אני עייפה מאוד, אבל יש עדכונים טובים

אני עייפה מאוד, אבל יש עדכונים טובים

אז לפני שאני הולכת לישון אני אעשה את זה זריז:

1. טקסט נוסף עושה את דרכו אליי. זו אמנם העבודה הזאת שמקבלים עליה 100 שקל, זו לא הגהה, סתם לקטורה, אבל יותר טוב מכלום.
2. הייתי הערב בפגישת או.איי טובה מאוד ונהניתי, למרות שבכלל לא רציתי ללכת, והמדריכה שלי דחפה אותי.
3. איילה חוזרת עוד כמה ימים ואני כל כך רוצה לפגוש אותה - שתחבק אותי ותגיד לי שהיא אוהבת אותי, זה כל כך חסר לי ואני כל כך מתגעגעת!
4. הצלחתי לשמח מאוד את המדריכה שלי היום כי נתתי לה מתנה שהיא הייתה מאוד זקוקה לה, וגם כתבתי לה הקדשה עם שיר מצחיק שהמצאתי במקום.
5. השותפה שלי עפה מפה עוד כמה ימים סוף סוף ולא אצטרך לסבול את הנוכחות שלה פה.

חוץ מזה יש גם דברים רעים כמו עלייה רצינית ברמת הסוכר בדם, בולמוסים, והכווייה שממאנת להחלים, אבל אני רוצה ללכת לישון עם חיוך ומחשבות טובות, אז אני אתמקד בטוב.

אוהבת אתכם וזקוקה לכם
.
 
את גאווה מהלכת

כל הכבוד לך שהלכת לפגישה ושאת לא מוותרת (אולי גם אני יוזיז את עצמי לכיוון פגישה השבוע
בזכותך )

רואה הבטחתי לך שתעברי את החופשה של איילה עוד כמה ימים והיא תהייה שם עבורך מלאת מרץ ואנרגיות טובות

שימרי על עצמך ...אוהבת
 
איך את היום ?

מקווה שההרגשה של אתמול התפוגגה .

כל כך מבינה אותך במקום הזה שלא יכולה לסבול שכועסים עלי מוכנה לשלם מחירים מאוד גבוהים רק שלא יכעסו . אבל יקרה צריך לזכור שמי שכועס זה שלו ולא שלך ..בהרגשה שלי השתיים האלה לא ניראו לך ונלחצת לא קרה כלום יבואו אחרות טובות יותר עבורך...תאמיני בסוף הכל מסתדר . בנתיים שולחת חיבוק ענק
 
לא יכולה להפסיק לבכות
טריגר

היו פה שתי בחורות לראות את הדירה, בזו אחר זו, ולא עמדתי בזה, התחלתי להילחץ ולדבר יותר מדיי ולספר יותר מדיי דברים לא רלוונטיים, והשח"ע כעס עליי והיה מאוכזב. אני לא יכולה שכועסים עליי או מאוכזבים ממני, והתחלתי לבכות. הוא ישר ניסה לרכך את זה ואמר שעד היום הייתי מעולה ואפילו הפתעתי אותו לטובה, אבל היום פישלתי עם שתי הבנות, והסביר לי בדיוק מדוע ומה לא עשיתי טוב ואיך לשפר, ועדיין לא יכולתי להפסיק לבכות, ועדיין לא יכולה להפסיק.

ולמה טריגר? כי אני מרגישה צורך לפגוע בעצמי שוב. אני לא יכולה עם הציקלותימיה המזורגגת האלה, האפ'ס אנד דאונ'ז האלה שכל כמה דקות / שעות משתנים לי ומעיקים עליי. עכשיו נכנסתי לפאזה של דיכאון שוב (זה מה שמנהל אותי רוב הזמן), אבל אם יקרה עכשיו משהו טוב אני אסחף לכיוון השני ואני עלולה לעשות דברים שאתחרט עליהם. אני לא יודעת למנן את עצמי ולטפל בעצמי מספיק טוב. אני רוצה שוב לגרום לעצמי לפציעה, רק שאין לי כוח להתעסק עם זה כדי לרפא את זה אחר כך. לא ידעתי שזה יצריך כזאת השקעה, טיפולים רפואיים, תחבושות מדי יום ומשחות, ולנסות להסתיר ובכל זאת רואים, ולמרות שההחלמה די טובה, במקום אחד זה נפתח שוב וצריך שוב לטפל ונמאס לי, באמת שנמאס. חשבתי שזה יהיה סתם, לא תיארתי לעצמי. עכשיו בגלל זה (ובגלל מחלת העור שלי שעכשיו בהתקף) אני לא יכולה לשחות, בגלל החשש לזיהומים, ואני כל כך זקוקה למים, לכלור, לחופש התנועה, לתרגול שיש בבריכה. כל כך אוהבת את זה וזקוקה לזה, זה היה עוזר לי להרגיש יותר טוב פיזית, גם אם לא נפשית.

ואני פוחדת נורא מהסוכרת ועדיין לא עוצרת את עצמי לא לאכול שטויות ולא יודעת איך להפסיק, לא יודעת. אני כל כך עצובה ופוחדת. שוב חושבת על המוות אחרי הרבה זמן שזו לא הייתה אופציה ושהמחשבות היו רק על פחד ממוות. אני לא מרגישה דחף להתאבד, אבל כן מרגישה דחף לפגוע בעצמי ולכן כותבת את זה כאן, כי הכתיבה קצת מרככת את הדחף הזה ומרחיקה אותו, אז ממש תודה שאתם כאן ושאתם תומכים בי כל כך. הפורום הזה באמת בית בשבילי, ותודה לכולם
.
 

