הסתדרתי...תגידו אם זה יפה
כתוב בחומש דברים כ' "כי האדם עץ השדה" והחזון איש (הרב אברהם ישעיה קרליץ ) מנסה להסביר את ההקבלה בין ה'עץ' לבין ה'אדם' ידוע שכאשר איכר בוחן את אילנותיו אם טובים הם אם לאו, אין הוא בוחן אותם על פי גודלם או יופים, שהרי מה תועלת יש לו בכך?! אלא הוא בוחן אותם על פי כמות הפירות הראויים לאכילה אשר הם מפיקים... כך אומר החזון איש, שהקב"ה דן עם האדם...כשם שהאיכר בוחן אילנותיו על פי התועלת שהם מביאים כך השם נוהג עימנו, אין הקב"ה חפץ באדם גדול או יפה, וגם לא בזה המלומד והחכם...הקב"ה בוחן כל אדם על פי התועלת והחסד שניתן להפיק ממנו, על פי כמות פירותיו המתוקים, על פי מעשיו הטובים... ובאמת כך אומרת המשנה "כל שחכמתו מרובה ממעשיו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובם ושורשיו מעטים, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו. וכל שמעשיו מרובים מחכמתו - למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטים ושורשיו מרובים, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו - אין מזיזות אותו." (רבי אלעזר בן עזריה)י שהרי התורה נקראת "תורה" מפני שהיא מורה לאדם את הדרך בא הוא צריך לנהוג, איך להיות יותר טוב, יותר מתוקן ולמה אנו לומדים תורה אם לא לקיימה..!? וראיתי גם שכתוב במסכת תענית שחוני המעגל ראה פעם אדם שותל עץ חרובים והוא שאל אותו לשם מה הוא שותלו שהרי פירותיו של החרוב בשלים רק אחרי 70 שנה משנישתל החרוב.. אז ענה לו אותו אדם שכשם שהוא בא לעולם מתוקן, עולם שכבר יש בו הכל מוכן, וכשם שהוא נהנה ממעשה אבותיו ומיופים של החרובים בחצרו, כך הוא רוצה להטיב עם הדור שבא אחריו... וזה האדם הוא עץ השדה..כל אדם צריך לחשוב איפה אני יכול לעזור לשני,איפה אני יכול להשפיע חסד.. ובעזרת השם כמו שמזרעון אחד ששותלים הקב"ה עושה נס שנוצרים אלפי פירות שבתוכם עשרת אלפי זרעונים חדשים כך הקב"ה יעשה שכל חסד שנעשה יצמח וישפיע עלינו לטובה.. לא לחינם ט"ו בשבט נסמך למתן תורה...ביום הזה יש שפע מיוחד.. הארי כותב שיש עיניין לחגוג יום הולדת כי יש לאדם מזל מיוחד ביום הזה, שהרי הוא נולד בו... והרי זה יום שהוא חג לאילנות...ראש השנה לאילנות..וממלא כמו שכבר ביארנו האדם הוא עץ השדה, ולכן זה זמן שיש בו שפע מיוחד... השם יעזור שנתחזק במעשים טובים ועשיית חסד עם השני
יום טוב
