טוב טוב אם את מכריחה ../images/Emo46.gif
את טייק דאת התחלתי לאהוב באופן די לא מוסבר, יום אחד חברה מהכיתה הביאה את האלבום החדש (!!!) everything changes והשמיעה אותו בטייפ של הכיתה ותפסתי את עצמי אוהבת המון שירים אז ביקשתי ממנה להקליט לי ומשם זה הפך לאובססיה, אחרי שלושה חודשים השקעתי את כל ממוני בווקמן ומאותו יום אי אפשר היה לתפוס אותי בלי הווקמן עליי והשירים של טייק דאט בתוכו. אבל אז הייתי בת 9 ולטוס להופעה של טייק היה בגדר "לא בא בחשבון" לגבי ההורים שלי. החלק הבאמת קשה היה שאבא שלי במקור ממנצ'סטר ויש לי שם משפחה אבל ההורים שלי לא הסכימו לבוא איתי למופע ולא הסכימו שאני אלך לבד (לא היה אז אינטרנט כדי שאני אכיר אנשים משם) כשעולמי חרב עליי ב13.2.96 עם הודעת הפירוק באמת באמת שלא האמנתי שאני אזכה לראות אותם אי פעם במופע. החיים נמשכו הכרתי אהבות חדשות (אפילו הגעתי להכרה שאני לא אתחתן עם מארק...למרות שעדיין יש תקווה
) ולמען האמת אפילו קצת שכחתי מthe original fab five. מדי פעם לשם הנוסטלגיה הייתי נוהגת להיכנס לTTAP ולהתעדכן ויום אחד נכנסתי וקיבלתי את הלם חיי - בהודעה היה כתוב סיבוב הופעות לטייק דאט מיד החלטתי שזה שמועות עד שהאתר הרשמי עלה באותו הזמן גם גיליתי אתכן יקירותיי ומאז חיכינו ביחד. ביום שהכרטיסים יצאו למכירה (ה2.12.05) אימא שלי הודיעה לי שהם החליטו שזאת תהיה מתנה מהם כי חלומות ילדות צריך להגשים. חיכינו חיכינו והגיע היום המיוחל.... ב7.5 עלינו אני, הילה ושירי על מטוס ללונדון לא מאמינות שזה קורה - אנחנו הולכות לראות את טייק דאט!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! ביום שני ה-8.5 קמתי בבוקר כולי רועדת, לא יודעת איך להסביר את זה אבל עצם הידיעה שמשהו שכל כך ייחלתי לו הולך להתגשם, קודם כל לא באמת האמנתי שזה יקרה ושנית לא האמנתי שאם זה קורה אני הולכת לחזות במאורע. אבל זה קרה וב-17:30 התייצבתי באולם כולי רועדת מהתרגשות ולא יודעת מה לעשות עם עצמי. ההופעה התחילה עם בוורלי נייט ומרוב שהייתי כל כך לחוצה זה נראה לי עד היום שהיא הופיעה איזה 3 שעות. בשעה 20:30 האורות נהיו כחולים (ואני חשבתי שעוד מעט איתם גם הגוף שלי כי חמצן לא היה לו מרוב התרגשות) וטייק דאט עלו לבמה. ואני לא יכולה לתאר את זה פשוט נעמדתי ואמרתי לעצמי - את באותו אולם עם טייק דאט - את בהופעה אמיתית של טייק דאט!!!!! ולקח לי איזה 4 שירים להתאפס על עצמי. אין לי כל כך מה לתאר מההופעה - היא היתה כל מה שציפיתי ויותר. למרות שנראה לי שגם אם היו יושבים ומקריאים את דפי זהב של לונדון הייתי מרותקת מרוב התרגשות. בסופו של דבר, כמה אנשים באמת מגשימים את החלום ילדות שלהם?! אני הגשמתי.