אני מתחיל להרגיש מיואש
שבוע שעבר התחלתי לעבוד בעבודה חדשה (ברמן בבית קפה). לכאורה לא יכול להיות טוב יותר. אבל זהו שלא. מאז שהתחלתי לעבוד שם אני מרגיש עצבני ומדוכא על גבול היאוש. מאז שהתחלתי לעבוד שם הספקתי כבר להסתסך עם אחת ממנהלות המשמרת (סכסוך שהוליד שמועות וכל העובדים מדברים עליו) והיחסים ביני ובין מנהל המקום מאוד מאוד לא נעימים. אני מכבר מחפש איך להשתחרר משם. בשנה וחצי האחרונות עבדתי בחמש עבודות שונות (זאת החמישית). הפכתי למתפטר/מפוטר סדרתי. באופן כללי מאז שהשתחררתי מהצבא אני לא מוצא את המקום שלי בשוק העבודה. ניסיתי כבר הכל: מתדלק, טלפן בחברת סקרים טלפוניים, שליח פיצה. תמיד ידעתי שאני עוף מוזר, השתחררתי מהצבא אחרי שנה וחצי (ברוטו) ואף פעם לא הסתדרתי עם מסגרות. היום ברור לי שאני לא מסוגל לעבוד בכל עבודה אבל אם לומר את האמת אני די חושש. אני אובד עצות הייתי רוצה לדעת איזה עבודות מתאימות לי אבל אני בעצמי לא ממש סגור על כלום.
שבוע שעבר התחלתי לעבוד בעבודה חדשה (ברמן בבית קפה). לכאורה לא יכול להיות טוב יותר. אבל זהו שלא. מאז שהתחלתי לעבוד שם אני מרגיש עצבני ומדוכא על גבול היאוש. מאז שהתחלתי לעבוד שם הספקתי כבר להסתסך עם אחת ממנהלות המשמרת (סכסוך שהוליד שמועות וכל העובדים מדברים עליו) והיחסים ביני ובין מנהל המקום מאוד מאוד לא נעימים. אני מכבר מחפש איך להשתחרר משם. בשנה וחצי האחרונות עבדתי בחמש עבודות שונות (זאת החמישית). הפכתי למתפטר/מפוטר סדרתי. באופן כללי מאז שהשתחררתי מהצבא אני לא מוצא את המקום שלי בשוק העבודה. ניסיתי כבר הכל: מתדלק, טלפן בחברת סקרים טלפוניים, שליח פיצה. תמיד ידעתי שאני עוף מוזר, השתחררתי מהצבא אחרי שנה וחצי (ברוטו) ואף פעם לא הסתדרתי עם מסגרות. היום ברור לי שאני לא מסוגל לעבוד בכל עבודה אבל אם לומר את האמת אני די חושש. אני אובד עצות הייתי רוצה לדעת איזה עבודות מתאימות לי אבל אני בעצמי לא ממש סגור על כלום.