אני "נאבקת" עם זה. בשיעור של היום ב

סאמיה

New member
אני "נאבקת" עם זה. בשיעור של היום ב

אוניברסיטה ואחרי השיחה שלי עם עדי, השתתפתי בשיעור. המורה הסביר דברים על נושא מסוים והוא הביע את הדעה שלו. הדעה שלי היתה שונה, ואני חשבתי על אלטרנטיבה נוספת לפתרון. אז אני התחלתי לדבר, אבל כל מה שיצא לי זה אא אא אא אא אא אא (בערך 6 פעמים, וזה היה ממש בכיתה מול תלמידים) ואח"כ אמרתי את דברי. כמה סטודנטיות דברו ביניהם אך אני הסתכלתי כלפי המחברת ורכזתי את המחשבה שלי והעינים שלי על אוביקטים מסוימים וכך לא ראיתי מה הולך ביניהם ומה הולך בכיתה יותר. עדי ספר לי שאני יכולה להגיד לאנשים שאני מגמגמת ולא איכפת לה מה הם חושבים ולמה לי להרוס את העתיד שלי בגלל מחשבות של אנשים. אני בן אדם שמגיע לי ואני רוצה לחיות לפי הדרך שאני רוצה (להמשיך הלאה בלימודים גם אם יהיה לי בעיות בהבעה, נכון יש לי בעיות בדיבור אך אני דורשת את הזכות שלי להתקדם בחיים. אני לא רוצה להכנע. אני חושבת שאני צריכה להשפיל את עצמי בפנים המון, וזה יהיה לטובתי. אבל אני לא אעשה את זה לטובת אף אחד אחר. אני לא אוותר על הזכות שלי בלימודים אקדמיים ובמעמד גבוה לטובת אנשים "נורמלים". אני יודעת שאני חייבת לרכז את הקשב שלי בדברים שאני רוצה להפנים אותם. ולכן אני לא מסתכלת על אנשים כאשר אני מדברת ומגמגמת איתם, וכך אני יכולה לגמגם מבלי להודע במחשבות שלהם בראש. גמגום דורש המון סבל וסובלנות ובטחון עצמי ורצון וגם את המשפט הזה : לא איכפת לי ממך וממה שאתה חושב. חשוב לי לקדם את המטרה שלי גם אם אני מאד סובלת. אני מאד שמחה שאני יכולה להוציא דברים החוצה כי אם לא זה יעוות לי את האישיות וזה יכנס לתת מודע שלי.
 
סאמיה אני מעריכה אותך עך הנחישות!

צריך הרבה תעצומות נפש בשביל לדבר מול כתה שלמה ויחד עם זאת להתרכז בדיבור ולא בלחשושים שמסביב. את נשמעת לי מאוד חזקה ונחושה ואני בטוחה שתצליחי! תמשיכי להיות עקשנית ולהתמקד במטרות שלך , אל תתני לאף אחד להסית אותך מדרכך או למנוע ממך להתקדם בחיים. מה שכתבת חיזק גם אותי
 

ADI31

New member
חיזוק לסאמיה

סאמיה , כל הכבוד שאת לא מוותרת , ואומרת את מה שיש לך להגיד אפילו כאשר כל הכיתה מסתכלת עליך מגמגמת , צריך פשוט להתעלם מכל הרכילויות אודות הדיבור "שלנו" ופשוט לחיות את החיים כפי שהם ! אם יש לך משהו להגיד אפילו לא חשוב - תגידי אותו . שכולם ידעו שאנשים מגמגמים הם אנשים עם פה ודעה ורגשות . ועוד דבר , את צריכה להסתכל לענשים בעיניים כאשר את מדברת איתם , ואם האדם ירגיש שלא בנוח עם השיחה ועם הגמגום שהוא ישפיל את עיניי , העיקר שאת עומדת איתנה ואומרת את דברייך ! לעומת זאת אם את רואה כי האדם לא מוריד ישר את העיניים שלו לאדמה ומסתכל עליך ולא זז כמו לולב שלא נוח לו אזיי לדעתי מצאת את החבר שלא מפחד לדבר עם אדם מגמגם . קבתי חיזוק ממני - אני בעבודה עם החברה הקרובים אליי בעבודה לא מפחד לספר בדיחה , אפילו שאני חושב בתחילה למה אני צריך את זה בכלל , זה לא חשוב כמו הבעת דעה , אבל ... זה חשוב גם כן . תמשיכי ככה , סאמיה עד לגאולה הפנימית שדיברנו עליה , ההשלמה העצמית עם עצמך !
 
למעלה