אני קוראת את הסיפור
של גלגמש, הסיפור נכתב מחדש (א. בן מרדכי) אבל מערכת הערכים, הכל כך שונה מזו שלנו, נדמה לי שנשתמר בה משהו מאז :הסיפור שבאותן פסוק שאביא כאן אינו עפל גם כלל לא אלים, הרוח היא טובה ונינוחה. וזה רק טבעי (אז כנראה) שהצייד יפנה אל הזונה בזו הלשון: "הנה הוא בא. הנה הוא איש הפרא. ועתה אישה, חשפי שדיים ואל תבושי, ועתה, זונה, עשי כמצוות אדונך. פתחי רגליים, הרימי אחוריים, קבלי ואל תשהי את אהבתו. הניחי לו ויחזה בעירומך, ואדון יהיה לגופך..." דוחה היחס אל האישה כאל חייה, כאל בהמה, ואין היא רואה זאת כהשפלה, גם המקצוע שלה לא נחשב כמשפיל באותם ימים, אלא כמו כל מקצוע אחר שבא לשירות הציבור. מה באתי להגיד? שקשה לקרוא ולהבין סיפור עתיק כל כך, כשהבסיס -עמדות המוסר שונה לחלוטין מזו שלנו, הטובים (לפי הקריטריונים של אז) הופכים למפלצות אדם בקרטריונים שלנו.
של גלגמש, הסיפור נכתב מחדש (א. בן מרדכי) אבל מערכת הערכים, הכל כך שונה מזו שלנו, נדמה לי שנשתמר בה משהו מאז :הסיפור שבאותן פסוק שאביא כאן אינו עפל גם כלל לא אלים, הרוח היא טובה ונינוחה. וזה רק טבעי (אז כנראה) שהצייד יפנה אל הזונה בזו הלשון: "הנה הוא בא. הנה הוא איש הפרא. ועתה אישה, חשפי שדיים ואל תבושי, ועתה, זונה, עשי כמצוות אדונך. פתחי רגליים, הרימי אחוריים, קבלי ואל תשהי את אהבתו. הניחי לו ויחזה בעירומך, ואדון יהיה לגופך..." דוחה היחס אל האישה כאל חייה, כאל בהמה, ואין היא רואה זאת כהשפלה, גם המקצוע שלה לא נחשב כמשפיל באותם ימים, אלא כמו כל מקצוע אחר שבא לשירות הציבור. מה באתי להגיד? שקשה לקרוא ולהבין סיפור עתיק כל כך, כשהבסיס -עמדות המוסר שונה לחלוטין מזו שלנו, הטובים (לפי הקריטריונים של אז) הופכים למפלצות אדם בקרטריונים שלנו.