אני צריכה עצה!

אני צריכה עצה!

יש לי בעיה שאני לא יודעת איך להתמודד איתה. יש לי חבר כבר שנה וחצי. אני אוהבת אותו מאוד אבל הוא הפסיק למשוך אותי מבחינה מינית. לא דיברתי איתו על זה כי כרגע יש לנו בעיה גדולה יותר. טני עכשיו בכיתב יב ותכננו שכשאני אסיים את השנה נגור אצל ההורים שלו ביחד.כרגע אני חיה בפנימיה. והציעו לי ללכת ללמוד י"ג ולהישאר בפנימיה עוד שנה. אני הסכמתי אבל יוסי(החבר שלי)לוחץ עליי שאני אעבור לגור איתו ואני עדיין לא מוכנה לסוג כזה של מחוייבות. הסברתי לו את זה אבל הוא לא מוכן לקבל את זה. מה אני צריכה לעשות???
 

Vdrums

New member
בן כמה הוא?

אם את לא רוצה לעבור לגור איתו ואגב זה מאוד הגיוני כי את רק בת 18. אז שיקבל את העובדה הזאת ואם לא מתאים לו אז שלום שלום ולהתראות. אני מניח שדיברתם על זה מספיק ואת סגורה על זה שאת לא רוצה לעבור לגור איתו אז שיפנים את העובדה הזאת כי ההחלטה הזאת היא לא רק שלו. נקודה.
 

Vdrums

New member
קודם כל אני בן ולא בת.

דבר שני יופי לו שהוא בשל, אני מבין שאת עדיין לא. שאלתי על הגיל כי זה היה נתון מתבקש. בכל מקרה התשובה שלי נשארת כמו שרשמתי. אם זה לא מתאים ואת לא מרגישה מוכנה לזה אל תעשי את זה חד וחלק!!!
 
סליחה על הבלבול

איך קוראים לך?
 

Vdrums

New member
כתוב בהודעות שלי.

אם דיברת איתו והוא אוהב אותך הוא אמור להבין אותך. אם הוא לא מבין אותך אז יש לך בעיה לא קטנה ותחשבי פעמיים עם איזה בן אדם את מסתובבת. אם יש לו בעיה להבין שאת רק בת 18 ולא בגיל 24 והוא לא קולט שאת עדיין לא בשלה לעבור לגור איתו כי את ממש לא בגיל הזה אז שילך לחפש אותך בסיבוב.
 

leper

New member
מה? אתה בן ולא בת? וכל הזמן הזה

שלחתי לך פרחים...
 

jessy19

New member
את סה"כ בת 18

וזה מובן לגמרי שאינך מעוניינת לעבור לגור עם החבר גם אם את אוהבת אותו. הוא בן 24 והגיוני שהוא יהיה די בשל לעבור לגור ביחד אבל תחשבי על עצמך ואם את לא מרגישה מוכנה לזה, אז תתקדמי בקצב שלך ואם לא טוב לו עם זה- הדלת פתוחה.
 
קודם כל

תודה לך על העידוד. תשמע אני דיברתי איתו והוא לא מבין את זה ואני אוהבת אותו אני לא רוצה לעזוב אותו
 
הילה, כמה שאמרו לך כאן

ההחלטה לגור ביחד חייבת לבוא מבפנים. דרך אגב, זה לא רק עניין של גיל, גם בגיל 30 צריך להיות בשל לשינוי כזה בחיים. אבל בהתחשב בזה שאת עדיין תלמידה, זה מסובך כפליים. את צריכה לשאת בעול של שכ"ד ומסים ולעבוד בשביל זה, לעשות יותר מטלות בית מאשר אצל ההורים או בפנימיה, ולא ברור כמה זמן ללמוד זה משאיר לך. כשעושים צעד כזה תחת לחץ, כל מעידה וכל קושי מעוררים המון כעס כלפי בן הזוג. ואצלכם, גם כך המצב לא אופטימלי, כי אמרת שהפסקת להימשך אליו. את צריכה זמן להבשיל למעבר (אם בכלל), ואת צריכה גם זמן להבין אם חוסר המשיכה היא משהו זמני, או שמא זו תחילת הסוף (קורה!). קחי את הזמן, אל תעשי דבר תחת לחץ.
 
עצונת קטנטונת

את צריכה להסביר לו שלימודים זה דבר לא פחות חשוב מהקשר שלכם. ואת גם צריכה להבין שגם אם האהבה שלכם היא הדבר הכי מדהים בעולם היא עלולה להגמר ואת יכולה להצטער על שלא עשית את הי"ג כל החיים שלך. אבל אם בחרת לעשות את זה והסברת לו והוא בכל זאת לא מבין,סימן שהוא אוהב רק את עצמו בקשר הזה כי הוא לא מוכן להבין ולקבל דבר שחשוב לך,כמו סיום הלימודים.ואם הוא לא מבין את זה ואת גם ככה לא נמשכת אליו והוא לוחץ בכל זאת.אני לא רואה טעם להמשיך.
 

מוותק

New member
אני מקווה שזה לא מאוחר מדי

לענות לך עכשיו... אני ממש מבינה אותך. היה לי חבר שנתיים וחצי ואז הוא התחיל ללחוץ שאני אעבור לגור איתו (הוא גר ממש ממש רחוק) ורק אז אני הבנתי כמה שזה לא מתאים לי וכמה אני צריכה את החופש שלי. הוא מאוד לחץ וזה עוד יותר הרחיק אותי. ועניין המשיכה - לדעתי זה מאוד קשור, זה גם היה לי איתו, פתאום לא ממש נמשכתי אליו וככה הכל ביחד התווסף למשהו שלי היה לא נעים כי הייתי רגילה לרצות להיות איתו כל הזמן ופתאום וויתרתי על זה. בסופו של דבר אנחנו נפרדנו כי פתאום צפו עוד כל מיני דברים. אבל מה שבטוח, זה שאם את לא מרגישה שזה מה שאת רוצה, כמו כל דבר בחיים, אל תעשי את זה.ואם הציעו לך להמשיך ב י"ג אין שום סיבה שאת תוותרי על זה. כל דבר בזמנו והוא צריך להבין את זה. תעשי מה שטוב לך
ואל תדאגי... בסוף הכל מסתדר כמו שהוא אמור להיות...!
 
למעלה