אני סקרנית בנושא סיפורים

[tlingit]

אני סקרנית בנושא סיפורים

יוצא לכם לספר סיפורים או להקריא סיפורים/ספרים כחלק מהעשיה שלכם? אם כן - איזה סוג של סיפורים/ספרים בעיקר? כלומר: סיפורי ילדים מוכרים (בייגלה/פלוטו הכלב) סיפורים קצרים של השראה ו"מוסר השכל" סיפורים מצחיקים משעשעים משהו שלא חשבתי עליו?

 

[מהמי1]

ספורים../images/Emo63.gif

שמחה לחזור לפורום לאחר "שיתוק" בגין תקלה במחשב. לענין הספורים. בהחלט, אם יש ברצונו של הילד/ה לשמוע. הספורים בדרך כלל יהיו כאלו שיביאו לילד מחשבה של קבלה והתגברות. למשל בנושא קבלת העצמי: הספור על השיח הבודד. ולענין היכולת לגבור ולהתגבר: אריה גיבור ועכבר בן-חור. כמובן שיש להתאים את הספור גם לגילו של הילד. את הספור אפשר , אם יתקבל, לחזור ולתת לילד לספר, אפשר לצייר אותו וכו' את הספור על הזחל הרעב סיפרתי לילד שסרב לאכול. במהלך הספור פתח את פיו לאכל כמעט בלי להרגיש...

 

[tlingit]

../images/Emo24.gif ברוכה השבה אל העולם האלקטרוני ../images/Emo6.gif

ותודה על התשובה. השאלה עלתה לי כשקיבלתי את אחד מהסיפורים המעוררים השראה שמגיעים מדי פעם באימייל אני משתמשת בסיפורים האלה (עם מבוגרים) אבל אז זה סיפור בעל-פה, וחשבתי שאולי יש הבדל אם זה סיפור שמקריאים ויש תמונות וגם אפשר להשאיר את הספר

 

[פפריקה ה ה ה]

../images/Emo2.gifסיפורים באימייל?

ספרי, ספרי, מה זה בדיוק הסיפורים האלה שאת מקבלת באימיילים? ואשמח גם לשמוע על סיפור מסויים לדוגמא, שעשית בו "שימוש" עם מבוגרים....

 

[tlingit]

