אני צריכה לפרוק

shirlove

New member
אני צריכה לפרוק

להורים שביניכם,או לבנות נוער שיכולות להזדהות איתי ואולי גם בנים... אני עצבנית! יש לי חבר-שאני אוהבת מאוד באמת. עכשיו ממש לפני כמה דקות סיפרתי לאמא שלי שחבר שלי אתמול היה עצוב בגלל משהו מסויים שעבר עליו...אז נזכר בזה,וכאב לי מאוד בשבילו(כאב שנובע מתוך א-ה-ב-ה אליו,ולא רחמים) אז פתאום היא באה אליי ביציאה:"את איתו מתוך רחמים?"..... כאילוווווווווווווווווווווווווווו בחייייייייייייייייאתתתתתתתתתתתתתתתתת מה זו היציאה המפגרת הזווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אני מטורפת על חבר שלי ואני אוהבת אותוווווו מאודדדדדד,ואמא שלי מעלה כל מיני שטויות שבכללל לא חשבתי עליהם בכיוון הזה...אז אמרתי לה:"את סתם מכניסה לי מחשבות שלא חשבתי עליהם בכלל לפני כן!", כאילו מה היא באה להרוס לי את הקשר עם כל מיני יציאות מפגרות ושאלות מטופשות שבכלל לא עלו לי ,לא במחשבות ולא ברגשות,ובכלל מה יש לי להיות איתו מתוך רחמים.הוא בחור מקסים ויפה וטוב שכל בחורה תרצה! או שהייתה פעם,שגם יצא לי לדבר על חבר שלי וכמה שהוא יקר לי,אז היא עושה לי אם אני נמשכת לחבר שלי יותר מלחבר שלי לשעבר או לפחות כמו לשעבר שלי. והיא עצבנה אותיייייי,שהיא סתם מביאה יציאות כאלו חסרות הגיון.ברור שאני נמשכתתת לחבר שלי(אפילו יותר מלאקס),אחרת מה בדיוק אני עושה איתו.ובכלל למה היא גורמת לי להשוות בין שניהם(היא אמרה כי משיכה זה חשוב בקשר,ואם אני נמשכת אליו פחות מלאקס שלי סימן שזה לא הכי זה הקשר,אבל בלי שום קשר אני נמשכת אליו יותר מלאקס,וזה לא עניינה גם!) ואז פתאום הבנתי שאמא שלי משליכה דברים שעוברים עליה לתוך החיים שלי. היא ואבא שלי לא הכי מסתדרים בקשר אינטמי...היא לא נמשכת אליו...והיא איתו מתוך "רחמים"(עד כמה שכואב לי להגיד זאת על אבא שלי-),למרות שאני מאמינה שהיא איתו כי יש באבא שלי תכונות טובות. אז היא משליכההה את מה שעובר עליה לתוך החייייים שליייי,אז אמרתי לה שתפסיק להכניס את החיים שלה לתוך החיים האישיים ש-ל-י! וזה שהיא ככה מסתפקת בקשר שלא טוב לה בו-לא אומר שאצלי זה יהיה ככה(אני חושבת על זה ביני לבין עצמי ,לא אמרתי לה) פתאום זה בא לי בהבזק כזה, וזהו הייתי חייבת לפרוק ולשמוע את דעתכם.היא לא עושה זאת בכוונות רעות, אבל היא אומרת דברים שבכלל לא חשבתי עליהם מלכתחילה ושלא עלו לי בראש אפילו,ואני לא מבינה איך היא מסוגלת לחשוב ככה בכלל,ועוד להגיד לי את זה,ולהרוס לי-גם אם לא בכוונה-את כל התמימות שיש לי לגבי הקשר עם החבר האהוב שלי בקשר. היא הרי רואה מולה איתי, בחור מקסים ושובה לבבות ,איך היא בכלל יכולה להעלות השערות מטופשות שכאלה?!?!? אני אוהבת אותו...לא רוצה שהקשר ייהרס לי בכל מיני שטויות שאמא שלי או הסביבה שמכניסים לי לראש(גם לגבי יחסי מין...שחברה שלי מביאה דוגמאות מחברות שלה שנכנסו להריון וכל החארטה הזה והחבר שלהם עזב אותם.כשבעצם אני יודעת שחבר שלי מקסים ובחיים לא יעזוב אותי,מה שגם לא שכבתי איתו או משהו,וגם חברה שלי ראתה אותו ובעצמה אמרה שהוא אחלה בחור...אבל עזבו את זה), זהו,התעייפתי מלכתוב
 
