אני מתוסכלת!!!

[נעמי125]

אני מתוסכלת!!!

שלום רב יש לי בת שהיא בת 20 חודש יש לי בעיה איתה כרגע איתה... היא כבר כשבוע בחופש מהגן ואני מאוד משתדלת לשמור על סדר יום בכדי לא לבלבל אותה,אני מאוד שומרת על הזמנים של האוכל והשינה עד היום הכל היה בסדר מבחינת שינה היא הייתה יושנת מצויין בצהריים נרדמת בקלה קלות וגם בלילה הייתי מניחה אותה במיטה אומרת לילה טוב סוגרת את הדלת ותוך 5 דקות היא הייתה נרדמת...עד הבוקר כבר כמה ימים אני מניחה אותה במיטה בצהריים ובלילה והיא צורחת לי ברמות שאי אפשר לתאר! והכי גרוע קופצת לי מהמיטה!!!!!!!!!!! היא לא מוכנה להירגע עד שאני הולכת לישון (היא זמנית עדיין יושנת איתנו בחדר) אני בהריון חודש שביעי ואני מעבדת סבלנות אני מגיע למצב שאני צורחת אליה!!!!היא ילדדה מקסימה אף פעם לא היגעתי למצב כזה שאני צריכה לצרוח אליה!אני לא יודעת מה לעשות... דרך הגב היא גם התחילה ללכת רק לפני כחודש אך היא מדברת מצויין...(אוליי יש קשר?) אני מאוד אשמח עם תוכלו לעזור לי... ואני מצטערת מראש על השגיעות כתיב...עיברית לא צפת אם

 

[עינת גבע]

ילדים לומדים מה שהם חווים....

שלום רב נעמי וברוכה הבאה לפורום, הרעיון להמשיך לשמור על סדר יום גם בחופשה מבורך. מבין השורות אני מבינה שחלק מההרגלים השגרתיים אצלכם בבית הוא שהילדה ישנה בחדרכם והולכת לישון אתכם. הילדה משתפת פעולה עם השגרה ורוצה שהיא תמשיך בדיוק, אבל בדיוק כמו תמיד. היתכן? אפשרות נוספת היא שאת אומנם עושה מאמצים לשמור על שגרה, אלא שמבחינתה יש שינוי בחייה. היא לא מבינה אותו עד הסוף ומגיבה עליו בשפתה. על כל פנים, מה עושים כרגע? עוצרים ומגייסים סבלנות. הפעוטה זקוקה לאם אמפאטית וסבלנית. ילדים לומדים מה שהם חווים. והנה את מתארת מצב "אני מגיעה למצב שאני צורחת אליה!!!!" " והיא צורחת לי ברמות שאי אפשר לתאר!" למעגל הזה כדאי לשים סוף. זכרי, החופש הגדול עומד להסתיים והשגרה האמיתית תחזור למעונכם. חשוב שהרגלים כמו צרחות וחוסר סבלנות לא יהפכו לדיירי משנה קבועים עם חלוף החופשה. בברכת יום רגוע של שלום ושלווה עינת גבע

 

[נעמי125]

הי עינת...

הילדה ישנה איתנו בחדר אך לא איתנו במיטה אף פעם!!!! הבעייה המרכזי שכיום אני כבר לא מצליחה להדים אותה מכיוון שהיא קופצת לי מהמיטה שלה -מיטה תינוק לפני שבוע הייתי מניחה אותה ותוך כמה דקות היא הייתה נרדמת גם בצהריים וגם בלילה ב 8 בערב היום אני עןשה את אותה פעולה גם מניחה אותה במיטה שלה סוגרת את הדלת אומרת לה לילה טוב ואז מתחיל הצרחות והיא קופצת מהמיטה...אני לא מתרגשת מהצרכות שלה כמו שאני מפחדת שהיא קופצת מהמיטה וכיום זה הבעייה שלי ...למה פתאום השינוי הזה?זה מה שהכי מתסכל אותי! ואיך אני יצליח להרדים אותה בלי לעמוד לידה במשך שעה כמו שהיה עד אכשיו? המון תודה עינת על ההתייחסות

 

[עינת גבע]

מזל טוב!!!