../images/Emo13.gif אווו המון ../images/Emo30.gif

אולי גם אתם מקבלים אותם, אני מקבלת כל פעם סיפורים, ארוכים יותר או קצרים לפעמים אלה שירים. הם מגיעים אלי מכל מיני אנשים, חברים או סתם מכרים. בדרך כלל הם נועדו לעורר מחשבה (מוסר השכל, ולפעמים יש יותר מאחד) ולהשאר איתנו הנה סיפור אחד כזה לדוגמה: הדלי הסדוק לנושא דליים בהודו היו שני דליים גדולים אותם נשא משני צידי המוט מעל צווארו. לאחד הדליים היה סדק, ובזמן שהדלי השני היה מושלם ותמיד נשא את כמות המים המלאה מהנחל עד לבית האדון, הגיע הדלי השני מלא רק עד חציו. במשך שנתיים שלמות, המשיך כך המצב מדי יום ביומו. נושא הדליים העביר רק כמות של דלי וחצי מים לבית האדון. כמובן, שהדלי המלא היה גא בהישגיו, מושלם במטרה שלמענה נוצר. אך הדלי הסדוק , הרגיש מבויש ואשם בחוסר שלמותו, ואומלל בשל אי יכולתו לספק יותר מחצי הכמות שאותה הוא נועד לספק. לאחר שנתיים של מה שנראה לדלי הסדוק ככישלון מר, הוא דיבר אל נושא הדליים: "אני בוש בעצמי, ואני רוצה להתנצל בפניך". "למה?" שאל נושא הדליים "במה אתה מתבייש"? "הייתי מסוגל להעביר רק מחצית מכמות המים במשך השנתיים האחרונות, עקב הסדק שבצדי שגרם למים לדלוף החוצה כל הדרך במעלה השביל עד לבית אדונך. בגלל חסרונותיי, עליך לעשות את כל העבודה הזו ואתה לא מקבל תמורה מלאה למאמציך" ענה הדלי. נושא הדליים הצטער בשביל הדלי הזקן והסדוק, ובחמלה אמר: "בעודנו עושים את דרכינו בחזרה לבית האדון, אני רוצה שתשים את לבך לפרחים המקסימים הפורחים לצד השביל". ואכן, בעודם עולים במעלה הגבעה, שם לב הדלי הזקן והסדוק לשמש המחממת את פרחי הבר המקסימים הפורחים לצד השביל, וזה עודד אותו במעט. אך בסוף השביל הוא עדיין הרגיש רע עם עצמו שכן מחצית ממשאו שוב טפטף החוצה, ולכן הוא שוב התנצל בפני נושא הדליים. נושא הדליים אמר לדלי: "האם שמת לב לכך שהפרחים פורחים רק בשביל שבצד שלך אך לא בצידו של הדלי השני? זה משום שתמיד ידעתי על הסדק והטפטוף שלך וניצלתי זאת. זרעתי זרעים של פרחים בצד שלך, וכל יום, בעודנו פוסעים בדרכנו חזרה מהנחל, אתה השקית אותם. במשך שנתיים, יכולתי לקטוף את הפרחים הנפלאים הללו ולקשט אתם את ביתו של אדוני. אילולא היית כפי שהיית, לא היה לו היופי הזה להתברך בו". מוסר השכל (למעשה יש כמה, ומן הסתם תוכלו לחשוב על עוד): לכל אחד מאיתנו החסרונות המיוחדים שלו. אנחנו כולנו כדים סדוקים. אך אלו הסדקים/החסרונות ההופכים את חיינו למעניינים וכדאיים. עלינו רק לקבל כל אדם כפי שהוא, ולחפש את הטוב שבו, ויש שם הרבה טוב כי בכל רע אפשר למצוא גם טוב. כדאי לזהות וללמוד כל "חסרון" כי אז אפשר להשתמש ולהעזר בו.

 

[מהמי1]

ספור

הספור הנ"ל ממש מעולה לילד שיכול להבין את הנמשל. אפשר למצוא ספורים בפורום של מספרי ספורים, בסרגל הכחול במאמרים.חשוב לקחת בחשבון את מידת סבלנותם והבנתם של הילדים החולים. אגב, הספור על הדליים יהיה נהדר גם לקהל מבוגר. בהצלחה מה?מי?

 

[אפרת קלימי]

מקסים..

מניסיוני כדודה ( ולא דוקא כליצנית) יש את הסיפורים הבאים:

שולה מכשפולה (רק צריך לוודא שלסבתא שלו לא קוראים שולה..) - ילדה שנולדה בארץ המכשפות ולא רצתה להיות מכשפה, פשוט היה לה לב טוב. רואים שם את המהלך שהיא עושה והדיאלוג הפנימי והחיצוני שלה. מה שנשאר לה בסוף מהמכשפות זה ... הפלולה !! מצורף גם דיסק עם שיר על הספר . מתוק מתוק . אנ יממש אהבתי את הספר והשיר (שרתי אותו במשך ימים בגלךל שנדבקתי... עד שכבר לא היה נעים כי לאמא שלי קוראים שולה

) הגירף שאהב לרחם על עצמו - נוגה במקצת אבל מעודד וחמוד שנותן הרבה מוטיבציה לתקשר עם הסביבה אגדת הגשר - מספר על שני חברים טובים שרבו עד ש... (מה, הכול אני צריכה לספר?! ) ועוד ועוד שלא עולים לי כרגע בראש. יש לציין שכל הספרים הנ"ל לא מתאימים לקטנים אלא לפחות מגיל 5-6 ומעלה (עד 120) כמו כן, זה מאוד תלוי בבגרות ובקשר של הילד לספרים.. לא השתמשתי בספרים הללו לליצנות, אבל תמיד אפשר לנסות, הם באמת מקסימים.. בהצלחה =)

 

[פפריקה ה ה ה]

../images/Emo51.gifעל ההמלצות של כולכן

תענוג