אני צריכה קבוצת תמיכה

[א ל ת ה י ר ח]

אני צריכה קבוצת תמיכה

אני צריכה קבוצת תמיכה של נשים כמוני שחיות בזוגיות (פרק ב' שלו ואני רווקה) + הבת המתבגרת שלו
אני רוצה קבוצה לא וירטואלית, קבוצה שיושבים יחד, שאפשר לבכות בה, לצעוק, לצחוק...
שאשפר לשתף לספר, שיקשיבו ויגידו לי אם אני צודקת או מגזימה
אבל לא רק...קבוצה של אנשים שמדזהים מבינים עוברים דברים דומים ויחד מדברים על זה אבל גם יוצאים מזה, רואים מעבר...
אוףףף נמאס שהכל וירטואלי היום

 

[TatyBar]

מציעה להתחיל בטיפול משפחתי, או ייעוץ כלשהו בשבילך כדי לפרוק.
ואולי היועצ/ת מכירים קבוצות כאלו.
אני בעד ייעוץ מקצועי כשעולה שאלה אם זה משהו שאת לא בטוחה לגבי התגובה שלך אליו.
חברים או אנשים רגילים, מדברים מנסיונם שלהם, וזה לא תמיד רלוונטי אלייך. כי הערכים שונים, והנסיבות שונות ויכולת ההתמודדות שונה ויכולת ההבנה וההתעמקות פנימה שונה, והיכולת להדחיק שונה, והיכולת להתעמת שונה, והיכולת לברוח לרגע שונה, והתמיכה מסביב שונה... וכו.
ומרביתם של האנשים האלה - לא יודעים את ההשלכות לטווח ארוך של ההחלטות שלהם.
יועצים מקצועיים. הם יודעים לעזור לך להבין מה נכון אובייקטיבית, ומה נכון לך.

 

[א ל ת ה י ר ח]

יש טיפול/יעוץ/הדרכה

אני רוצה וצריכה משהו אחר, משהו אך ורק בשבילי
מקום בו מותר לי לפרוק, לצעוק איך אני מרגישה וגם לדבר על זה
אבל עם אנשים שעוברים את זה, שהם שם ושיעזרו לי מהמקום שלהם לראות אולי אחרת את הדברים

פעם נראה לי כשהוירטואליה עוד לא הייתה קיימת היה קל יותר למצוא קבוצה כזו

 

[mother cat]

מבינה מאד את הצורך

יצא במקרה שיש לי חברה בעבודה שגם בזוגיות פרק ב' ואנחנו מקטרות לפעמים אחת לשניה. אבל צריך כל הזמן לזכור שהסיטואציות בכל זאת שונות.
&nbsp
ואכן החיים הוירטואלים של ימינו מקשים על זה קצת.
אין לי עיצות. רק הזדהות והמלצה לפרוק פה כמה שאת רוצה. חיבוק.

 

[א ל ת ה י ר ח]

תודה לך

 

[לוMדת]

כמה שאני מבינה ומזדהה

מבינה לגמרי את הצורך, וחיפשתי כמוך מענה ומצאתי שתי חלופות:
1. הפורום הזה. קראתי את כולו!! מהיום שנוסד.
2. ליווי מקצועי אישי.
לא הצלחתי למצוא קבוצת תמיכה והינה אני מצטרפת לקריאה - אם יש כאן מטפלות או מאמנות.
אני אמנם לא רווקה אבל בפרק ב'. וזה לא פחות קשה. זה קשה אחרת

גם קראתי את הספר "שני בתים וילד". קראתי אותו בשקיקה לפני כשלוש שנים והיום בדיעבד אני מבינה שוהא סימא את עיני. גרם לי לחשוב שהכל פתיר ולכל משבר יש הפי אנד. זה לא ככה.
אבל שלא תביני לא נכון - אם יש אהבה, ואמון, כבוד הדדי והערכה בין שני בני הזוג - בהחלט ניתן להתגבר על המשברים ואת זה למדתי מהנשים הנפלאות פה בפורום.

 

[א ל ת ה י ר ח]

אני רואה בקבוצת תמיכה

מקום רק בשבילי כי זה מה שחסר לי.
המקום בו אפשר לבכות, לקלל, להגיד נמאס ולא להרגיש רע עם זה.

יש לנו הדרכה אצל יועצת הורים מעולה, אנחנו לומדים, מדברים איך ומה להגיד, מה מותר ומה אסור וכו'
אבל זה תמיד בהקשר של איך להתמודד עם הבת שלו, כדי שהעובדה שהיא אצלינו תצליח.
ואני רוצה מקום בשבילי בו אני אהיה המרכז ולא היא, לא הקשר איתה, לא 'איך להתמודד איתה'

תודה לך

 

[mother cat]

אולי לשקול טיפול פרטני בנוסף? שיהווה מקום רק שלך?

 

[זהב טה ו ר]

במה את חושבת שמטפלת או מאמנת

יכולות לעזור?
אני שואלת כיוון שאנחנו כל הזמן מתלבטות לגבי אירוח בפורום...

 

[איילה421]

ללוMדת - מעניין לקרוא את הספר. בהקשר לספר

אחר - "תרה" של צרויה שלו, אותו כנראה צריך לקרוא לפני שנכנסים לחיים במשפחה מורכבת...
לעולם לא אשכח את התיאור שלה על השניצלים שהיא מגישה לשני הילדים החוזרים מביה"ס: ילד שלה וילד של בן הזוג, וההתלבטות - למי לתת את השניצל הגדול יותר?....
בעיני זו תמצית החיים במשפחה מורכבת: הרגש מול השכל, הנטייה והרצון הטבעיים להעניק לביולוגיים, מול ההבנות השכליות שצריך לנהוג בהגינות ובשיויון לכולם....והסבל שבין שניהם...