שלום רב נעמי יקרה, במזל טוב! הילדה שלך גדלה, צומחת ומתפתחת. הילדה מגלה יכולות חדשים. הילדה מגלה רצונות חדשים. זה חלק מהתפתחות טבעית ומבורכת. אני חושבת שאתם צריכים לחשוב על מיטת נוער(עם מעקה בטיחות), ובאותה הזדמנות חגיגית לערוך מסיבת מעברים ולהעביר אותה לחדר משלה (אם אפשר). התינוקת הפכה לילדה. שווה ללמוד על שלבי התפתחות ילדים, מה הם הצרכים בכל שלב ואיך אנחנו ההורים יכולים לעזור להם להתפתח בביטחון ועם תחושת שייכות של קשר חם וטוב במסגרת של הרגלים טובים. מה דעתך? עינת גבע.

 

[נעמי125]

הי עינת

חשבנו על הפיתרון של להעביר למיטת נוער אך מבחינתנו חשבנו שזה קצת מוקדם... אבל בכל מקרא אני חושבת שזמה שאנחנו נעשה כל זה כבר בתיכנון להעביר אותה לחדר ולמיטת נוער (אנחנו עוברים דירה כעוד חודש) זה מרגיע אותי שזה לא נובע מפחדים או חרדות כל ההתנהגות שלה בימים האחרונים יחד עם זאת אני מאוד אשמח לקבל טיפים וללמוד על שלבי ההתפתחות של הילדים האים יש לך אתר או ספר להמליץ לי? המון תודה עינת

 

[עינת גבע]

יש לי רעיון...

שלום נעמי וערב טוב, יש לי רעיון, מה דעתך לרכוש לכם כמתנת משפחה לכבוד השנה החדשה קורס הורים. בקורס לומדים על שלבי התפתחות הילד, על הצרכים שלו, על הגורמים המעצבים את האישיות ומה ההורים יכולים לתרום להתפתחות. לילה טוב עינת גבע

 

[נעמי125]

רעיון מצויין...

זהו רעיון מצויין ...עם יש לך קורס שאת מממליצנה באופן אישי אני מאוד אשמח אך עינת לגבי שוב הנושא שלי... אני צריכה לעבור דירה בעוד חודש וכשי אני יעבור דירה יהיה לה חדר ומיטת נוער משלה... אבל עד אז שוב מה שקורה שכל ערב אני צריכה לשבת בחדר לידה במשך כשעה -שעה וחצי בחושך עד שהיא נרדמת היא לא מוכנה שאני יעזוב את החדר...ועם אני עוזבת את החדר היא צורחת וקופצת מהמיטה... אז אני שועלת את העצמי מה לעשות בכדי להרדים אותה מבלי שאני או בעלי נצתרך לשבת בחדר לידה במשך שעה... ודרך אגב אנחנו מעוד סבלנים ואנחנו לא מרימים קול אליה...אני כבר לא מגיע למצב שאני צורחת אליה...אנחנו מאוד מאוד סבלנים!!! אולי זה באמת יעבור לה ברגע שנעבור דירה או שהיא תחזור לגן... אבל עד אז מה אני עושה ?

 

[עינת גבע]

ראשית חכמה: הבניית הסמכות ההורית ...

שלום נעמי, הייתם סבלניים עד עכשיו, תהיו סבלניים עוד חודש. לא כדאי להיכנס עכשיו לתהליך של שינוי. ההזדמנות לשינוי תהיה עם כניסתכם לדירה החדשה ועד אז כדאי לכם להחליט על דרך ולהיות ברורים, נחושים ועקביים בה. שלבי מעבר הם מועדים רגישים, פגיעים וחשופים. בתכם הפעוטה עומדת לרגל שרשרת של שינויים: מעבר דירה, כניסה לגן, הולדת אח, מעבר לחדר משלה ומיטת נוער. כל אלה ידרשו מכם וממנה לגייס משאבי שכל ונפש . מעברים הם פוטנציאל למשברים והזדמנויות לצמיחה. שווה אולי לחשוב על כניסה לתהליך קצר של שיחות ייעוציות בהן תפתחו את החזון שלכם לחודשים הקרובים. יעדים משותפים, מוגדרים וברורים מסלקים את הספק הפסיכולוגי ומאפשרים לנו לפעול בנחישות, באחריות ובעקביות. הספקות במחשבות והביטחון במעשים הופכים אותנו להורים שקולים, יוזמים, מאוזנים ובמילה אחת מנהיגים ראויים לילדינו. ילדים שההורים שלהם הגיוניים, איתנים ובטוחים מצטרפים להנהגה בחדווה ומבחירה. מה דעתך? עינת גבע. בנוגע לקורסי הורים: אני ממליצה בחום על הקורסים של מכון אדלר. מיד אחרי החגים ייפתחו בכל רחבי הארץ סדנאות הורים. שווה! עינת