אני מתיאשת כי לא מצליחה להיות אמא בגבולות

[זורחת1]

אני מתיאשת כי לא מצליחה להיות אמא בגבולות

למרות שהם מקסימות מאוד .ודפקה אני כל הזמן מנסה לחפש להם מציאות של כל מיני דברים . כמו בשמים ביגוד והנעלה . רק יש רגעים שאני מתיאשת ממש כאשר אני לא מצליחה אני מרגישה כאילו אני ילדה קטנה לרגע ומרימה ידיים ופשוט לא יודעת מה לעשות. בתוכי אני מרגישה רע מאוד עם ההרגשה כאשר אני לא יכולה לדבר איתן על עזרה או גבולות. לפעמים בא לי ממש לקחת את הרגליים ואז לעזוב ככה הכל . אני לא מבינה למה אני זאת רק שצריכה להגיד להן מה לעשות.? האם לא נכון .לפעמים אני אומרת רגע איפה הבעל מה קרא למה אני זאת שצריכה להיות הרעה כי אני מבקשת מהם. הם מתנגים כאילו נימצאים בבית מלון ויותר גרוע שיש עוזרת בית . אז ככה אשמח לשמע תגובה ממך .ועם יש גם הורים מה דעתם אני ממש מיואשת עד כדי דיכאון לוקחת קשה . אני לא מצליחה לדבר בשקט לא מצליחה לשתוק ולהיות רגועה .ליפעמים אני אומרת דיי אני לא עושה כלום שישאר ככה . אני מתיאשת ממנה כי היא יודעת לסובב אותי .ואני מנסה לעמוד על המילה אבל מאוד קשה לי . איך אני יכולה להתחיל להציב לה גבולות .נימאס לי שהיא מתחמקת מאוד. ואם היא עושה משהו .אז למשל דבר אחד .לדוגמא לרוקן מדיח. ואז יעברו ימים ואני ינסה לבקש ממנה לעזור .אז היא תגיד לי עזרתי לך . היתי מתה להגיע למצב שאני לא יצטרך לדבר איתה לעשת דברים .שתדע שהיא צריכה לעשות לבד . המכעיס אותי זה שבעלי היתרגל כאשר הבית לא מסודר אני זאת שצריכה לסדר .ובטח ברור לו נכן . רגע למה אני צריכה לעשות אני הכל לבד .מה אני משרתת שלהם .האמת בעלי היתרגל לבית שמכינים להם הכל הכל בא בכפית בפה ועד שלא חליתי לא אכפת לי היה לעשות . היום עם אני מסתכלת אחורנית חבל מאוד היום קשה מאוד . מה עליי לעשות .אני יודעת שיש לנו בעיות במישפחה עם הקשרים . הגענו למצב שהילדים לא מסוגלים לשמוע את קול אימם .כי מוסרים לי שהכל שלי הוא חזק או תוקפני . לי לא ניראה כך . האמת היתרגלנו לדבר כולם בבית בטון גבוהה .

 

[עינת גבע]

קצה חוט...

שלום לך וברוכה הבאה לפורום, את אחת מיני אימהות רבות שצריכות ללמוד לשים גבול לעצמן. תפקידך לבדוק עם עצמך מה את מוכנה לעשות ומה אינך מוכנה לעשות? להודיע על כך לעצמך ולבני ביתך. ולהתחיל לפעול. פחות דיבורים ויותר מעשים. מערכת היחסים שלכם זקוקה לתקופת צינון והבראה. את מספרת על קשיי תקשורת במשפחה מומלץ להציע לבני משפחתך להיפגש על בסיס שבועי לשיחה משפחתית. בהתחלה שוחחו על נושאים כלליים. כל אחד יוכל לספר משהו טוב שקרה לו. לפתור יחד תשבצים. אחרי תקופה של מפגשים נעימים תוכלו להתחיל לעלות קשיים ובקשה לעזרה. למצוא יחד פתרון משותף שיתאים לכולם. בברכה, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[ravitgu]

בנות כמה בנותייך?

