cheerbear28
New member
אני נאבקת, מתאמצת לסלוח ולסלוח
אני יודעת שאמא זו אמא והאמהות עושות הכל בשביל ילדיהן לפעמים גם יותר מדי. אמא שלי תמיד השוותה אותי לאחותי הגדולה (היא יד ימינה) ואני תמיד נחשבתי לשברירית ועדינה וכו' בבית עד שהשתניתי ונעשיתי לאסרטיבית מגשימה את עצמה מגשימה את מה שאמא שלי לא הגשימה, אני יודעת שקיים נושא הקינאה בין אם לבת. אמא שלי לא תומכת בי ברוחניות באופן נפשי לגבי לימודי התואר שלי אני גם חושבת שהיא אינה גאה בי, היא מאוכזבת ממני כבר שלוש שנים בגלל שלא הסכמתי להתחתן עם בחור עשיר. הבנתי שאני לא אקריב את האושר שלי בשביל אף אחד, אני תומכת בעצמי מפרגנת לעצמי אני אומרת לעצמי "אם היא לא גאה בי לא תומכת לא מספיק אוהבת אותי ולא שמחה בעבורי אני אעשה את זה לעצמי בעבור עצמי כי יום אחד אני אתחתן והילדים שלי צריכים אמא אוהבת חמה חכמה מבינה אסרטיבית" אז אני משתדלת להתאמץ לסלוח לה על המחשבות השליליות שיש לה בראש כלפיי האומרות "היא לעולם לא תתחתן היא בחרה ללמוד הוראה כדי לגדל ילדים של אחרים". זה היה נורא לשמוע את זה לפני שנה זה היה נורא עברו עליי שלוש שנים של ייסורים שבהם נאבקתי להצליח בלימודם לממן את הלימודים של התואר ולשמור על שפיות ושמחה ולפתח בעצמי יותר מודעות עצמית ויותר אהבה עצמית. אני לומדת שהכל בא מהמשפחה:תסכול של ילדים, חלק מהדימוי העצמי מתעצב לפי התמיכה והעידוד בבית..." ואני שואלת האם יש קשר לכך שאיני מוצאת בן זוג בגלל אנרגיות שליליות של אמא שלי בגלל שאיננו מתקשרות טוב אחת עם השנייה? אני חייבת להבהיר שהיום תקופות שכן הסתדרנו ואני יודעת שיש לי סיבולת גבולית עד כמה אני יכולה להיות עם אמא שלי, אם הייתי אתה יום אחד יותר מדי זמן אני מרגישה שאני נחנקת שאני צריכה מווח מרחב, כי היא מפתחת תלות רגשית בגלל שאין לה קשר טוב עם אבא שלי לא שיחה לא אהבה לא כלום והם נשארים ביחד כי יש לה פחד לקום ולעזוב מה גם שהיא גם תפרנית והוא סנדלר יחף ואבא שלי משתדל להצחיק אותה ואותנו מי מהילדים שנשאר בבית. ****האם יש קשר לכך שאיני מוצאת בן זוג לבין תקשורת לקויה עם אמא ?
אני יודעת שאמא זו אמא והאמהות עושות הכל בשביל ילדיהן לפעמים גם יותר מדי. אמא שלי תמיד השוותה אותי לאחותי הגדולה (היא יד ימינה) ואני תמיד נחשבתי לשברירית ועדינה וכו' בבית עד שהשתניתי ונעשיתי לאסרטיבית מגשימה את עצמה מגשימה את מה שאמא שלי לא הגשימה, אני יודעת שקיים נושא הקינאה בין אם לבת. אמא שלי לא תומכת בי ברוחניות באופן נפשי לגבי לימודי התואר שלי אני גם חושבת שהיא אינה גאה בי, היא מאוכזבת ממני כבר שלוש שנים בגלל שלא הסכמתי להתחתן עם בחור עשיר. הבנתי שאני לא אקריב את האושר שלי בשביל אף אחד, אני תומכת בעצמי מפרגנת לעצמי אני אומרת לעצמי "אם היא לא גאה בי לא תומכת לא מספיק אוהבת אותי ולא שמחה בעבורי אני אעשה את זה לעצמי בעבור עצמי כי יום אחד אני אתחתן והילדים שלי צריכים אמא אוהבת חמה חכמה מבינה אסרטיבית" אז אני משתדלת להתאמץ לסלוח לה על המחשבות השליליות שיש לה בראש כלפיי האומרות "היא לעולם לא תתחתן היא בחרה ללמוד הוראה כדי לגדל ילדים של אחרים". זה היה נורא לשמוע את זה לפני שנה זה היה נורא עברו עליי שלוש שנים של ייסורים שבהם נאבקתי להצליח בלימודם לממן את הלימודים של התואר ולשמור על שפיות ושמחה ולפתח בעצמי יותר מודעות עצמית ויותר אהבה עצמית. אני לומדת שהכל בא מהמשפחה:תסכול של ילדים, חלק מהדימוי העצמי מתעצב לפי התמיכה והעידוד בבית..." ואני שואלת האם יש קשר לכך שאיני מוצאת בן זוג בגלל אנרגיות שליליות של אמא שלי בגלל שאיננו מתקשרות טוב אחת עם השנייה? אני חייבת להבהיר שהיום תקופות שכן הסתדרנו ואני יודעת שיש לי סיבולת גבולית עד כמה אני יכולה להיות עם אמא שלי, אם הייתי אתה יום אחד יותר מדי זמן אני מרגישה שאני נחנקת שאני צריכה מווח מרחב, כי היא מפתחת תלות רגשית בגלל שאין לה קשר טוב עם אבא שלי לא שיחה לא אהבה לא כלום והם נשארים ביחד כי יש לה פחד לקום ולעזוב מה גם שהיא גם תפרנית והוא סנדלר יחף ואבא שלי משתדל להצחיק אותה ואותנו מי מהילדים שנשאר בבית. ****האם יש קשר לכך שאיני מוצאת בן זוג לבין תקשורת לקויה עם אמא ?