתבתי את זה פקיד הבנק צחק בקול רם...)
שלום לכולם, לא האמנתי אף פעם שזה יגיע למצב כזה, אבל הנה... יש לי חברה, כבר חודשיים. אני עדיין חושב שהכל זה חלום אחד גדול, לא יכולתי לבקש יותר. אני אוהב אותה בעמקי נפשי, וכך גם היא - הקשר ביננו כל כך טוב שפשוט אין לי מילים לתאר אותו. וכל זה, נוכח המרחק הגדול (יחסית) בין שנינו, אני גר באזור תל אביב - והיא באזור הכרמל. שישים קילומטר שמפרידים ביננו, ולפעמים גם מקשים על הדברים, אבל הנה - אנחנו מסתדרים. אנחנו מתראים בין פעמיים לשלוש בשבוע, לפעמים אפילו יותר (שנינו בחופש, אין הרבה מחוייבויות... החיים הטובים) וכשזה קורה, שנינו לא רוצים להפרד אחד מהשני - הדרך הנוחה ביותר היא פשוט לישון אחד אצל השני, כמובן. באופן מפתיע אמא שלה מאוד מאוד פתוחה, ומקבלת אותי בחיבוק גדול אל הבית. אמא שלי.... רק מקשה. אני לא מבין את זה, אמא שלי! זו שתמיד רצתה שאני אהיה מאושר - אז הנה.. זה הגיע. היא פשוט לא מוכנה שהיא תישן אצלנו. זה נכון, אין לנו בית גדול, אבל יש לנו חדר ריק (שלא נדבר שיש בו מיטה זוגית). היא לא מוכנה ממש לנמק למה - חוץ מהעובדה ש "לא נוח לה", לא ברור לי למה... אבל גם אם... מילא היינו ישנים, משאירים בלאגן והורסים את הבית ככה שבאמת הייתה סיבה לסירוב שלה - הייתי מבין. אבל לא, היא לא נתנה לה אף פעם לישון בבית. מההתחלה ציינה את העובדה הזו. דירתה של סבתא שלה נמצאת באותה עיר שאני גר בה, כך שזוהי לא בעיה גדולה לישון שם. אבל - אחד, סבתא שלה נפטרה לפני כחודש וחצי! היא לא גרה בדירה כבר שנים רבות, אך עדיין - זו דירה של סבתא, למרות שהיא לא אומרת כלום - לא נראה לי שזה נוח מידי. שתיים, ברור שאני מעדיף לישון בשקט, בלי ההורים שלי על הראש, אבל זה העניין העקרוני! של הקבלה אלינו הביתה, אפילו שלא נישן שם, צריכה להיות האפשרות! זה נראה לי כל כך בסיסי!!! שלא תחשבו, חברה שלי חמודה מאוד, מנומסת, נו... ילדה טובה כזו אין שום סיבה שבעולם שאמא שלי לא תרשה לה לישון אצלי. ניסתי להסביר לה מה הסיבה שחשוב שהיא תישן פה, הרי, נעשה מה שנעשה אם או בלי שהיא תישן אצלי בבית, אך המרחק מקשה, הרכבת חוזרת בשעה מוקדמת מאוד ובכלל זה לא נוח. ניסיתי הכל, ניסיתי בעדינות, ניסיתי לדרוש, ניסיתי להסביר, ניסיתי גם לקבל סיבה ממשית לסירוב חוץ מ "לא נוח לי" - ולא קיבלתי. אני מרגיש ממש לא בנוח, לא עם המשפחה שלי, ולא כלפי החברה שלי. לא שזה מה שיקלקל לנו את היחסים, אבל אני לא מרגיש בנוח, ואני גם לא הולך לישון אצלה מאותה הסיבה - לא נוח לי. אני מרגיש כאילו אמא שלי מנסה בכל הכח להקשות על הדברים במקום לתת מעצמה ולעזור, כפי שציפיתי ממנה. יש למישהו רעיונות מה אפשר לעשות בנושא הזה? אני כבר לא יודע מה לעשות חוץ מלצאת מהבית ולשכור דירה (ובזמן שכתבתי את זה פקיד הבנק צחק בקול רם...)
