אני עדיין מפחדת להעלות שירים, אבל..

אני עדיין מפחדת להעלות שירים, אבל..

הנה אחד בבית הבובות: בבית הבובות יש בובה ששכחתי לא ראיתי אותה, לא חיבקתי שנים. בבית הבובות היא אולי מחכה לי עם סליחה על אותם חטאים ישנים. בבית הבובות יש ילדה ששכחתי היא שבורה מבחוץ, מבפנים אף יותר... היא סגורה בבועה- לא רואה כלום מעבר מפחדת לשתוק, אף יותר לדבר. ובבית הבובות יש ילדה מאוכזבת שמחקתי מזמן, שהדחקתי קשות. בדמיון של עצמה היא מחפשת אמת, מחפשת עולם שאפשר בו לחיות. כי בבית הבובות היא עוד חיה לנצח במשחק שהיה וכבר לא יגמר, ובוכה על כל מה שלקחנו ממנה- את הזכות להרגיש איך אדם מתגבר.
 
את לא צריכהה לפחד להעלות שירים...

זה ממש ממש יפה!!!!
תמשיכי לכתוב... :)
 
זה אחד מהשירים הכי יפים

שקראתי עד היום. אל תפחדי להעלות שירים, הכתיבה שלך מאוד ייחודית ומרגשת.
 

ornit4

New member
וכמו שאמרו פה,

אל תפחדי להעלות שירים. הכתיבה שלך מעניית ומרגשת. הדימוי וההשוואה ממש חזקים וגרמו לי להזדהות. זה יפהפה.
 

yotamyy

New member
וואו!!!!

ממש חזק!!! תפרסמי עוד שירים כאלה! גם לי זה בין בשירים הכי יפים ששמעתי אי פעם...
 
כל כך יפה

וכל כך עצוב... זה מזכיר לי את עצמי משחקת בבובות ומפנטזת שהכל ורוד ויפה, כי אני מחליטה מה ללבוש איך להרגיש ועם מי להיות אבל מגיע הרגע בו מתבגרים ומבינים שהחיים הם לא תמיד המשחק שאנו בוחרים ולפעמים אנחנו הבובות של אחרים ואין לנו ברירה אלא לשחק את המשחק שלהם...
 
למעלה