אני קורא את ההודעות בשקיקה וצוחק...

[עלם וסוסתו]

אני קורא את ההודעות בשקיקה וצוחק...

מזה כמה שנים שאינני הולך להרקדות באופן סדיר. דיי נמאס לי לרוץ אחרי הטירוף של הריקודים החדשים, השירים המתחלפים באופן מסחרר, המהירות המטורפת בה נרקדים הריקודים, העיוות הבלתי אפשרי של המוסיקה כדי להתאים אותה לריקודים. מישהו מהיוצרים פעם חשב להתאים את הריקוד למוסיקה ולא להיפך? קרה ובטעות הגעתי להרקדה כלשהיא, אני מוצא עצמי יושב בצד הרבה יותר מאשר זמן מאשר רוקד וזאת בשל חוסר ההתמצאות שלי בשלל הריקודים החדשים שנוספו בפרק זמן מאוד קצר. ה צ י ל ו ! ! ! לא אחת אני שואל את עצמי אם אנשים באמת נהנים מזה. כי אני כבר לא!

 

[*סתם אחד*]

כמה נכונים דבריך.

אבל עדיין אף אחד מהגורמים הנוגעים בדבר(אירגון המרקידים וכד´) לא התייחס לעיניין ברצינות. או שלא מצא פיתרון לבעיה זו, של כמות הריקודים החדשים שיוצאים לשוק. ד.א. בקצב הזה הם גם נעלמים כי הזילזול בחיבור הריקוד הוא גדול. בקשר למהירות הריקוד, לדעתי צריך לבקש מהמרקיד להאט את המוסיקה. פעם אחת ופעם שניה. ואח"כ להצביע ברגליים. המשך להנות. ס.א.

 

[lyron]

גם אני!

כבר המון זמן מאוד מאוכזבת מהחוגים לריקודי-עם. אני לא מתמידה להגיע לחוגים ואז אני נאלצת "להעתיק" מאחרים את הצעדים ואז בחוג אחד אני "מעתיקה" כ- 10 ריקודים בהרקדה אחת.

 

[ירון מישר]

אתם כל כך צודקים

ואני "צועק" על כך כבר שנים רבות באמצעות עיתון רוקדים שאני מפיק ובכל דרך אפשרית בכל פורום וללא הועיל כיוון שהייצור הזה בעיקרו הוא עם הפנים לחו"ל וזו הדרך של ה"יוצרים" להגיע לשם. בכלל יש כאלחה שמייצרים רק ריקודים לחו"ל ומלמדים אותם בכל העולם כ"ריקודי-עם ישראליים" אף שאיש בארץ לא רוקד אותם. אני רק יכול להבטיח לכם שהמצב עוד הרבה יותר חמור ממה שאתם רואים או חושבים ובסופו של דבר זה יתנקם בכל התרבות של ריקודי העם ובפרנסתם של אלה שכיום "חולבים" כל טיפה אפשרית ללא מבט לטווח רחוק וללא הפעלת הראש. כתבו על כך בפורום בכל הזדמנות. אני גם אביא קטעים נבחרים מהפורום בעיתוני רוקדים בתקווה שכולם יקראו זאת, אבל חשוב מאד שמה שאתם אומרים (כותבים) כאן תגידו בהרקדות ובקול רם יחד עם חבריכם כי השינוי אם יבוא - יבוא רק מקהל הרוקדים. חזקו ואימצו

 

[*סתם אחד*]

אכן כך ירון.

הייתי בהרקדה בארגנטינה וישנם הרבה ריקודים שבכלל לא שמעתי עליהם בארץ. והם התפלאו מאוד שאני לא מכיר אותם. כשאני רוקד לפחות 3 פעמים בשבוע. האם אין ישיבות של אירגוני המדריכים? האם המרקידים לא קולטים את האוירה? האם בקורס למדריכים לא מעלים בעיות מהסוג הזה? יתכן ויהיו כאלה שיצביעו ברגליים, אבל צריך בראש ובראשונה לשנות את המרקידים. ס. א.

 

[עלם וסוסתו]

צר לי לאכזב אותך, אבל...

אני בעצמי בוגר אולפן המדריכים לריקודי עם. בארגון המדריכים יושבים אנשים אינטרסנטים אשר דואגים לעצמם ולסביבה הקרובה להם. כאשר נוכחתי לדעת שכך זה עובד, גם בארגון המתיימר להיות גוף מאוחד ומאורגן החלטתי שלא לחדש את חברותי בארגון - כמחאה שקטה. המרקידים אינם קולטים את האוירה כי מה שחשוב להם זה שיבואו כמה שיותר אנשים. המשוואה פשוטה: יותר אנשים = יותר כסף! אני כבר נואשתי - אין עם מי לדבר. אבל כאשר יבוא הכורת על תעשיית הכסף - אולי אז המרקידים יתעוררו.