../images/Emo214.gifזה באמת מעצבן..../images/Emo24.gif

ולפעמים באמת עדיף לא להגיד מילה מאשר להגיד דברים שלא במקום. הפורום הזה הוא באמת מקום טוב שבו את יכולה תמיד לפרוק ואם יש למישהו עצה טובה, הוא יכתוב לך. האמת? שאין לי מושג מה הייתי עושה במצב כזה. אני מאוד "חלשה" במובן הזה [ואני יודעת שזה לא טוב], ואני יודעת, שאם אמא שלי לא תאהב את הבחור שאצא איתו- אני פשוט אוותר על הקשר הזה, כי אמא שלי יותר מדי חשובה לי שאוותר על הקשר הטוב שיש לי איתה בשביל אהבה. לשמחתי הרבה, עד היום - כל בחור שיצאתי איתו אמא שלי לא אמרה לי "לא נראה לי שהוא מתאים לך". סתם נתתי את נקודת המבט המשפחתית שלי ואת החשיבות של העניין אצלי במשפחה ומבחינתי, אצל כל משפחה זה כנראה אחרת... בכל אופן, כל עוד זה רק מילים ולא התערבות במעשים והיא לא אומרת לך במפורש שהוא פשוט לא מוצא חן בעינייה, לדעתי, בשבילך, ובשביל הנפש שלך, תשימי את מילותיה בפרופורציות המתאימות ואל תקחי אותן יותר מדי ללב, אולי אפילו תפתחי אדישות מסויימת לזה? הרי אחרי הכל, מה שהיא אומרת ומתעניינת, זה כי היא רוצה את טובת הבת שלה, ובזה אני יכולה להיות בטוחה
מצטערת אם התגובה שלי לא הייתה במקום..
 

shirlove

New member
היא מחבבת אותו

מאוד,והיא אומרת שהוא בחור מקסים והיא מאוד מחבבת אותו. פשוט מרוב שאמרתי שעצוב לי כ"כ בגלל משהו שהיה בעבר שלו,אז היא שאלה אם אני איתו מתוך רחמים,דבר שממש לא נכון מבחינתי!אלא פשוט שעצוב לי כשהוא מדבר על זה,כי אני אוהבת אותו. ובכללל אין לי כחחח,אני רוצה ללכת מהבית!כל מריבה היא צריכה לשתף את כולם.את אחי שלא קשור לזה,את אבא שלי,אין לי כח עוד,אין לי כח...
 
../images/Emo214.gifבקשר לשורה האחרונה שבהודעה שלך..

את לא לבד, גם אצלי במשפחה זה בדיוק ככה. איכשהו ריב אישי הופך להיות הכי משפחתי ... אני מבינה את ההרגשה
 
טוב שכתבת ופרקת מה שעל ליבך,

אמא שלך שואלת את זה כי היא רוצה את הטוב ביותר עבורך - היא רוצה שתבחרי גבר מתוך אהבה. ברגע שתבהירי לה שהעבר שלו לא מעורר אצלך רחמים ולא מתוך זה בחרת בבן הזוג - אני מקווה שהיא תכבד את בחירתך ותסמוך עלייך. נכון שיכול להיות שהיא משליכה מחייה על חייך אבל זה המקום שלך וההזדמנות שלך לומר לה שהקשר שלך עם בן זוגך וכל מה שהוא כולל בתוכו-שייך לכם ולא לה.
 

shirlove

New member
כן אמרתי לה

קצת בקשיחות...וזה קצת מפריע לי שהייתי קשוחה עם אמא שלי.נראה לי שאמרתי לה גם מילים שפגעו בה,ואני מתחרטת עליהם...פשוט הייתי עצבנית.כי היא אמורה לדעת שאת הבחור שאיתו אני יוצאת,בחרתי מתוך אהבה... אני נפנפנתי כ"כ הרבה בחורים בחיים שלי,היו כ"כ הרבה שלא הייתי מעוניינת בהם-אמא שלי הייתה אמורה להבין שאותו אני באמת אוהבת.אני לא יוצאת סתם ככה עם מי שלא יהיה,לא מתוך רחמים \לא מכל סיבה שהיא אחרת\ולא מתוך התחושה של לבד.ממש לא,אני יוצאת עם מישהו רק ברגע שהוא נראה לי.ובכלל אבא שלי אמר לה משהו חכם-שאני התחלתי לצאת עם חבר שלי עוד לפני שידעתי על העבר שלו,ונכון...מן הסתם בפגישות הראשונות, יצאתי איתו בלי לדעת על העבר שלו,ועצם זה שהסכמתי להפגש איתו זה כי הוא מצא חן בעייני. היא הייתה אמורה להבין ולדעת שהזדהיתי עם הכאב שלו מתוך אהבה אליו...ושכל אחד עובר דברים בחיים שלו,וגם אני עברתי...אז אם הייתי מספרת לו דברים שעברתי,פתאום זה היה הופך כאילו שהוא יוצא איתי מתוך רחמים?ממש לא ככה!היא אמורה להבין שברגע שיש אהבה...זו הסיבה היחידה שבגללה עצובים ומזדהים עם בני הזוג כשעצוב להם(ובכלל הוא לא מדבר על העבר שלו אף פעם...פשוט העבר שלו הוזכר שלשום בשיחה עם אבא שלי)
 