כל כך יפה לקרוא אותך אומרת- די! אני כבר לא יכולה יותר. כי משם, מה"די " הזה, יבוא השינוי. לעיתים, אנו צרכים להרגיש שנשבר לנו כדי שיהיה לנו את הכוח לעשות שינוי. ציינת שעד שלא חלית לא היה אכפת לך לעשות עבורם. כשאנחנו עושים עבור האחר הוא למד שהוא לא יכול או לא סומכים עליו שהוא יכול לעשות בעצמו. ואז קורה אירוע, ואת כבר לא יכולה לעשות עבורם, מבחינתם, שינית להם את החוזה עם החיים. חוזה שאומר, עושים עבורי. אני נורא רוצה לומר לך - ברגע שאת תכבדי את עצמך, ואת הגבולות שלך, המערכת, כלומר, ילדייך ובעלך יכבדו אותך. אז רגע לפני שנמשיך, אם מתאים לך בואי ספרי לנו בנות כמה הן? ומשם נחשוב על הדרך שתתאים לך כמובן להביא לידי אווירה מכבדת בבית רוית

 

[זורחת1]

תודה רבה לך קודם כל הבנות בנות

יש לי ילדה בת 16 וילדה בת 22 .שניהם בקושי עוזרים בבית .במיוחד שיש להם אמא חולה אני מתיאשת ממנה כי היא יודעת לסובב אותי .ואני מנסה לעמוד על המילה אבל מאוד קשה לי . איך אני יכולה להתחיל להציב לה גבולות .נימאס לי שהיא מתחמקת מאוד. ואם היא עושה משהו .אז למשל דבר אחד .לדוגמא לרוקן מדיח. ואז יעברו ימים ואני ינסה לבקש ממנה לעזור .אז היא תגיד לי עזרתי לך . היתי מתה להגיע למצב שאני לא יצטרך לדבר איתה לעשת דברים .שתדע שהיא צריכה לעשות לבד . המכעיס אותי זה שבעלי היתרגל כאשר הבית לא מסודר אני זאת שצריכה לסדר .ובטח ברור לו נכן . רגע למה אני צריכה לעשות אני הכל לבד .מה אני משרתת שלהם .האמת בעלי היתרגל לבית שמכינים להם הכל הכל בא בכפית בפה ועד שלא חליתי לא אכפת לי היה לעשות . היום עם אני מסתכלת אחורנית חבל מאוד היום קשה מאוד . מה עליי לעשות .אני יודעת שיש לנו בעיות במישפחה עם הקשרים . הגענו למצב שהילדים לא מסוגלים לשמוע את קול אימם .כי מוסרים לי שהכל שלי הוא חזק או תוקפני . לי לא ניראה כך . האמת היתרגלנו לדבר כולם בבית בטון גבוהה . תתפלאי לשמוע דיי גדולות בת 16 ובת 21 . לגבי יעוץ משפחתי בעלי לא מוכן להגיע . למרות שאני מאוד היתי רוצה להיתגרש כי התיאשתי מהבנות והבעל .כי הוא נותן להם כתף. למרות שאומר שזה לא נכון. אני מנסה ליפעמים יש לנו ימים כיף איך שאת רואה אותי כאן .אנכנו מבלים יפה מאוד .איפה לו בכל הארץ כבר הינו אין מקום שלא הינו בו. למרות שנכון מי שגרם לזה זה בעלי .יפה מצידו . בחוץ אנכנו רגועים מאוד .אבל היום עם משהו לא ניראה לבעלי הלך עליי .זה צורה מה זה .? האמת למשל דוגמא החי קטנה למרות שבעלי אמר לבת הקטנה נתן לה עונש שלא תצא 3 שבועות נכון .הכוונה שלא תראה את החבר שלה .או כוונה שלא תלך אליו הביתה לאחר הלימודים . הדבר היחיד שאני יוצאת זה מה שדחוף בלבד .זה קופת חולים או תורים במרפאות . בקיצור נחזור לילדה כן .אז ככה ברגע שהבת ניסתה לסדר לבד את הבית קמה מוקדם בשבת סידרה ופתאום רוקנה מדיח לבד. למה כי היה לה אינטרס הוא כדי לצאת לראות את החבר שלה . בעלי בדרך כלל עומד על המילים שלו . למרות שאני חושבת שכאן הוא טעה ץאפילו היועצת אמרה שלא נותנים עונש שלושה שבועות את לא יוצאת . עכשיו למה סיפרתי ליועצת כי ברגע שהבעל אמר לה באותו זמן את לא יוצאת .הבת קיבלה את זה כקשה מאוד מאוד. אתם יודעים מה הבת עשתה .בכתה בחדר אוקיי שכבה במיטה ולקחה סכין כן. אחר כך הסורגים היו פתוחים הכוונה המנעול של הכביסה . כי בדרך כלל אנכנו לא משאירים פתוח .ובא בעלי ואמר לי ראית מה היה בחדר שלה כן . אוקיי פתאום באתי לילדה לחדר ואמרתי לה מה זה סכין על המיטה. פתאום בעלי קרץ לי שנשתוק להתעלם. אני חשבתי שזה עבר לבת שלי המצב מה שיש לה .