אני עצוב..לא כיף..מאוד לא כיף

megahertz

New member
אני עצוב..לא כיף..מאוד לא כיף../images/Emo21.gif

נתחיל מזה שזאת ההודעה הראשונה שלי פה.. עכשיו תראו..אני חייב להודות שאני פשוט עצוב.. הגעתי לקטע כזה..ששום דבר לא הולך לי..באמת שכלום.. בבית ספר יש יותר מדי לחץ..מבחנים..עבודות..וכאלה.. הבנתי עכשיו שבעצם אני לא נהנה מכלום..אני יכול לעבור את הזמן רק עם ציפייה לסוף השבוע
אפילו דברים שפעם היו ממש כיפיים..כמו הצופים נגיד..כבר לא מהנים.. אני יודע שזה בטח שלב שכל אחד עובר..אבל איך עוברים אותו? הדבר היחיד שבאמת מהנה..הוא להיות עם חברים שלי... המצב רע מאוד..ואין לי ממש איך להסביר את זה לאנשים.. אני רק יודע שאחד מהדברים שבאמת עוזרים לי זה לשמוע מוזיקה..אפילו לנגן כבר לא כיף..אני כל הזמן שומע שירים..מעביר את הזמן.. אני נמצא הרבה על המחשב..הרבה מאוד..זה לא ממש משאיר לי הרבה זמן לדברים אחרים..ואני מוצא את עצמי מוותר, או מאחר לדברים כי אני רק אומר "עוד כמה דקות". עוד משהו שבטח השפיע עלי..דיברתי עם אנשים...סתם על החיים..והם אמרו לי שזה לא משתפר..כאילו..עכשיו יש בצפר..אחרי זה בגרויות..אחרי זה צבא..אז עבודה..משכנתא..וכו' אני מבין שבטח לא היה ממש חכם לכתוב את זה..אבל הייתי חייב לשתף מישהו...אני יכול רק לקוות שהתגובות שלכם יעודדו אותי..אם בכלל יהיו תגובות.. אני מניח שאני אכתוב משהו כזה גם בפורום אחר..אבל בניק הזה.. אני מאוד אשמח אם שום דבר מההודעה הזאת לא יצא מהפורום הזה... למען הסר ספק..אני לא מתכנן התאבדות או משהו כזה..אני פשוט חושב שהחיים יכולים, וצריכים, להיות יותר טובים.
 

ה מוזה

New member
מממ..

( בתקווה שהפעם ההודעה גם תעלה ומפלצת ההודעות הלכה לישון ) חייבת להודות שההודעה הזו שלך עוררה בי מחשבות שמדי פעם עולות בי , בעצם הם עולות הרבה פעמים לא רק מדי פעם .. נגעת בשאלת השאלות " מה אני מי אני ומה זה חיים " אז קודם כל אני לא אומר לך שזה שלב שכל אחד עובר כי יש את אלו שמעבירים חיים שלמים בלי בכלל לתהות על עצם החיים ,פשוט רובוטים שכאלו פוסעים בתלם של "שביל הנמלים " ( ככה אני קוראת לזה ) שביל של תעודת בגרות , צבא , לימודים ( אולי טיול קטן לחו"ל ) עבודה כסף , קריירה , חתונה ( 800 מוזמנים וירח דבש מאוחר ) משכתנא , חובות עבודה 8 - 17 , ( חחחחח .. אני מדכאת אותך יותר עכשיו ) והם דווקא די מבסוטים מזה ולעולם לא יגיעו לשלב של "שהחיים יכולים, וצריכים, להיות יותר טובים".. כי עצם עולם הנמלה מספיק להם . אנשים כמוך , זקוקים לכנפיים כי הם לא יסתפקו בעולם הנמלה והם אלו שיחיו את החיים במלוא מובן המילה .. דבר נוסף .. כייף זה דבר שמשתנה ,כמו שאתה בטח משתנה ולפעמים דברים ( ואנשים ) שאהבנו ועשו לנו טוב פתאום זה כבר לא ממלא אותנו וכבר לא כייף .. מה עושים ? מחפשים דברים אחרים .. וזה ידידי כל הסוד לחפש .. לחפש .. לחפש .. ואז בטח תשאל אותי - מה יש בסוף החיפוש ? ואני אענה .. זה בכלל לא משנה העיקר שנהנת מהחיפוש
עודדתי אותך ?:)
 

megahertz

New member
באמת שגרמת לי לחייך../images/Emo13.gifתודה..אגב..

משהו מוזר שקרה לי אתמול..עזרתי לאיזה מישהי..שאני לא מכיר..דרך הICQ..והיא כזה אומרת לי "אתה לא מבין כמה עזרת לי עכשיו..עשית לי את החודש"..ואני..יו..בדיוק הייתי בשיא הדיכי..וכמעט בכיתי..לא יודע למה..
 