 

[לוMדת]

אז זהו... שהשניצלים -

השניצלים הם ממש לא העניין. אני הייתי מכינה פשוט ארבעה, תאמיני לי. אחת הדילמות העיקריות איתן אני מתמודדת זה מתי לדבר ומתי לשתוק. אתן דוגמא:
יושבים בסלון, האוירה רגועה. אני מקפלת כביסה ושתי הבנות, שלי (בת תשע) ושלו (בת 14) אוכלות מול הטלויזה.
הבת שלי מפילה חטיפים על הרצפה. אני אומרת לה: "שמחה (נניח), תרימי בבקשה את הפירורים מהרצפה. הסכמתי שתאכלו בסלון בתנאי שתשמרו על הניקיון". היא מרימה וכולן ממשיכות בשלהן.
כעבור כמה דקות, רינה (נניח), שהיא הבת שלו, מפילה גם היא פירורים על הרצפה.
להעיר? לא להעיר? אז כשהערתי, זה הלך כך:
"רינה, גם את הפלת פירורים. חבל, תרימי בבקשה כי ההסכם היה שאוכלים בסלון ושאין פירורים".
הטון - אותו טון. לשתי הבנות. נשבעת!!
התגובה - וואוו!! כל כך שונה. זה הלך כך:
"אפשר לחשוב מה עשיתי????? תמיד את מעירה לי!! אי אפשר לעשות כלום בבית הזה!!! ". כמובן בעוצמה ובעצבים. היא שמה את הצלוחית בכוח על השולחן. נכנסת לחדר שלה. טורקת את הדלת. מתקשרת לאמא שלה וצורחת על כך שאני כל הזמן נגדה, שנמאס לה כבר להיות פה. שמשעמם לה ואפילו טלויזה לא נותנים לה לראות בשקט".
נו? תגידו לי - קשה להאמין, נכון? תגידו - היה משהו קודם, אולי בדרך כלל את באמת מעירה רק לה.... היא בגיל ההתבגרות... בחייכם. נמאס.
קבוצת תמיכה תעזור פה? אולי.

 

[mother cat]

לפעמים צריך לנשום עמוק ולהבחין בין מה שלך למה שלה

אני לגמרי מבינה את התסכול. אבל במקרה שסיפרת - ברור לי שזה שלה ולא שלך. את יודעת שהערת לשתיהן. את יודעת שהרשת לאכול בסלון רק בתנאי שמנקים. את יודעת שלא הפלית...
אני חושבת שהרבה פעמים אנחנו חושבות פעמיים על להעיר לילדים של הבן זוג ויוצא שדווקא שלנו מופלים... ויש דברים בהם אולי לא נתערב כי חינוך זה של ההורים שלה, אבל שמירה על כללי הבית ונקיון הבית זה לגמרי של כל מי שגר בבית, ושם בעיני אפשר להעיר.
&nbsp
חיבוק גדול. אכן צריך פה קבוצת תמיכה...
&nbsp

 

[זהב טה ו ר]

אני כמעט ולא מעירה על כלום

אלא לעיתים רחוקות מאד ורק בבדיחות.
לדוגמא - ביקשתי בוואטסאפ המשפחתי שיאספו את השיער שלהן (לכל הבנות בבית יש שיער מאד ארוך) מהמסננת אחרי המקלחת "אחרת לא תהיה לנו ברירה אלא לגלח לכולן את הראש" - והוספתי סמיילי.
&nbsp
הבנות שלי עושות את זה באוטומט בגלל בעיות שהיו לנו בבית הקודם, אז הן הבינו שלמרות שיצאה הודעה משפחתית, ההודעה מיועדת בעיקר לבנותיו.
הבנות שלו מצאו פתרון ומוציאות את המסננת כשהן מתקלחות, כך שעכשיו צריך לפתוח סתימות די בתכיפות.
&nbsp
אז כן - אני יכולה להגיד שאני דורשת הרבה יותר מהילדים שלי מאשר מהילדים שלו, והוא - לצערי - לא דורש מהילדים שלו כלום

.

 

[mother cat]

אוף! מעצבן...

 

[וכשאני לעצמי]

איזה צירוף מקרים

סצנה כזו בדיוק, כמעט אחד לאחד קרתה גם לי
עם בן 12 ו 15
רק ששניהם הבנים שלי.....

 

[neta1111]

קבוצת תמיכה

הי. רוצה לעדכן על קבוצת תמיכה לנשים לאמהות במשפחות משולבות. קבוצה מקסימה בה אנו נפגשות אחת לחודש, משתפטת, תומכות ומזדהות בכל הנושאים הקשורים למשפחות מורכבות. לפרטים נוספים ניתן לפנות אלי אופנה אתכן למדריכה שמנהלת את הקבוצה הזו.

 

[Daharma1]

אפשר ליצור קבוצה כזו

יש לי חברה קרובה שאותה אני משתפת בכל הקשיים, אבל לחלוטין מרגישה כמוך, צורך לקבל ולתת אמפטיה פנים אל פנים, לשחרר, להזדהות. מה גם שמי שלא חווה חיים כמשפחה מורכבת יכול להבין/ לייעץ חלקית. כולנו פה עוברים סיטואציות דומות ומורכבות, ולקצר תהליכים אישיים מאוד יקל להפגש.

 

[TatyBar]

אולי מפגש פורום??

&nbsp
אמנם אני לא בארץ אז לא יכולה להצטרף... אבל אולי זה רעיון ??
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp