אני קצת מתביישת לספר לכן

[הרמוניה]

אני קצת מתביישת לספר לכן ../images/Emo4.gif

אבל היום אמא שלי סיפרה לי שגיסתי בהריון(שלישי) ושמעתי על עוד חברה בהריון.... וגם לי זה קרה ונשברתי לגמרי. האמת שחשבתי שנגמלתי כבר מלהתרסק כשדברים טובים קורים לאחרים ולי לא אבל לך תדע-זה תפס אותי באופן לגמרי לא צפוי ולגמרי קטלני מבחינת מצב הרוח והחשק.... אז אני קצת מסכנה היום ומרחמת על עצמי... וכל מה שאני צריכה בשביל לבכות זה לראות טלויזיה.... ואני באמת חושבת שמגיע גם לי קצת מזל טוב הרמוניה

 

[עמית@]

הרמוניה

תתביישי, תעמדי בפינה. מה פתאום. זה לא עניין של מגיע או לא, אני מנסה לבחור מילים בזהירות. (וחוץ מזה בטח שמגיע לך

) אני חושבת שהימים האחרונים לא דורשים הרבה עד למצב של שבירות מוחלטת. וחוץ מזה, אולי ההרומונים של ההריון כבר משפיעים עלייך (מקווה מקווה) עמית

 

[יפעתי&]

הרמוניה - ../images/Emo24.gif אין לך מה להתבייש

לדעתי זה קרה לכל אחת מאיתנו ואפילו יותר מפעם אחת בתקופה הזו. מותר לנו, אנחנו בסך הכל בני אדם וזה באמת לפעמים נופל בזמן הכי לא טוב ומתפרקים.. זה טוב לבכות כדי שלקראת השנה החדשה תתחילי אותה עם הרבה תקווה בלב ואני מאחלת לך מכל ה

והנשמה שתהיה לך שנה פוריה ונהדרת

 

[נועם@בת]

מה פת´ום להתבייש? ../images/Emo25.gif

אם צובטים אותנו אנחנו לא בוכות? אם דוקרים לנו את הנשמה עם שיפוד לוהט, אנחנו לא מתפרקות? ואם אחרי חצי שנה אנחנו זוכות במתנה הכי טובה שיש, אנחנו לא מאושרות?

לא צריך להתבייש אחותי, זאת התגובה הכי הגיונית שיש. חשוב רק לא להתרגל להרגיש ככה, כי זה סתם מעיק

בעוד חצי שנה החיים יראו אחרת לגמרי. שבוע טוב ושנה טובה

נועם

 

[יעל@]

הרמוניה יקרה ../images/Emo23.gif

אני עברתי את אותו הדבר ביום חמישי, כשחברה סיפרה לי שהיא בהריון. ואז כל הדמעות שחכו להן לצאת מהפעם האחרונה שבכיתי יצאו. כן זה כואב, אבל אני בטוחה שגם לנו יהיה תינוק, הוא רק קצת מתעכב אבל הוא יגיע. שולחת לך חיבוק גדול, ודרך אגב אין לך במה להתבייש זה רק מראה כמה את אנושית ורגישה. יעל

 

[יעל@]

הרמוניה יקרה

אני עברתי את אותו הדבר ביום חמישי, כשחברה סיפרה לי שהיא בהריון. ואז כל הדמעות שחכו להן לצאת מהפעם האחרונה שבכיתי יצאו. כן זה כואב, אבל אני בטוחה שגם לנו יהיה תינוק, הוא רק קצת מתעכב אבל הוא יגיע. שולחת לך חיבוק גדול, ודרך אגב אין לך במה להתבייש זה רק מראה כמה את אנושית ורגישה. יעל

 

[שלומלום של נילה]

זה בסך הכל אנושי מה שאת מרגישה ../images/Emo24.gif

היי הרמוניה, אין לך במה להתבייש, אני יכול להבין אותך. את יודעת ראש השנה בפתח ובעזרת השם שנה הבאה כולנו עוברים באופן קולקטיבי לפורום השכן "הריון אחרי טיפולים" חיבוק גדול שלומלום

 

[מרב.]

הרמונינה יקרה ../images/Emo23.gif

זה תמיד תופס אותנו כשאנחנו לא מצפות. לא שאפשר להתכונן לזה, אבל יכולות לעבור להן כמה הריוניות מתחת לאף, את יכולה לשמוע ולשמוח על חברות שמבשרות על הריון- אחת, ושתיים ושלוש- וברביעית זה מתפרץ, בלי אזהרה. והיפחה הזו שמתפרצת ללא יכולת שליטה, קורעת לב ושוברת. אי אפשר להתגונן, ואין מה לעשות מלבד לבכות את הכאב הזה החוצה, שלא תישאר לה שם טיפה אחת מיותרת. ובפעם הבאה, לצפות לזה- ואולי, אולי זה לא יבוא. ואני יודעת שזה קשור גם לתקופה שבה את עומדת בטיפולים. נדמה לי, לפחות מנסיון אישי, שבשבועיים של ה"עשייה"- בימי ההזרקות, בדיקות הדם וה-US, זה פחות פוגע מאשר בימי ההמתנה השבירים כל כך. אז הלוואי וזה יהיה הבכי האחרון- אני יודעת כמה זה כואב, אני יודעת כמה חוסר אונים וייאוש יש בבכי הזה- הלוואי והייתי יכולה לקטוף לך את התינוק הזה שיביא את בת השחוק לעינייך... ומחבקת הרבה, להקל על הלב הדואב, מרב

