"אני קוראת שפתיים"

Catty

New member
"אני קוראת שפתיים"

"אני קוראת שפתיים, בבקשה אל תזיז את הראש"... אמרתם זאת? מה היו התגובות? כי היו פעמים (מועטות) בהן התגובות היו משועשעות (קוראת שפתיים, איזה אסוציאציות...), והיו גם פעמים שאני מניחה שהאדם לא מבין למה אני מתכוונת (הנחתי זאת על פי הבעות הפנים המוזרות שהיו). השכלתי והחכמתי שצריך לפעמים להסביר בארכות: "אני לא שומעת טוב, אני קוראת שפתיים, לכן אל תסתובב"... בלה בלה. מה היו המצבים שלכם והאם יש לכם טיפים ועצות טובות יותר איך "להשפיל" את האדם השני ולגרום לו לדבר בדיוק כפי שאני רוצה?
רעיונות מקוריים (או שלא?): (נכתבו בלשון נקבה אך מיועדים לשני המינים!)
אוח, אח, אוך... איזה שפתיים יש לך, אוח... אל תסתובבי אפילו לשניה, לא אעמוד בזה!
יש לי קשיי קליטה, דברי לאט.
אל תסתובבי! יש דרקון מאחוריך!
את מכירה את הלן קלר? אז תדברי איתי כמו שהיית מדברת איתה!
הגזמתי.
 

אייני

New member
מצחיק...הבעיה שלי היא הפוכה...

תמיד כשאני אומר למישהו: "אני קורא שפתיים, אז אני צריך לראות את השפתיים שלך כשאתה מדבר" הוא מקרב את הפרצוף שלו כלכך שאני לא יכול להבין כלום ואז אני מתרחק לאחור כמה צעדים, והוא ממשיך להתקדם... או, שכדי ש"אשמע טוב יותר" הוא מקרב את הפה שלו לאוזן שלי, ואז אני בכלל לא מבין כלום ("אבל אני מדבר חזק! מה הבעיה?")
 

Catty

New member
חחחחחחחחחח

גם לי זה היה, אבל מזמן... לפעמים אנשים היו משום מה מורידים את הראש שלהם כלפי מטה (כאילו שאני אבין אותם יותר טוב ככה!) ואז הייתי צריכה להגיד לו להרים את הראש (ואז הוא היה מוריד שוב!) אך גם זה היה קורה מזמן. היו אנשים שלא הבינו למה אתה קורא שפתיים, או שהיו להם תגובות מוזרות?
 

אייני

New member
לגבי קריאת שפתיים

רוב האנשים הבינו די בקלות...מה שהיה הכי מצחיק היה כשהייתי קטן, אז לרוב הילדים בגילי, לא היה מושג מה זה המכשיר שיש לי באוזן...ופעם אחת, מרוב עצבים על הילד השמיני ששאל אותי מה זה, אמרתי לו שאני אוכל דרך זה (ותאמינו או לא, הוא האמין!...חחחח...) ואגב דינוש, למה את לא מחוברת? אני ואמא שלי מתגעגעים
 

Catty

New member
גם אני מתגעגעת אליכם! ../images/Emo7.gif

לצערי כשאני מתחברת מאוד קשה לי לצאת וזה הורס לי המון דברים. לכן אני מנסה להתחבר לכמה שפחות דברים באינטרנט לעת עתה, כשיש לי עומס בלימודים. אצלי ביסודי הייתה מישהי שחשבה שמכשירי השמיעה שלי הם עגילים! D: אך לא שאלו אותי, פשוט משום שאני בניגוד אליך, בת, והיה לי שיער ארוך
. בכיתה ו' כשכבר בגרו הזאטוטים וידעו הכל ולא התרגשו בשיט, התחלתי לאסוף את שיער, אך כבר לא היו מי ששאלו. אולי פה ושם.
 

Dawson girl

New member
אהבתי את הקטע עם הדרקון ../images/Emo6.gif

אממ.. לעתים רחוקות אני צריכה להגיד את זה, רק למורים חדשים וכאלה, כי כל השאר גם ככה מדברים עם הפנים מולי. אגב, זה לא נימוסי לדבר אל מישהו כשהפנים לא מולו.. לאו דווקא לק''ש. זה פשוט לא מנומס. אצלי יותר אופייני לשמוע "אתה יכול לדבר קצת יותר בקול? לא לצעוק כמובן, רק להגביר קצת". בזה אני משתמשת הרבה לאחרונה בשיחות טלפון וכאלה עם הצבא. והתגובות סימפטיות, הם תמיד מסכימים
 

Catty

New member
כבר אין מנומסים רבים בישראל ../images/Emo3.gif

ואני לא מדברת בטלפון, אך לפעמים מתקשרים ומבקשים אותי ומי מבני המשפחה שענה - אומר שאני לא מדברת בטלפון (או משהו כזה) והכי קורע זה כשהם מתעקשים, אפילו אם אומרים להם שאני לא שומעת. אני לא זוכרת מי זה היה בפעם האחרונה, נראה לי שהצבא - לקח הרבה זמן לגרום להם להבין שאני לא מדברת בטלפון! אמרת שכל השאר מדברים עם הפנים מולך, אבל לא קורה ששוכחים? אצלי כל הזמן שוכחים. אפילו המחנכת שלי זו שנה שלישית, שבכיתה לרוב מולי, כשזה אחד על אחד היא מסתובבת כל הזמן ולא משנה כמה פעמים אני מזכירה לה את מה שהיא יודעת מצויין.
 
למעלה