קלייטון.ש
Well-known member
כל חיי החזקתי בעמדה שרוג'ר מור הוא בונד הכי טוב. ממה שזכרתי נהניתי מכיכובו יותר מכולם.
אחריו שמתי את פירס ברוסנן, שהוא בעצם עוד מאותו דבר עם ירידה מסויימת ברמה.
את קונרי שמתי אחריהם. גבר נאה ומרשים ביותר אבל העדפתי את האלגנטיות של הבריטים.
בתחתית הרשימה (של הנחשבים) שמתי את קרייג. לא כל כך בגללו אלא בגלל שלא אהבתי את הסרטים, ולא אהבתי את הסרטים בעיקר כי לא הבנתי אותם.
זה גם לא ג'יימס בונד הרגיל, המאהב מלא הקסם, אבל גם בעיקר העלילה היתה מורכבת מדי בשביל הז'אנר, מורכבת ומבלבלת.
אז עכשיו אני עובר שוב ושיניתי את דעתי מהקצה לקצה. קרייג והסדרה בכיכובו מזנקת לראש הטבלה.
עכשיו הסרטים בכיכובם של מור ובורסנן נראים לי ילדותיים ורדודים. וזה בסדר, הם כוונו להיות כאלה.
לעומת זאת הסרטים עם קרייג בוגרים, רציניים ואפילו קשים במידה מסויימת לצפיה.
הבעיות שהוא ו-M נתקלים בהן יותר מבוגרות. יותר בעיות שלהם אישיות, ופחות בעיות של העולם שנמצא בסכנה.
אי אפשר כמובן להגיד שאלה יצירות פילוסופיות עמוקות, אבל הן הרבה יותר עמוקות ממה שהתרגלנו עם הסדרה הזו.
אני חושב עכשיו שהבת, ברברה ברוקולי, עשתה עבודה יפה מאד בהפקה עם הסרטים האלה. היא אמנם עבדה גם על הסדרה של ברוסנן, אבל עם קרייג עברה לפאזה אחרת.
מי שתוהה לגבי הדירוג שלי לשירים, אז רוב השירים הטובים היו לטעמי אצל האבא, ובראשם Nobody does it better.
אבל בכל זאת Skyfall בביצועה של אדל, שהיא באמת זמרת מיוחדת, נכנס למקום השני. אחלה שיר.
אחריו שמתי את פירס ברוסנן, שהוא בעצם עוד מאותו דבר עם ירידה מסויימת ברמה.
את קונרי שמתי אחריהם. גבר נאה ומרשים ביותר אבל העדפתי את האלגנטיות של הבריטים.
בתחתית הרשימה (של הנחשבים) שמתי את קרייג. לא כל כך בגללו אלא בגלל שלא אהבתי את הסרטים, ולא אהבתי את הסרטים בעיקר כי לא הבנתי אותם.
זה גם לא ג'יימס בונד הרגיל, המאהב מלא הקסם, אבל גם בעיקר העלילה היתה מורכבת מדי בשביל הז'אנר, מורכבת ומבלבלת.
אז עכשיו אני עובר שוב ושיניתי את דעתי מהקצה לקצה. קרייג והסדרה בכיכובו מזנקת לראש הטבלה.
עכשיו הסרטים בכיכובם של מור ובורסנן נראים לי ילדותיים ורדודים. וזה בסדר, הם כוונו להיות כאלה.
לעומת זאת הסרטים עם קרייג בוגרים, רציניים ואפילו קשים במידה מסויימת לצפיה.
הבעיות שהוא ו-M נתקלים בהן יותר מבוגרות. יותר בעיות שלהם אישיות, ופחות בעיות של העולם שנמצא בסכנה.
אי אפשר כמובן להגיד שאלה יצירות פילוסופיות עמוקות, אבל הן הרבה יותר עמוקות ממה שהתרגלנו עם הסדרה הזו.
אני חושב עכשיו שהבת, ברברה ברוקולי, עשתה עבודה יפה מאד בהפקה עם הסרטים האלה. היא אמנם עבדה גם על הסדרה של ברוסנן, אבל עם קרייג עברה לפאזה אחרת.
מי שתוהה לגבי הדירוג שלי לשירים, אז רוב השירים הטובים היו לטעמי אצל האבא, ובראשם Nobody does it better.
אבל בכל זאת Skyfall בביצועה של אדל, שהיא באמת זמרת מיוחדת, נכנס למקום השני. אחלה שיר.
