אני"קרועה"

[vella]

אני"קרועה"

אחרי שלושה שבועות שהייתי צמודה לבעלי היום חזרתי לעבודה.מה אומר ומה אגיד?תחילה אני מעריצה גדולה של כל בני הזוג המטפלים בבן זוג חולה.אני לפני התמוטטות עצבים.כמעט ולא הצלחתי לשלוט על עצמי והרגשתי כעס נוראי ורחמים עצמיים .כמעט כמעט התחלתילהתייאש והיו פעמים שהגבתי בצורה מאד מאד לא יפה. אינני ראויה לשום התחשבןת מכם. אני מרגישה נכלמת ומתביישת בעצמי. אך כמובן שבעלי שכח הכל.והיום היה עצוב מאד כשהלכתי לעבודה.האהבה הרבה שהוא ומעניק לי ,פעמים לא מצליחה לגבור על הכעס. אני עדיין מחכה לעובדה הזרה. ולה

 

[אפס שתיים]

בושה ונכלמת??? על מה ולמה????

מגיעה לך מדליה של כבוד על המאמץ שאת עושה. כמה נשים את מכירה שהיו יושבות 3 שבועות רצוף עם הבעל החולה ועוד נשארות בחיים לספר על זה??? אני מסירה בפניך את הכובע. אבל למה זה קורה? למה לא דאגת שלפחות כמה שעות ביום יבואו להחליף אותך כדי שתצאי להתאוורר קצת, שיהיה לך זמן לאדם הכי חשוב כאן - את עצמך. אל תשכחי את עצמך בתוך התסבוכת הזאת. לא פלא שאת עצבנית, כועסת ומרחמת על עצמך. איך אמרו חז"ל? תפסת מרובה - לא תפסת. כשעושים דבר כזה זה לא טוב לאף אחד. ועכשיו, אחרי שלקחת נשימה ארוכה, החמאית לעצמך שוב ושוב, לקחת זמן איכות לבלות עם עצמך. כל מה שנשאר לך זה לוודא שלא תחזרי שוב למקום הזה. הוא לא בריא. אני מקווה שמהר מהר תגיע העובדת הזרה, אבל בכל מקרה, תוודאי שזה לא יקרה שוב. כל הכבוד

 

[ענתי44]

ולה יקרה../images/Emo24.gif

את ראויה גם ראוייה למירב ההתחשבות מאיתנו והבנה, והזדהות ווהרבה אהדה... ויתרה מזאת, את ראוייה להבנה עצמית ולסליחה עצמית. זה לא אנושי לא לחוש את תחושות הכעס והרחמים העצמיים או לא להגיב, לפרקים, בחוסר סובלנות ואף בהתפרצות, כלפי יקירנו. כל אחד מאיתנו, בין אם הוא בן, בן זוג או בקירבה אחרת, סובל מהמחלה הארורה הזו. זו מחלה שפוגעת בכל בני המשפחה. וכל אחד מאיתנו, בין אם הוא מעסיק עובדת זרה או שיקירו בבית אבות, קל וחומר אם הוא מטפל בעצמו בחולה, מתפרץ לפעמיים וחש אחר כך בושה וכעס עצמי. מה שטוב באלצהיימר זה שהם לא זוכרים את ההתפרצות שלנו. סולחים לנו וממשיכים הלאה. הפסקתי את רצף הכתיבה כי אמא שלי חסרת מנוחה ורוצה ללכת לשירותים " לעשות פיפי" כמו שהיא לוחשת שאף אחד אחר זולתי לא ישמע, ולכי תסבירי לה שהיא לא שולטת על הסוגריים ושהיא עם טיטול. ואז אחרי החיבוק שלי היא שאלה מה אני עושה וסיפרתי לה שאני מנסה לעודד אותך, היא אמרה לי למסור לך שבעלך יהיה בריא ושיהיה לך כוח. חיבקתי אותה ודימעה ירדה מהעיניים. כל כך צובט הלב. ולה יקירה, אחרי החגים, בעיקר פסח יש תופעה ידועה של עלייה במספר הפותחים תיק ברבנות להתגרש. השהייה המשותפת עם המשפחה בתקופה כזו, קשה לכולנו. אז ברור שלנו, האנשים שחיים בצל האלצהיימר. היו לך ימים קשים ולחוצים ואת עשית את הכי טוב שאפשר. אי אפשר יותר טוב. נקודה. אז במקום עוד וזה או סט מפורצלן תני לעצמך מתנת חג. סילחי לעצמך. בקרוב תגיע העובדת והעול הכבד מנשוא יוקל. שולחת לך חיבוק של כוח.

