שלום ווירדי!!
תודה Weirdi שחלקת עמנו את השיר שלך ואת הגיגייך. אני מקווה שהתגובות של כמה אנשים כאן לא ימנעו ממך לעשות זאת שוב. וכמה תגובות: האם היותה של כותבת השיר חברת פורום כחודש בלבד זו סיבה מספיק מוצדקת למנוע ממנה לכתוב כאן שירים? לדעתי לא. האם לא יכול להיות שכותבת השיר רואה בשיר שלה קשר הדוק לפגאניות בעוד אנחנו איננו יכולים לראות את אותו הקשר כיוון שלא אנו כתבתנו את השיר, או כיוון שראיית הפגאניות שלנו שונה מהאופן בו כותבת השיר רואה את הפגאניות? לדעתי, יכול מאוד להיות. לפי תפיסתי כתיבת שירים, מכל סוג – בעלי אופי פגאני או בעלי אופי אישי – זו עבודת אלים רמה ונשגבה, אדירה ונפלאה, ואני מלא קנאה באנשים שיכולים לכתוב שירים 'שעושים צמרמורת' כמו השירים של עינה, אני יהונתן ורובין, ומלא קנאה באנשים אמיצים, כמו ווירדי, שמסוגלת לחשוף את הגיגי ליבה בצורה שירית ויפה בפני כולנו. בקהילה שלנו, על פי תפסתי, יש מקום נכבד ונשגב למשוררים (גם אם הם לא כותבים שירים בעלי אופי פגאני – מהו שיר בעל אופי פגאני ומה איננו כזה?) וממש לצדם שמור מקום נכבד למספרי הסיפורים, גם אם סיפוריהם אינם פגאנים כל-כך (או בכלל...). לא שאני הופך את ווירדי למשוררת, אבל יתכן שהיא בדרך הנכונה (לא מתפקידי לשפוט...) ועלינו לתמוך בה ולעודד אותה ואת שאר כותבי השירים ולא לדכא אותה ולמנוע ממנה לשתף אותנו שוב בשיריה. נראה לי שזה מה שרציתי להגיד... בהזדמנות אכתוב מאמר על משוררי קדם וחשיבותם, וגם המשוררים הפגאנים של ימינו, כמו האבוריג'ינים באוסטרליה.