חשבתי אוקיי יש לה חבר היא עכשיו יוצאת יופי מעולה .כי אז היא לא היתה יוצאת בכלל בקושי היו לה חברים וחברות .לא היתה יוצאת לשום מקום אפילו בשבתות. וגם היתה אמורה לקבל תמיכה שיחות היתנגדה אמרה אני לא הולכת מספיק כשהיתי קטנה זהו אני לא הולכת לשום שיחות. אמרה טוב תביאו . כלב אז אני יסכים ללכת לשיחות . אוקיי הבאנו כלב אחרי שנתיים בעלי התנגד מכל מינ סיבות . אני זאת שניסיתי להתפשר אולי ככה יהיה לה חיים טובים . ופתאום אני מגלה שברגע שמשהו לא ניראה לה מקובל עונש יש או שחור או לבן . אוקיי נכון עברו שבועיים לבנתיים לא שהילדה לא יצאה וכן ניפגשה עם החבר שלה .בעלי ניסה להעלים עין . אז הבוקר ככה הבת קמה היום סידרה לבד את הבית הכינה פנקייק לקחת למשפחה של החבר שלה ומה הבעל לא נותן לה ללכת. נו מה תגיבו ? הוא מצפה שהבת תבין לבד למה לא. למרות שניראה שכן היה נותן לה לצאת מהבית .אבל הוא מנסה והבת מתחילה להגיד נו אבא נו נו . והוא שותק או פתאום אומר לה אני לא חבר שלך תדברי יפה .אוקי הוא צודק . והבת לא מבינה ולא מצליחה להגיע לבד למה שבעלי התכוון. אז בחייך רבק מה קרא תבין הילדה לא מבינה מה אתה רוצה שהיא תגדי אז תעזור לה נו .ולא מספיק שהבת היפרית ובעית קשב וריכוז. אז מאיפה לה הסבלונות . אני כבר היתיאשתי וניסיתי למרות שאני כרגע לא מדברת איתו כי כעסתי עליו שהוא לא מדבר איתן עם הבנות . אז כאשר הבעל עצבני או כועס מי שסובלות זה הבנות .למה לכעוס עליי שום דבר לא יעזור . אחרי שיכנועים של כימעט שעתיים לא הגיע לשום החלטה ואני כבר היתפוצצתי תבוא לקראתה תבין אותה .הבת לא מצליחה ללבד . אז מה בעלי אומר זאת בעיה שלה . נו באמת לא אכפת לי מה שתחליט אבל תדבר לא תשתוק .למה לא מספיק שאמרתי לכם שהוא עליי כועס למרות שאני זאת שאמרתי לו .אל תדבר איתי עד שתחליט לדבר איתן ולתת יד בנושא ולא רק אני. האמת באמת מה אני יעשה לאן אני צריכה להמשיך מכאן . כי אני יודעת שזה לא יחזיק מעמד. כי יש לו אינטרס ואני לא מרוצה . פשוט אני גם מצפה שתעשה משהו בנידון .ולא תעביר אלאה. זה מה שקורא לנו כל החיים .למה למה אני זאת שצריכה לוותר ובכל זאת פתאום שהוא צריך לאכול אני חיבת לתת לו להגיש לו שתיה חמה ועוגה . למה כי אני אומרת אין דבר היתפשר אבל זה חוזר על עצמו . יש לכם רעיון מה לעשות ? פיתרון . אולי בגלל שכל הזמן ויתרתי אז גם הבעל התרגל שאני אחר כך יעשה הכול ויתנהג בסדר . היום כאשר ניסיתי להתערב בקשר לבת ניסיתי בשקט לרמוז לו למרות שאני יודעת שאני לא מדברת איתו. אז מה בעלי בא ואומר את אמרת לי שאני לא ידבר איתך נכון. אז על תתערבי . אני יודעת שתגידו לי ללכת ליעוץ משפחה או משהו לעזרה .אין בעלי היום כבר לא מאמין שזה יעזור כי זה מה שהוא חושב ואז לרגע מוריד לי את ביטחון .פעם הוא היה מוכן ללכת . היום אני כבר היתיאשתי . דרך אגב למרות כל הבעיות האלה .בעלי מנסה שאנכנו נצא מהבית לטייל פעם בצפון ובדרום כל הארץ חרשנו אותה . אין לפחות שלוש פעמים בשנה אנכנו הינו נוסעים לנופש .נכון שלמשפחה זה היה מצויין . אבל היום אני כבר לא מסוגלת. עם לא היתי מתבישת היתי מתה ללכת לסופר נני אבל איפה בחלום מה פתאום? לא רק זה אוקי אתה לא רוצה לשמוע אותי נכון ? אתה לא מסוגל לשמוע את קולי אז תעשה משהו . אני ליפעמים זורקת לו מילה עם אתה לא מסוגל לשמוע אותי ולא מוכן לשמוע אז תתקדם תזרוק אותי נו למה אתה מחכה אה. ברגע שאני אומרת לו את המילים האלה הוא מקבל קריזה כעס ממורמר .הוא אומר לי שאני זאת שהורסת את המשפחה מפרקת את המישפחה .