 

[ליאורלילי]

יקירה שלי

ולה יקרה , אנו כאן הנשים של החולים כולנו אחיות בנפש ורק אנו יודעות מה עובר עלייך בכל הזמן הזה שהיית בבית. אסור לך להאשים את עצמך לא בחוסר סבלנות ולא בכעס. אלו רגשות נורמליים וטבעיים לאדם רגיש ואכפתי כפי שאת. אצלי המצב עדיין לא כל כך נורא אך גם אני מרגישה בדיוק כמוך, אך כבר לא כועסת על עצמי אלא משלימה עם המצב איכשהו. כל השבועות הללו גם אני הרגשתי בדידות איומה , ניתוק מהעולם ומהחיים בכלל ומחשבות איומות שאנני יכולה לכתוב אפילו. אך למזלנו החופשה הסתיימה וחזרנו לעבודה וקצת התאווררות עוזרת ומצילה אותנו. אני מרגישה שהחיים נמצאים במין פסק זמן , אין לי אפשרות לעשות מה שאני אוהבת (אני כבר לא זוכרת מה....), אלא כל הזמן מה שצריך ולפעמים גם אין כבר כח להילחם. בתי הצעירה היתה גם מדוכאת בחג שאף אחד לא בא וגם לא נסענו לשום מקום. לפחות היא נסעה אתמול והיום עם חברותיה לטייל בצפון וזה נתן לי הרגשה טובה שהיא לפחות נהנית. ולה יקרה , את צריכה להיות גאה בעצמך בכוחות הנפש שלך ובהתמודדות כל השנים האלה לבד, גם עבודה ובית ונתת לו את הכבוד הראוי והאהבה ואת כל תשומת הלב והטיפול הטוב ביותר ומותר לנו לפעמים קצת להתפרק ולהתפס לקצת רחמים עצמיים , גם לי זה קורה אך אחר כך אנו מתאוששות וחוזרות לעצמנו. גם אצלי , הוא כל הזמן נצמד אלי ונשען עלי ולפעמים אני מתפוצצת ורוצה לברוח , אך אני אומרת לעצמי כמה הוא מסכן ומנסה לנער אותו ממני בהומור, אך הלב זועק וכואב. ולה , הלואי שתגיע כבר העובדת ותצליחי לצאת קצת לדבר עם אנשים , לנקות את הראש וסתם להסתובב ולראות את העולם. אני כולי נקיפות מצפון כשאני הולכת לעבודה והוא בבית וכל הזמן כשאני מתקשרת שואל מתי אחזור. ולה , אני בטוחה שהוא יודע כמה את אוהבת אותו ודואגת לו ואני מתפללת עבורך שבמהרה יהיה לך קל יותר ותוכלי לאסוף את עצמך ולא להיות כל כך קשה לעצמך. גם לך מותר לחיות ולרצות ולהנות וזו לא בושה. שולחת לך חיבוקים רבים מלאי עוצמה , תחשבי גם עלי ועל כל הנשים כאן, כולנו באותו מצב ועוד אלפים כמונו ולכן את לא לבד!!! את אחת מאותן נשים חזקות ומיוחדות שעומדות במשימה קשה שהחיים זימנו לה ובגדול , את עומדת בה בגבורה. היי חזקה ולה , לכי לעבודה , תחשבי גם על עצמך ועל הילדים והנכדים הזקוקים לך ובע"ה יהיה טוב. לילה טוב ורגוע, טובה

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifלאורלילי כל הכבוד

התחזקתי ממה שכתבת אשרייך

 

[ariela המקורי]

../images/Emo24.gifולה יקירה מה זה 3 שבועות

חברותי כבר 15 שנה צמודות לבן זוג שלהם אני כבר שנתיים לא עובדת וצמודה" לדולר", אני לא אשפוט אותך אבל כל בן אדם צריך אורך רוח לחברו קל וחומר לבן זוג שעברנו איתו כברת דרך, אנחנו האמא שלו ,המטפלת שלו ובת הזוג שלו אין אחרת שמגדלת תינוק מגודל כמונו. אין מה לעשות צריך להאמין ביושב המרומים שרואה את החסד שאנו עושות ושומע את התפילות שלנו שיקל בעדינו ויתן לנו בריאות כדי שנוכל לעשות את המצווה החשובה הזאת חסד של אמת, לפני יומיים בן זוגי אמר לי אריאלה אני גוסס, נבהלתי ואמרתי לו חלילה אתה בריא כשור והולך כארי ועף כציפור אין כמוך גבר שבגברים, והוא החליף צבעים והחל לחייך.מה אנו מה חיינו, הכעס הוא מהגהינום, מי שכועס הוא מביא "אש" לבית, אין יותר טוב מלספור עד 3 לפני הכעס ולחשוב מה זה ייתן? אשרייך שאת משתדלת לעשות את המצווה הענקית הזאת כמה שהיא קשה, זו התמודדות בהמשכים , יש לתת לזמן לעשות את שלו , החולה לא אשם כל ההתנהגות של החולה זה מהמחלה ולכן על מה לכעוס. אנחנו צריכות לעשות סוויצ' במוח כדי להחליף את המחשבה שהבן זוג לא כמו שהכרנו כשהיינו צעירים.אני מאחלת לך שה' ימלא כל משאלותיך .קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, רצון יראיו יעשה ואת שוועתם ישמע ויושיעם, ליבי אליך יקירה ומחבקת אותך חזק.

 

[ronnyw]

שום כלום !!

אין אחד מאיתנו שלא עבר את המשברים האלה. את יודעת למה? כי אנחנו אנושיים, אנחנו בני אדם, אנחנו לא רובוטים !! כואב לנו, איכפת לנו, מעצבן אותנו - זה הכי טבעי שבעולם. יש מי שהפתיל שלו קצר יותר, ויש מי - שארוך יותר. דווקא במקרה שלך מצטייר לי פתיל ענק, והמום המון אהבה והשקעה בבן הזוג. אז צאי מה"קריעות". אין לך שום סיבה להרגיש רע עם עצמך. (ודעי שעוד יהיו משברים והתפרצויות. זו המשמעות של להיות אנושי.)