אני קורבן של הפחד
רציתי לספר לכם על מקרה קשה שקרה לי היום: בימים האחרונים, מצאתי עוד פורום של תמיכה נפשית ואיך לא, התחלתי לכתוב גם בו. אחרי כמה הודעות כאלה שבהם סיפרתי על עצמי והשתדלתי כמה שיותר לענות על שאלות שחברי הפורום שאלו, קראתי היום בבוקר הודעה מאחד מחברי הפורום בה הוא כתב שהוא מאוד נפגע ממני על זה שהתשובות שלי אליו קצרות ולא ענייניות ולא תמיד אני עונה על שאלות שהוא שואל. אני, עם רגישות היתר שלי לקחתי את זה מאוד מאוד קשה. כשניסיתי לכתוב לו תשובה, זה לא ממש הלך לי כי התחלתי לבכות והרגשתי ממש רע. כאב עצום בבטן ובכלל בכל הגוף והנשמה. כאב שאי אפשר לתאר. במשך כמה שעות אחר-כך המשכתי לבכות, עם הפסקות קצרות בין בכי לבכי ולא יכולתי להפסיק לחשוב על איך שאכזבתי את אותו אדם. יותר מאוחר כתבתי לו תשובה מפורטת עם תשובות מפורטות לכל השאלות שהוא שאל. רק אחר-כך הבנתי שהתגובה שלי, הן מבחינת ההרגשה והן התגובה באותו פורום נבעו מתוך פחד נוראי, אותה חרדה חברתית איומה. הפחד הזה שמשתלט עליי ומכתיב לי איך לחיות ואומר לי שאני צריכה תמיד למצוא חן בעיני אחרים ואוי ואבוי אם אפגע במישהו. אותו פחד שעושה אותי קטנה ולא שווה כי הרי כל האחרים הם חזקים ממני ואני חייבת להרשים אותם. וככה היה גם כשכתבתי את התשובה לאותו אדם, הפחד הנוראי הזה הוא שהכתיב לי מה לכתוב באותה תשובה. והוא שגורם לי להרגיש גם עכשיו כמו סמרטוט. הראש כואב והעיניים עוד צורבות מהבכי שנמשך כל היום. די, אני חייבת לעשות משהו עם זה. הטיפול בפסיכודרמה שאני עוברת כבר לא מספיק. לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים אוכל לפנות רק מינואר, כי עברתי קופת חולים במיוחד בשביל הטיפול אבל אהיה מוכרת כמבוטחת שם רק מינואר. אני לא יודעת מה אעשה עד אז. המצב ממש קשה ואני חייבת לעשות משהו עכשיו!!! ולא בעוד ארבעה חודשים. ולטיפול פרטי אין לי כסף אבל בכל זאת, אולי בכל זאת אעשה מאמץ כי המצב כבר בלתי נסבל. כפי שכתבתי בכותרת, וכפי שאפשר להבין מההודעה, אני קורבן של הפחד וזה פשוט הורג אותי. רק רציתי לשתף אתכם...
רציתי לספר לכם על מקרה קשה שקרה לי היום: בימים האחרונים, מצאתי עוד פורום של תמיכה נפשית ואיך לא, התחלתי לכתוב גם בו. אחרי כמה הודעות כאלה שבהם סיפרתי על עצמי והשתדלתי כמה שיותר לענות על שאלות שחברי הפורום שאלו, קראתי היום בבוקר הודעה מאחד מחברי הפורום בה הוא כתב שהוא מאוד נפגע ממני על זה שהתשובות שלי אליו קצרות ולא ענייניות ולא תמיד אני עונה על שאלות שהוא שואל. אני, עם רגישות היתר שלי לקחתי את זה מאוד מאוד קשה. כשניסיתי לכתוב לו תשובה, זה לא ממש הלך לי כי התחלתי לבכות והרגשתי ממש רע. כאב עצום בבטן ובכלל בכל הגוף והנשמה. כאב שאי אפשר לתאר. במשך כמה שעות אחר-כך המשכתי לבכות, עם הפסקות קצרות בין בכי לבכי ולא יכולתי להפסיק לחשוב על איך שאכזבתי את אותו אדם. יותר מאוחר כתבתי לו תשובה מפורטת עם תשובות מפורטות לכל השאלות שהוא שאל. רק אחר-כך הבנתי שהתגובה שלי, הן מבחינת ההרגשה והן התגובה באותו פורום נבעו מתוך פחד נוראי, אותה חרדה חברתית איומה. הפחד הזה שמשתלט עליי ומכתיב לי איך לחיות ואומר לי שאני צריכה תמיד למצוא חן בעיני אחרים ואוי ואבוי אם אפגע במישהו. אותו פחד שעושה אותי קטנה ולא שווה כי הרי כל האחרים הם חזקים ממני ואני חייבת להרשים אותם. וככה היה גם כשכתבתי את התשובה לאותו אדם, הפחד הנוראי הזה הוא שהכתיב לי מה לכתוב באותה תשובה. והוא שגורם לי להרגיש גם עכשיו כמו סמרטוט. הראש כואב והעיניים עוד צורבות מהבכי שנמשך כל היום. די, אני חייבת לעשות משהו עם זה. הטיפול בפסיכודרמה שאני עוברת כבר לא מספיק. לטיפול פסיכולוגי דרך קופת חולים אוכל לפנות רק מינואר, כי עברתי קופת חולים במיוחד בשביל הטיפול אבל אהיה מוכרת כמבוטחת שם רק מינואר. אני לא יודעת מה אעשה עד אז. המצב ממש קשה ואני חייבת לעשות משהו עכשיו!!! ולא בעוד ארבעה חודשים. ולטיפול פרטי אין לי כסף אבל בכל זאת, אולי בכל זאת אעשה מאמץ כי המצב כבר בלתי נסבל. כפי שכתבתי בכותרת, וכפי שאפשר להבין מההודעה, אני קורבן של הפחד וזה פשוט הורג אותי. רק רציתי לשתף אתכם...