 

[Retropier]

לא כל ההרקדות ככה

יש הרבה הרקדות שבהן הדגש הוא על ריקודים יותר ישנים (נראה לי שאני מוצא יותר מקומות כאלה, מאשר מקומות יותר "מעודכנים" בסגנון של אוניברסיטת ת"א) למשל, יש את ההרקדה של מי ששכחתי את שמה (בתיה, אולי?) במתנ"ס של גבעתיים, ויש גם את ביכורי העתים (אם כי המקום קטן למדי ודי מדכא) וגם את הריקודים במטווח של הרצליה, בשבת. אני יכול לפרסם פה את הפליירים ששמים לי על האוטו, אם אתם רוצים..

 

[קורין1]

ההרקדות של שמעון עשור מעולות|הדגש|

ההרקדות של שמעון עשור מעולות

 

[יודעת לגעת]

זו גם הבעיה שלי..........

מרוב ריקודים חדשים...ובעלי צעדים מסובכים, כבר אין חשק בכלל להגיע לחוגים וללמוד אותם. להבדיל יש את ריקודי הנוסטלגיה הישנים והמתקתקים, שהם ריקודים יפים, לא מסובכים מידי , זוכרת אותם מהימים ההם, ואלה שלא - קל ללמדם. ומהרקדות שכאלה, של הרקודים הנוסטלגיים האלה, אני ממש נהנית!!!

 

[זקנמוךקרח]

2 כשלים עיקריים

שנים רבות אהבתי ללכת לריקודי עם. אך בשנים האחרונות אני מוצא עצמי לעיתים קרובות, נכנס ומיד יוצא

לדעתי הכשלים העיקריים נובעים משני גורמים טכנולוגיים 1. היכולת להאיץ את הקצב. 2. עוצמת המערכת הקולית. איני אוהב לרקוד כמריונטה, להרגיש כאילו המרקיד משחק בי. אך נכשל העיקרי הוא עוצמת הרמקולים. לעיתים קרובות, קורה לי שממש בכניסתי מכה בי עוצמת הרמקולים ואני פשוט יוצא ! (ולא חוזר). בשיחות עם הרבה כאלו שהפסיקו לרקוד, לא יכלו הללו להצביע בראשונה מדוע הפסיקו ליהנות מההרקדות. אך לאחר מחשבה אמרו כולם שלא נעים להם בגלל הרעש מובן, יש עוד דברים, כגון הריקודים שאינם מתאימים לשירים. יותר מידי ריקודים חדשים ומרקידים המתחילים לצעוק למקרופון ... ועוד ... הבעיה היא שחלק גדול מהמרקידים הינם פגועי אזנים וגם כשמעירים להם על הרעש. הם מנמיכים קמעה ומיד מגבירים. מה יהיה ?

 

[יודעת לגעת]

זו גם הבעיה שלי.

באים להינות מהרקדה, וחייבים לסתום את האזניים, בגלל הרעש המוגבר שם, כבר לא ניתן להנות שם מהשירים היפים. נתקלתי בזה לדוגמה באוניברסיטת תל אביב בהרקדה של יום חמישי. וכל פעם שרוקדים קרוב לרמקולים, זה סבל נוראי.

 

[שרעבי]

זו היתה גם בעיה שלי

הפיתרון הוא למצוא עוד רוקדים שהרעש מפריע להם ולגשת שוב ושוב למרקיד ולבקש להנמיך את עוצמת המוסיקה .אני מצאתי שהשיטה עובדת.

 

[מירי 1]

אכן הריקודים של פעם יפים...אך...

יחד אם זאת יש גם הרבה ריקודים חדשים בהחלט יפים מאוד, עם התאמה למוסיקה, קצב נהדר ולא מסובכים... אני חושבת שהשילוב הוא הנכון...ובהחלט מסכימה עם קצב המצאת השירים החדשים. ויותר מזה כשלומדת ריקוד חדש ושמים אותו פעם אחת בלבד...אחר כך כבר לא רוקדים אותו....

 

[ירון מישר]

לא הבנתי למה כוונתך?

אז זה טוב שיש הרבה ריקודים שלומדים ושכחים? או לא טוב

 

[*סתם אחד*]

אני חושב! (גם זה משהו) ../images/Emo123.gif

לציין כאן מעל דפי הפורום את המרקידים שמאכזבים ואת ההרקדות שלהם. ואת המרקידים הטובים ואת ההרקדות שלהם. ולבקש מירון לפרסם זאת בעיתון "רוקדים". ואולי זה יזיז משהו אצל המרקידים. ובכלל לתת ולו מעט ממה שקורה בפרום. ס.א.

 

[ירון מישר]

מחמאות אפשר השמצות לא!

עיתון רוקדים מפרשם כבר שנים כתבות במזהירות מפני הקטסטרופה עם נימוקים הגיוניים. ללא הועיל. הדרך הנכונה היא להפעיל את חבריכם הרוקדים ול"רדת" על המרקידים בשטח.