ה מוזה

New member
יגעת ומצאת - תאמין ../images/Emo13.gif

הנה מצאת דבר מה שגרם לך להרגיש שעשית משהו , ששינית למישהו לא סתם אומרים שמי שמעניק מקבל חזרה פי אלפי מונים , ולפעמים ככה מרוב התרגשות נשפכים להם מפלי הדמעות ,זה טוב לפעמים .. אגב , אני לא מאמינה בדברים מוזרים או במקרים :) ו.. יור אר וולקאם יפה לך החיוך
 

sh53

New member
ניסיתי לחשוב, למה בעצם לא כיף לך

קודם אמרת שהיית נהנה מדברים מסויימים והיום הם לא גורמים לך להנאה, ואפילו הגעת למצב שהם לא מזיזים לך. קראתי את מה שכתבת פעמיים וקטע אחד תפס לי "העין" בכל מה שכתבת: "בבית ספר יש יותר מדי לחץ..מבחנים..עבודות..וכאלה.." יכול להיות שאתה לא מתמודד עם כל המטלות שבי"ס מטיל עליך ומכאן בא הלחץ? יכול להיות שבי"ס, מקום שבו אמורים גם להנות (מילה מצחיקה ומוזרה בהקשר לבי"ס, נכון?), נהפך לבית-חרושת לציונים? אתה בבי"ס לא שעה ולא שעתיים ביום, אלא שעות רבות, שעות שמשפיעות עליך לרעה
הפתעה בשבילך
 

megahertz

New member
אני לא יודע..זה לא רק בצפר..פשוט..

הרגשתי שכדאי לכתוב את זה..ברור שיש עוד דברים..אבל זה לא ממש דברים שאני רוצה לכתוב בֵּפורום..
 
ערן../images/Emo13.gif../images/Emo60.gif

אני מבינה לחלוטין כיצד אתה מרגיש. ואני יכולה לומר לך בוודאות כי זוהי תקופה שתחלוף לה ותתחלף בתקופה שמחה וטובה יותר. היה חודש שבו הרגשתי ממש רע, הרגשתי לחץ בלימודים ומעמסה (למרות שלא ממש היתה כזו) והיה לי מאוד לא כיף. ביטלתי דברים שרציתי לעשות כי לא היה לי כוח, וכמובן שהייתי על המחשב המון זמן במקום לעשות דברים אחרים. אף אחד לא ממש חש בהרגשתי הרעה, כי כלפי חוץ נראיתי די שמחה (אולי חוץ מכמה חברים/ות בודדים/ות שלי). אני לא יכולה לעשות שום-דבר חוץ מלהביע אמפתיה, כי הרגשתך תשתפר רק אם תפעל למען מטרה זו. אם חברים שלך גורמים לך להרגיש שמח יותר ופחות בבאסה - הסתובב איתם יותר, צא איתם לבלות, לך אליהם, השתדל להיות כמה שפחות לבד. אתה תראה שלאט לאט הרגשתך תשתפר.
שום-דבר מהודעתך לא יצא החוצה, כמובן. הוספתי אותך למסנג'ר שלי - אני תמיד שם אם יתחשק לך לדבר איתי
(גם על דברים טובים מותר
) שלך, ליאת.
 

shmulik15

New member
../images/Emo24.gif

אויש כמה שקל להזדהות, לא מזמן הרגשתי ככה, כל היום במחשב, ובמיוחד השורה "בבית ספר יש יותר מדי לחץ..מבחנים..עבודות..וכאלה..." תפסה אותי - הבנתי שאני מרגיש ככה בגלל הבצפר (אבל לא רק), החלטתי לנסות להתייחס אליו פחות, כאילו להתרחק ממנו, ולא ממש להתייחס לציונים, מבחן במתמטיקה שעשיתי במועד א' לקח לי שעתיים, והיום במועד ב' סיימתי אותו ב40 דק', הכל בגלל אותה החלטה שהציונים הם לא מה שיקבעו בסופו של דבר (צריך רק לחשוב ככה, כי הם באמת קובעים
), וזה ממש שיפר את ההרגשה שלי, איך שהוא הצלחתי לצמצם את כל הפערים שפתחתי בשבוע וחצי שהייתי משותק לכסא גלגלים בבית, והכל באמת הסתדר (הייתי בלחץ והכל עוד לפני ששברתי את הברך). אז בקצרה - תנסה טיפה פחות להלחץ בגלל הבצפר, פשוט על תחשוב עליו יותר מדי, ותנסה שוב להנות מהצופים, ותשתדל כמה שיותר להיות עם חברים. גם אני נהגתי להיות "יותר מדי" על המחשב - זה פשוט לא טוב. ולסיום:
 
למעלה