לדעתי היא בודקת את זה מתוך חשש

שאת עלולה להיפגע. נסי לראות זאת מהזוית שלה - את החלפת כמה חברים כבר (כתבת שנפנפת הרבה בחורים)והיא רוצה אולי לראות אותך בתוך מערכת זוגית תומכת ואוהבת בה את גם מעניקה וגם מקבלת. היא חוששת שאת עלולה רק להעניק ולא לקבל.מותר לה להרגיש ככה, בשביןל זה היא אמא. שכנעי אותה שהיא טועה.במילים, בהתנהגות, אולי תפגישי אותה עם הבחור שתתרשם מאופיו?
 

shirlove

New member
אז ככה

דבר ראשון ראיתי את המסר האישי ששלחת לי-ואני אעשה זאת... וללא קשר-היא ראתה את הבחור והיא אמרה שהוא בחור מקסים!באמת מקסים,שהוא בחור טוב...ורואים שהוא אוהב אותי(גם אבא שלי ראה אותו),הוא בא אליי הרבה ויושב עם המשפחה שלי מסביב לשולחן וסתם ככה בבית,הפך להיות חבר די טוב של אחי.ואיתי-הוא מקסים... נפנפתי בחורים רבים לא בגלל שהם לא העניקו לי...להפך,פשוט הם לא התאימו לי.והם גם לא היו רציניים מבחינתי-ולכן לא הכרתי אותם להוריי,חוץ מאת האקס שהוא היה רציני מבחינתי,וגם את הנוכחי(ובכלל אני לא מעניקה לפני שאני רואה שאני מקבלת,זה האופי שלי...) היא פשוט שאלה זאת כי היא אמרה שהיא רוצה שאני אכנס לקשר מתוך אהבה אמיתית וטהורה,ולא מתוך רחמים לבחור או משהו כזה(דבר שממש לא נכון!),בכלל אין מה לרחם עליו-הוא בחור מקסים באופיו וביופיו...ומי שתהיי איתו תזכה,וזו אני שזכתה! זה הכל בעצם,אין לי יותר מדי מה לכתוב,תודה
 

naty3

New member
היי, הגעתי מהעמוד הראשי

לפי מה שמשתמע מההודעה שלך, אמא שלי ואמא שלך די דומות. לא הבנתי אם הקשר שלכן טוב או לא, אבל אני ואמא שלי-שני קצוות של הסקאלה. יש דברים שאני לא מספרת לה בכלל, לאור העבר-תגובות לא שונות בהרבה מאילו של אמא שלך. אמא שלי פעם אמרה לי "יותר משני חברים בשנה זה הרבה". ברצינות!!!!!!! אמיתי לגמרי!! (היה לה חבר אחד לפני אבא שלי). ואני שואלת את עצמי מה לעזאזל נסגר איתה......?!!! אז כבר התייאשתי. אח"כ כשהיא שומעת דברים באיחור, היא נעלבת שלא סיפרתי לה. לא שזה מזיז לי.... כן, היא משליכה דברים מהחיים שלה עליך. צריך להעמיד אותה במקום, שנות ה-50 עברו מזמן. אין לי הרבה עצות בשבילך, כי שוב-לא הבנתי בדיוק מה טיב הקשר שלכן-אני בכל מקרה התייאשתי ממנה. והקשר שלי איתה על הפנים, ברמות מאוד לא טובות. נסי להתמקד בחיובי. אנשים נוטים להתמקד בשלילי בד"כ, אז כשהיא אומרת דבר כמו "את איתו מתוך רחמים?" תגידי לה שהיא לא הבינה אותך בכלל. אפשר גם לעשות לה "טיפול בהתנגדות": "דווקא את, שיש לך יותר נסיון חיים ממני, חייבת להסכים איתי, שאם כואב לי עליו, זה לא בהכרח בגלל רחמים". תשני למה שמתאים לך *לפי העובדות* -הרי אי אפשר להתכחש לעובדות.....ותראי איך היא מסכימה איתך. שיהיה בהצלחה!
 

shirlove

New member
ממ

אז ככה, אמא שלי ואני בקשר מצוין.אני מספרת לה הכל...הכל.פשוט לפעמים יש לה יציאות מוזרות -ולא הגיוניות בכלל...באותו הרגע אני כולי מתעצבנת,ואז נרגעת ומבינה שממש אין לי למה לקחת ללב את היציאות האלה...היא אפילו אומרת אותם בלי לחשוב. כן הסברתי לה שכואב לי בשבילו בגלל שאני אוהבת אותו.וזה גם לא שתמיד אני איתו ואומרת:"אוחח כואב לי ".ממש לא...כאב לי באותו הרגע שהוא שוב סיפר את זה לאבא שלי,כאב לי ברגע שהוא דיבר על זה...אפילו זלגו לי דמעות.כי בואנה,אני מבינה שאני פשוט אוהבת אותו.אבל זה לא שאני חושבת כל הזמן על מה שעבר.עבר הוא עבר.ובגלל העבר שלו הוא גבר כ"כ מקסים היום! זהו ...אין לי יותר מדי לכתוב בנושא הזה,היה נגמר וחלף...תודה בכל אופן על העצה שלך.
 
למעלה