אני צרכה עזרה

[איילה ג]

אני צרכה עזרה

ולא יודעת כבר לאן לפנות. אני אמא לשלוה-שהגדולה בת 8 וחצי בעלת פיגור קשה.האמצעית בת חמש+ והקטן בן שנתיים וחצי. הבעייה שלי היא עם היחס של הילדה האמצעית(עיליי) לילדה הגדולה,החולה,שלי(אפק).אין לעיליי,ואילו מעט יחסי חיבה לאחותה.היא פשוט נגעלת ממנה-אומרת לי כל הזמן "איכס.אמא לאפק יש רוק.איזה מגעיל","אפק עשתה בחיתול איזה מגעיל.איכסה אני לא רוצה לגעת בה.מגעילה".אתמול בצהריים היא בנתה פאזל,התקרבה עם פיסה מהפאזל לאחותה ואמרה לה "אפק,זאת פרה." אחרי זה שאלה אותה "מזה?אפק?" (אפק לא מדברת )שלא קבלה תשובה אמרה לה "את סתומה שלא יודעת כלום".כל הזמן הערות כאלו.שאני מאכילה את אפק היא קוראת לה "תינוקת " בכל סיטואציה המשפטים האלו עולים.לא זכורה לי פעם אחת שעיליי חיבקה אותה,שאני אומרת לה "תני לאפק חיבוק" היא אומרת "לא.לא.איכסה" ורצה לחדר שלה.אני לא יודעת מה לעשות עם ההערות האלו-אני מעירה לה ואומרת שלא תדבר ככה-שאני לא מוכנה לשמוע את זה.אני פשוט חוששת ממה שיקרה בעתיד-מהקשר בניהן.מהתלות הבסיסית של אפק בה. מה אתם מציעים?מה יכול לעזור?

 

[Nellie Bly]

שלום איילה

ברוכה הבאה לפורום. אחים/אחיות לילדים מיוחדת מגיבים באופן שונה לאח/אחות החריג/ה.יש ילדים שדואגים ללא הפסק לילד החריג,שחרדים לשלומו,שמנתבים כוחות ואנרגיות לילד.ויש ילדים שאינם מסוגלים להכיל את הייחודיות והשוני,שאף נרתעים ממנו. אני מניחה שלעיליי לא קל-להתמודד עם היותה אחות לילדה עם פיגור עמוק.לילדה שלא מגיבה מבחינה ורבלית,שאינה יכולה לפתח איתה משחק או שיחה.ילדה שתלויה בך באופן מובהק-תלות שמאוד באה לידי ביטוי בחיי היום-יום בבית ובגילה של עיליי,שזהו גיל שהילד מבסס את עצמאותו העיניין צורם. איילה,לאקים יש מערך מופלא של קבוצות תמיכה המיועדת לאחרים-אני לא יודעת אם קשת הגילאיים של ילדייך מתאימה-אך בהחלט כדאי לברר את העיניין.ובמידה ולא-אפשר לערב טיפול פסיכולוגי. המשפטים האלו יכולים בהחלט להוות קריאה לתשומת לב (גם אם היא שלילית).אחים ואחיות לילדים חריגים הרבה פעמים מתארים כי תשומת הלב מנותבת לילד החריג,וכך גם הכוחות וההשקעה-ילד חריג מטבעו צורך השקעה והשגחה מתמדת ולעיתים-עם כל הכאב שבדבר זה בא על חשבון הילדים הבריאים. האם את מבלה עם עיליי,לבד?רק שתיכן?האם יש זמן שאת נמצאת איתה ללא אפק ברקע? למרות הקושי הכרוך(ואני יודעת שיש קושי)מומלץ לפנות שעתיים-שלוש בכל שבוע להיות עם הילדה,לבד,ללא הפרעות והסחות דעת-לתת לה את תשומת הלב וההשקעה שהיא ראויה לה. מחזקת את ידייך

 

[איילה ג]

היי נלי

קודם כל תודה רבה על התגובה ובכלל תודה על העבודה הנפלאה בפורום הזה. קראתי את ההודעה לפני יומיים ואני בהחלט בכיוון של לשלוח את עיליי לקבוצת תמיכה או/ו טיפול פסיכולוגי. אני גם מנסה לבלות איתה כמה שיותר ולהשאיר את אפק אצל אמא שלי.שיהיה לנו זמן ביחד. תודה רבה!!!