 

[סוכריה על מקל]

פעם כתבתי שכל הודעה כזו היא כמו

בעיטה בשחלות. זה פוגע בדיוק במקום שהכי כואב, והתגובה הכי טבעית היא להביע את הכאב הזה. ממש, אבל ממש אין לך מה להתבייש - כולנו עברנו את זה ולרובנו זה יקרה שוב. היה כל-כך נחמד אם היינו יכולים לשים את העולם ב-pouse בזמן הטיפולים, שאף אחת לא תיכנס להריון או תלד, שאף אחד מהתינוקות לא יגדל, שכולם ישארו בדיוק כמו שהיו כשהתחלנו... אבל העולם ממשיך להסתובב, ואנחנו צריכות להתמודד גם עם "בשורות טובות" של אחרים. מה ´ני אגיד לך? זה עדיין עדיף מאשר להתמודד עם בשורות רעות, וזו הנחמה היחידה שאני יכולה להציע לך. זה, וה

הכי גדול שאפשר לתת באופן וירטואלי.

 

[yaelhul]

הרמוניה יקרה שלי ../images/Emo24.gif

זה תמיש תופס אותנו כשאנחנו לא מוכנות, ואיך בכלל אפשר להתכונן למכות (גם אם לא מכוונות) מתחת לחגורה??? מאחלת לך ימים טובים ואופטימיים יותר בהם תוכלי את לבשר לכולם את הבשורות הטובות. שנה נפלאה לך. יעל.

 

[יונית החיננית @]

הרמוניה מכירה את תחושת הכאב ..

גם אותי תפסה ידיעה על חברה שבהריון חודש רביעי וזה צבט לי בלב כי היא התחתנה ב12.00 פחות משנה ואני נשואה 3 שנים ... נעבור את זה יחד ונקווה שזה יהיה מהיר !

 

[אולה *]

הרמוניה יקרה. ../images/Emo10.gif

אין לך מה להתבייש. זה קורה לכולנו. ואין ספק שמגיע לך מזל טוב, ולא קצת, הרבה. אני מאחלת לך מכל הלב שלא תדעי יותר אכזבות. ואין לי ספק שתצליחי, ואת תהיהי אמא נהדרת.

אולה.

 

[@ריטה]

רק עכשיו גיליתי את ההדועה שלך

אני מצטערת אם זה גם תרם להוריד את מצב הרוח אבל מקווה שלהיפך כי גם אני הרגשתי ככה הרבה מאוד זמן אבל עכשיו אני אחרי וגם את תהיי שם צריך לקוות לטוב

 

[דל]

הרמוניה ../images/Emo20.gif ../images/Emo20.gif

אין כל פסול בלהרגיש כאב כשצריך ואו להרגשי רחמים עצמיים זה מאוד טבעי ומובן ולדעתי את לא צריכה להתבייש ברגשות שלך ואו להלחם בהן תרגישי את הכאב עד הסוף ואחר כך זה ישתחרר ותהיי חזקה יותר מאחלת לך שנה טובה ומתוקה ובעיקר.... פוריה דלית

 

[ליברה*]

הוי, הרמוניה יקרה ../images/Emo10.gif

בגילי ה"מופלג" כבר למדתי שאין חיסון נגד ההתרסקויות האלה (והתרסקויות בכלל) ולעולם נהיה כמו בשיר: ..."אתה נופל וקם נופל-וקם..." וזה עוד כל כך טבעי ומובן בתוך המרתון הזה אחרי הילד הנכסף, שהוא שוחק, סוחט ודורש תעצומות נפש וההתרסקות מדי פעם היא חלק מהעניין, וזה בסדר - כל עוד מצליחים לקום מזה. גם אני, כל עוד חשבתי שיש "חיסונים והתחסנויות" הופתעתי מעצמי כל פעם מחדש על כל נפילה - קטנה או גדולה - ואפילו כעסתי על עצמי כי זה נראה היה לי סימן של חולשה. אבל עכשיו, כשאני מבינה שלעולם ניפול ונקום כי זה טבענו כבני אדם - גם הנפילות קלות יותר ועוברות מהר יותר. ואני כבר לא רואה בהן חולשה. הבושה היא מיותרת. למה להתבייש? גנבת את הנפילה הזאת ממישהו שאת צריכה להתבייש?

מותר לך להרגיש כל מה שאת מרגישה (גם דברים שאינך מעיזה לספר), תהיי שלמה עם זה. החוסן האמיתי הוא לדעת שהנפילה היא זמנית ושעוד תקומי ממנה. ואני גם חושבת, שאחרי שתיכנסי להריון - תעברי אותו - תלדי-ויהיה לך תינוק בין הידיים, כי אז תשכחי גם את כל הקשיים שעברת בדרך וגם לא יהיה לך אכפת מי בהריון ומי לא, בכל אופן לא באופן הכואב של עכשיו.. שנה טובה, חזקי ואמצי

 

[ligo]

אין מה להתבייש

הרמונה היקרה, זה כל כך טבעי, וזה לא בגלל שאנחנו לא שמחות בשביל אחרים, אנחנו פשוט כל כך רוצות שזה יקרה לנו. אני רוצה לספר לכל החברות בהתלהבות שאני בהריון ולא רק לשמוע ולראות הריונות של אחרות מסביבי. גם אני מרגישה רע עם זה לפעמים, אבל זו לא קינאה רעה, זו קינאה טובה ובקרוב אמא שלך תספר שהבת שלה בהריון. הלוואי