אני צריכה עצה. אתם לא תאמינו...

אני צריכה עצה. אתם לא תאמינו...

אבל אני צריכה לשכנע את עומר לאכול. כן כן. תשפשפו את העיניים, תקראו שוב. הילד שלי שובת רעב אחרי ארוחת הצהריים ועד ללילה. מאוד מוזר.
בבוקר הוא אוכל כרגיל: בקבוק, פירות ובצהריים ארוחה של ממש (ירקות, אורז, בשר). ואח"כ - נאדה. מסכים לשתות רבע בקבוק חלב (כשיובל מקבל את החלב שלו, כמובן. אלא מה?
) וזהו. מתעלם מהצעות לחטיפים (לחם, עגבניה, גמדים, דייסה, אפילו במבה שנזרקה בשאט נפש) ובערב אחרי המקלחת מעיף את הבקבוק אחרי שני שלוקים. כמובן שבלילה חוזר לו התיאבון והוא קם ב-3:00 לאכול, מה שלא מפריע לו שוב לאכול ב-5:00. איך אפשר לשכנע אותו לאכול בשעות נורמליות
 
מיכל - אולי הוא לא צריך.

לא נראה לי שהוא מפתח משהו, חו"ח, כי אחרת הוא היה שובת רעב לגמרי. אני לא חושבת שעליך להיות מודאגת
.
 
למה לשכנע אותו?

לא רוצה לאכול? לא צריך. אולי אם לא תציעי אוכל במהלך כל אחה"צ והערב הוא יהיה רעב קצת לקראת השינה ויאכל לפחות אז? יש לי הרגשה שהארוחה של הצהרים מספיק מלאה ונותנת לו אנרגיה לכמה שעות טובות. נראה לי נהדר.
 
בעיקרון אני לא מודאגת שהוא ירזה מדי

אבל דיברתי עם המטפלת והיא אומרת שגם אצלה הוא הפחית כמויות.
ודווקא עכשיו הוא מוציא המון אנרגיה כל היום. הוא אוכל ארוחת צהריים ואח"כ כלום עד הערב. הוא עושה לי טובה ומסכים לפעמים שאני אדחוף לו צלחת דייסה ב-19:00 לפני האמבטיה ומשלים עם קצת תמ"ל. זה בד"כ מחזיק אותו עד 04:30, שזה לא רע. אבל הרבה פעמים הוא לא מוכן לאכול את הדייסה ולפעמים גם זורק את בקבוק ארוחת הערב והולך לישון בלי לאכול. אח"כ כמובן שהוא רעב ב-1:00 בלילה וזה נורא מעצבן.
 
מיכל נסי להאכיל אותו מאוחר יותר....

לא שאני מומחית גדולה, גם אצלנו יש כל מיני "הרגלים" חדשים מדי פעם שאני לא יודעת איך להתמודד אתם. גם אצל זיו היתה תקופה של הפחתת כמויות ולכן נתתי לו את ארוחת הלילה ממש לפני השינה ולאחר האמבטיה, בסביבות 8.30. אצלנו זה עבד, הוא היה כבר די רעב מאז הצהריים. נסי לא לתת לו אוכל בלילה - אני יודעת שזה קשה....בלילות האחרונים זיו התעורר רעב בחמש לפנות בוקר, חשבתי שזה יעבור ונתתי לו אוכל, עד שראיתי שזה מתקבע כהרגל. בשני הלילות האחרונים נשארנו ערים ובוכים, אבל לא נתתי לו אוכל, נראה שזה עוזר... חיבוקים ושיהיה הרבה כח!
 
אני דווקא בעד האכלות לילה אם הילד

דורש אותם! אני טוענת שכנראה הוא באמת זקוק להן וכשהוא לא זה פשוט נעלם מעצמו. לא שווה לריב עם הילד וכתוצאה מכך גם הוא סובל וגם ההורה הער סובל... זה מה שמתאים לי, לאילן ולתומר...
 
למעלה