היי48

New member
מותק


אנחנו איתך תמיד, מקווה שהדברים ישתפרו כמה שיותר מהר


ושולחת
 

אלישבע24

New member
אלומה מתוקה,אל תכעסי על עצמך,

זה לא שפשעת,התלהבת
ונתת יותר, אז מה?
תחבקי את עצמך ותכיני לעצמך
פרס,סלט ירקות טעים!
שבת שלום
אוהבת אותך!
 
לא התלהבתי בכלל, להפך

סתם זיבלתי את השכל כי לא הרגשתי טוב. האחרונה בכלל לא באה לי טוב (והיא גם מעשנת) למרות שצריך להתפשר. סלט זה רעיון מצוין, במיוחד אחרי הבולמוס שתקעתי כרגע. נראה לי שאעשה את זה כשאקום.
אוהבת גם.
 
מי כמוני מבין אותך

בקשר לשתי הבחורות שבאו היום - תזכרי שלמרות הכל אלה לא היו ראיונות עבודה, וחוץ מזה במצב השוק של היום את נמצאת ב"עמדת כח", לא המשכירות הפוטנציאליות! מה גם שאחת מהבחורות מעשנת, וכמו שאמרת זה לא בא לך טוב...

אני מאוד מבינה אותך בעניין הלחץ - לרוע המזל לי זה בד"כ קורה בראיונות עבודה ו/או בוויכוחים עם בוסים, וכמובן שבגלל הלחץ והבלבול אני מפשלת בראיונות עבודה ובוויכוחים עם בוסים.

את העליות והירידות המטורפות במצב רוח אני, כמובן, מכירה היטב. אין לי מה להגיד על הדחפים לפגוע בעצמך ולבלמס חוץ ממה שכבר אמרתי - שאת צריכה להחזיק מעמד לא בשביל עצמך, אלא בשביל איילה - שהיא תראה שכר לעמלה (יצא לי חרוז
), שהיא תהייה גאה בך!
 
אני מתביישת להגיד את זה

אבל אני דווקא מעדיפה שאיילה תהיה מודאגת ממני. כשהיא מודאגת היא הופכת להיות עוד יותר אימהית ודואגת וחמה ומכילה. מובן שזה לא בריא ושעדיף שהיא תתגאה בי, אבל דווקא אז הצורך הלא ממומש שלי לא יבוא על סיפוקו וההזדקקות שלי תהפוך ליותר נואשת בפעמים הבאות.
 
נמאס לי כבר מאנשים


אנשים משגעים אותי, מתסכלים אותי, מתווכחים אתי בכוונה כדי לעצבן אותי, נטפלים אליי כמו קרציות, מעירים לי על דברים שאני לא מוכנה לקבל, ובאופן כללי מעייפים אותי. הלוואי שיכולתי לחיות בלעדיהם, אבל לצערי אי אפשר, אז אני צריכה לחבוש את מסיכת הנחמדות שלי מעת לעת ולהזכיר לעצמי שאולי אפשר גם אחרת. בערך.
 
נכון, בהחלט יש ואני מברכת על כך

אבל אני לא יודעת להתנהל בקשרים, ועל כן אין לי למעשה כאלה. אני לא יודעת להחזיק קשרים. וכמובן שלא כל בני האדם חולירות ויש גם נחמדים, אבל כתבתי את זה בשעת כעס ותסכול.
 
אלומונת


את לא חייבת לשים את מסכת הנחמדות כשאת איתנו. את יכולה לכעוס ולהתרגז ולהוציא את כל האיכ שאת סוחבת בפנים בשביל לא לפגוע באחרים.

מקווה שהשבת עוברת בצורה רגועה יותר מאתמול

איך את מרגישה? איך ישנת בלילה?
 

מילקי110

New member
מדהים אלומה כמה יש לנו במשותף

זה כל פעם מפתיע אותי : החיבה לאוכל , לשתינו יש חתול , האהבה הגדולה למים ולשחייה

הדיכאון וכו' .. לא אגיד יתמות אבל בצורה מסויימת גם זה .

* כיף לך שיש לך את איילה כאשר אני קוראת את זה אני מקנאה אני יודעת שדיברנו לא פעם גם פה וגם במקומות אחרים

לא לזלזל בסבל של אחרים או להשוות , וחוויתי כמה שזה מעצבן .. אבל עדיין כיף לך שיש לך מישהי כזאת בחייך ..

כרגיל הלוואי ויכולתי לעודד אותך לא יודעת מה לאמר בנושא של האוכל , לי הייתה פעם טרום סכרת לפני הניתוח כך שאני מבינה אותך ..

וגם בגעגועים לבריכה , הייתי הרי חולה קצת ולכן לא הלכתי והיום גם לא וגם אני מתגעגעת : מים , בריכה , כלור זה מדהים אין ספק ( למרות שזה מצריך הרבה כוחות

כל המסביב וללכת לבריכה לחזור .. וכו' הרבה אנרגיה מרגע ההחלטה ללכת לבריכה ועד שנמצאים במים ).

תרגישי טוב אלומנת .
 
למעלה