 

[זורחת1]

עינת גבע בו נחדד את התשובה ../images/Emo140.gif../images/Emo24.gif

אז את מציעה לי קודם כל לנסות להיתקרב אליהן או לנסות לא לבקש מהן כלום. למשל אפילו עם אוכלים ומשאירים צלחת עם אוכל או ליד המחשב /או בחדר או לוקחות כל פעם כל יום מגבת חדשה למקלחת . אני חושבת שהבעיה בי היא אולי בגלל שאני לא מפסיקה להגיד להן תעשי זה וזה כל פעם חוזר על עצמו באמת .אוקיי אולי אני נודניקית .אבל מרתיח אותי שבעלי שותק לכן כניראה הגעתי למצב של יאוש ואז נכון לא יפה לקחת את הרגליים ולצאת מהבית . למרות שפעם בעלי אמר לי זה לא פיתרון לצאת מהבית .אומר לי כאילו את בורחת מהמציאות . ככה בעלי אומר לי גם לגבי הבת .תגידי עם לא פוגע .אומר לי בגללך הבנות לא אוהבות להיות בבית .את אשמה . אז עד מתי לעזוב להגיד להן כמה ימים מתי ארצה לדעת .כי אני מתיאשת שהכל נופל עליי .ואני מרגישה שאני רק נותת ולא מקבלת. לכן אני פגועה מהם מאוד .וקשה לי להתמודד עם הרגשה כזאת .כאילו כן אשמח לקבל מכם תשובות ואשמח להמשיך לשתף אותכן כדי לדעת איך להתקדם .

 

[ravitgu]

זורחת

אם יש משהו שלי עצמי תמיד עובד זה שיתוף. אני מזמינה אותך לשתף את בנותייך, בחוויה שלך, בתחושות שלך, לקחת כל אחת מהן בנפרד, לשבת על כוס קפה, ולשתף. לא ממקום מאשים, לא ממקום מבקר, לא ממקום דורש, אלא באמת באמת ממקום משתף. הייתי נמנעת ממשפטים שעלולים לסגור אותן וליצור התנגדות כגון: "לא אכפת לך" , " את לא עוזרת" , "מה את חושבת שאני משרתת" אלא, "לי קשה...", "אני אשמח אם ..." , "לא נעים לי שאני צועקת, אז אולי תעזרי לי בכך שתזכירי לי ... "," איך את חושבת שאפשר לשפר את היחסים שלנו בבית.. שהאחד יבוא לקראת השני..." , "מה דעתך.." איך את מרגישה עם.." הרעיון הוא ליצור שיח. נעים, לא מאיים, לא קולני, משתף ומאפשר הבעת דיעה. לחשוב ביחד. איך אפשר ביחד. דברי איתן עליהן ועלייך. עלייך ועליהן. לא הייתי מכניסה לדיאלוג איתן את היחסים עם האב/ הבעל, אלא עושה הפרדה. משקמת את הקשר איתן. בהצלחה רוית