אני נואשת מתהליך הגמילה של בני בן ה-3 מחיתולי

[מישקר]

אני נואשת מתהליך הגמילה של בני בן ה-3 מחיתולי

ילדי בן 3 ביקש להוריד את החיתול מיוזמתו . מאז אנחנו כבר שלושה שבועות בגמילה, בגן הוא מתאפק 5 שעות ללא בעיה ועושה פיפי בשינה . אבל איך שהוא מגיע הביתה הוא עושה את צרכיו במכנסיים או בכל מקום אחר רק לא באסלה או בסיר או בישבנון. גם אם הוא יושב על האסלה שעתיים הוא קם ממנה ועושה את צרכיו על הריצםה . אני נואשת מה עושים ? מפסיקים גמילה?

 

[עינת גבע]

שאלות מחכות למענה

שלום רב, התחלתם תהליך גמילה ביוזמת הבן. תבורכו. נדמה לי שהבן שלך בשל לגמילה. לכן אין סיבה להפסיק את התהליך. כדי לעזור לך אני מבקשת לדעת איך את מגיבה כאשר הוא עושה פיפי במכנסיים או בכל מקום אחר? איך קורה שהוא יושב שעתיים על האסלה? מיוזמתו? מרצונו? וכשהוא קם ממנה ואת מרגישה נואשת איך את מגיבה כשהוא עושה את צרכיו על הרצפה? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[מישקר]

תשובות

איך אני מגיבה זו שאלה מורכבת כיוון שניסיתי בערך כל תגובה אפשרית . אנחנו לא כועסים ואומרים שקרתה תקלה ושואלים למה ? כמובן ללא מענה . עד עכשיו הוא היה הולך להביא את המטלית מנקה את הפיפי בריצפה והולך למקלחת. (כמובן הכל בפיקוחי) זאת העצה שנתנו לי בגן. אך אתמוך אחרי שהוא עשה את הצרכים בגן והוחלף הגענו הביתה והוא עשה שוב במכנסיים פעלנו שוב לפי השיטה - אחרי המקלחת הוא סירב לשים מכנס ולכן יצאתי מהחדר ואמרתי לו כאשר תרצה להתלבש תקרא לי - הילד חירבן על כל המיטה ומרח על הקיר . אז כבר איבדתי אישתונות. כאשר בעלי הגיע הביתה הילד אמר לו שהוא עשה זאת כיוון שלא נתתי לו הפתעה . כלומר הכל ממקום של מודעות. איך קורה שהוא יושב שעתיים על הסיר? זה כבר לא קורה כמעט אבבל לפעמים הוא מתיישב מול הטלויזיה וכל הזמן בודק ואומר לא יצא לי כלום וממשיך לשבת .מרב עצות איבדתי את הדרך - להעביר אליו אחרית ? לקחת אחריות? בשל? לא בשל?

 

[עינת גבע]

עוד שאלות ופתח למחשבה

שלום רב, אני מבינה לליבך. ומבינה עוד דבר שמרוב עצות התבלבלת ובלבלת את בנך. ילדים צריכים לגדול ולהתפתח ורוצים להיות כמו הגדולים, "ילדי בן 3 ביקש להוריד את החיתול מיוזמתו ." תהליך הגמילה התחיל לפני שלושה שבועות. לפי התיאור שלך נראה שהסתבכתם. האם בנך הוא בן יחיד? האם הוא בדרך כלל דעתן? כלומר חשוב לו להחליט ולקבוע? מי אצלכם בבית קובע איך יראה היום? כמו מתי נכנסים למקלחת? מה אוכלים? האם בדרך כלל הילד משתף איתך/ם פעולה או מסרב/מתנגד? עד שתעני לי על השאלות אומר שני דברים: א. האחריות על הסוגרים היא של בעל הסוגרים. ב. עקביות בחינוך בכלל, כמו גם בתהליך גמילה מאוד חשוב.( לדברייך, "ניסיתי בערך כל תגובה אפשרית" ) ג. חשוב בשלב זה לעצור ולחשוב. להחליט על דרך בה תפעלו בנחישות ובהתמדה. מחכה לתשובות לשאלות ולתגובתך עד כאן. להשתמע, עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.

 

[מישקר]

עוד תשובות

קודם כל אני יעדכן כי החלטתי להפסיק את הגמילה והחזרתי אותו לחיתול . אין לי מושג מה ההשפעה של זה אבל הייתי חיבת לקחת פיקוד ולהבהיר שעד כאן . כי כפי ששאלת אכן הוא ילד יחיד , מאוד מאוד דעתן . תמיד מסרב להכל ומנסה לנהל מאבק כוחות על כל דבר . אני ביא זאת שקובעת את סדר היום ואת האוכל שיוגש במקרה שניתן יש לו אופציה בין שני דברים מקסימום . המלחמות הן בנושא לשים נעליים בבוקר , לשטוף פנים , ללכת לגן, ללכת להתקלח, ללכת לישון וכו' . הוא מנסה להביע את אי רצונו אבל למדתי בלי להכנס למריבה לרתום אותו לעיניינים לפעמים אני מאיימת בעונש כמו כיבוי הטלויזיה וכ'ו. עדיין הייתי רוצה לשמוע ממך על מנת ללמוד להליך הגמילה הנוסף שיגיע . שוב תודה שרית

 

[עינת גבע]

להבריא את היחסים כדרך לסלילת הצלחה בגמילה

להבריא את היחסים כדרך לסלילת הצלחה בניסיון הגמילה הבא שרית יקרה, זה הזמן להחליט לא להיאבק עם הילד. מערכת היחסים שלכם מבוססת על מאבק. הורים מתנים יחסים טובים בהתנהגות טובה. ילדים בוחרים בהתנהגות משתלבת ומשתפת פעולה מרצון כאשר יש להם יחסים טובים. בבית שלכם את רוצה לקבוע את סדר היום ובצדק. והנה בנך למד ממך וגם הוא רוצה מידה של כוח ושליטה. גם הוא צודק. כל אחד צודק מנקודת מבטו. עליך להחליט על שביתת נשק. להפסיק להילחם איתו על מי קובע ומי מחליט? למה? כי הוא הבין בטעות שאצלכם בבית כוח זה חשוב. רצוי לפני התחלת ניסיון גמילה נוסף להבריא את מערכת היחסים. למה? כי יש דברים שאת עדיין יכולה להחליט עליו וזה מצליח לך. אלא שבכל המקומות שהוא יכול לנצח, אלה שתלויים בו יש מלחמות.(כפי שתיארת) הוא ניסה "לדבר" גם באמצעות הסוגרים ולהגיד לך : אני קובע. כעת החזרת לו את הטיטול, היראית לו שאת קובעת. אלא, שבקרבות יש מנצחים, במלחמות אין מנצחים ואין מנוצחים. כולם מפסידים. לכן, ראשית חוכמה להחליט לא לריב. מה דעתך? עינת גבע, יועצת משפחתית, מכון אדלר.