יאללה קדימה
New member
"...אני רוצה להזכיר לעצמנו ...."
"...לעצמנו מה זאת מדינת ישראל בתוך הפרספקטיבה של השואה. רבותיי, בדצמבר 1944 בחורף בגטו בודפסט, כשהיינו רעבים ומפוחדים ומבוהלים וגם הרוסים היו כבר קרובים מאוד והפציצו אותנו, והנאצים ההונגרים השתוללו ורצחו יהודים ולקחו אותם לדנובה וירו עליהם לתוך חורים שהם חתכו בתוך הקרח בקריסמס הקדוש של הנוצרים, באו נאצים הונגרים ולקחו אותנו, 300 יהודים מרחוב פוז'וני ,14 למצעד שלא חוזרים ממנו. אני ואימא שלי – אבא כבר היה במטהאוזן – צעדנו בחורף בשלג לקראת הדנובה, כדי שירו אותנו לתוך הנהר. כשהגענו להצטלבות דרכים, ששם היה בית שימוש ציבורי, בית ירוק, בדיוק הגיע מטוס רוסי שטס נמוך, כי הוא צילם את הצבא הנאצי, כי הרוסים עמדו לתקוף. בגלל המטוס הרוסי אנחנו התפזרנו קצת לכמה דקות, כי המלווים הנאצים הסתתרו מאחורי השערים של הבתים. אימא שלי דחפה אותי לתוך בית השימוש ואמרה לי "תעמיד פנים שאתה עושה פיפי". כשאתה קפוא מקור ומפחד, אתה לא עושה פיפי, אלא רק מעמיד פנים. עמדנו שם והמטוס הרוסי חלף והנאצים אספו מחדש את היהודים והמשיכו בדרכם, ואימא ואני יצאנו מבית השימוש הציבורי עם הטלאי הצהוב על דש מעילנו, מתוך ידיעה שכל אדם שפוגש אותנו לא רק רשאי, חייב, לחסל אותנו, כי אנחנו יהודים שברחו מהגטו. לא היו יהודים ברחובות בודפשט, והם הרגו כל יהודי שהם מצאו מחוץ לגטו. ואימא שלי הצליחה להבריח אותנו בחזרה לגיהינום של הגטו כדי להישאר בחיים. רבותיי, כל החיים שלי זה רודף אותי. כשאני טס, גם בשליחות הבית הזה, ברחבי תבל, ואני רואה מתחת לכנפי המטוס את טקסס שמשתרעת ואת אוסטרליה שמשתרעת ואת האלפים השוויצריים, הכל ריק. הכל היה ריק מאדם בדצמבר 1944, כאשר ילד יהודי עם טלאי צהוב על מעילו עמד בחורף בכפור בבודפשט וידע שהולכים להרוג אותו, רק מפני שהוא יהודי ומפני שאין לאן ללכת. מדינת ישראל, אדוני ממלא מקום ראש הממשלה, זה לא קדימה וזה לא העבודה וזה לא הליכוד, וזה אפילו לא שינוי. מדינת ישראל היא דבר אחד, שלא יכול להיות עוד פעם שבאיזשהו מקום בעולם עומד ילד יהודי חסר אונים, מפני שאין לאן ללכת. ישראל היא התשובה לשואה. תודה רבה." נאומו של יוסף טומי לפיד היום בכנסת. אני אישית ממש התרגשתי מהנאום, אז למי שלא שמע...
מדינת ישראל היא דבר אחד, שלא יכול להיות עוד פעם שבאיזשהו מקום בעולם עומד ילד יהודי חסר אונים, מפני שאין לאן ללכת. ישראל היא התשובה לשואה. תודה רבה.
"...לעצמנו מה זאת מדינת ישראל בתוך הפרספקטיבה של השואה. רבותיי, בדצמבר 1944 בחורף בגטו בודפסט, כשהיינו רעבים ומפוחדים ומבוהלים וגם הרוסים היו כבר קרובים מאוד והפציצו אותנו, והנאצים ההונגרים השתוללו ורצחו יהודים ולקחו אותם לדנובה וירו עליהם לתוך חורים שהם חתכו בתוך הקרח בקריסמס הקדוש של הנוצרים, באו נאצים הונגרים ולקחו אותנו, 300 יהודים מרחוב פוז'וני ,14 למצעד שלא חוזרים ממנו. אני ואימא שלי – אבא כבר היה במטהאוזן – צעדנו בחורף בשלג לקראת הדנובה, כדי שירו אותנו לתוך הנהר. כשהגענו להצטלבות דרכים, ששם היה בית שימוש ציבורי, בית ירוק, בדיוק הגיע מטוס רוסי שטס נמוך, כי הוא צילם את הצבא הנאצי, כי הרוסים עמדו לתקוף. בגלל המטוס הרוסי אנחנו התפזרנו קצת לכמה דקות, כי המלווים הנאצים הסתתרו מאחורי השערים של הבתים. אימא שלי דחפה אותי לתוך בית השימוש ואמרה לי "תעמיד פנים שאתה עושה פיפי". כשאתה קפוא מקור ומפחד, אתה לא עושה פיפי, אלא רק מעמיד פנים. עמדנו שם והמטוס הרוסי חלף והנאצים אספו מחדש את היהודים והמשיכו בדרכם, ואימא ואני יצאנו מבית השימוש הציבורי עם הטלאי הצהוב על דש מעילנו, מתוך ידיעה שכל אדם שפוגש אותנו לא רק רשאי, חייב, לחסל אותנו, כי אנחנו יהודים שברחו מהגטו. לא היו יהודים ברחובות בודפשט, והם הרגו כל יהודי שהם מצאו מחוץ לגטו. ואימא שלי הצליחה להבריח אותנו בחזרה לגיהינום של הגטו כדי להישאר בחיים. רבותיי, כל החיים שלי זה רודף אותי. כשאני טס, גם בשליחות הבית הזה, ברחבי תבל, ואני רואה מתחת לכנפי המטוס את טקסס שמשתרעת ואת אוסטרליה שמשתרעת ואת האלפים השוויצריים, הכל ריק. הכל היה ריק מאדם בדצמבר 1944, כאשר ילד יהודי עם טלאי צהוב על מעילו עמד בחורף בכפור בבודפשט וידע שהולכים להרוג אותו, רק מפני שהוא יהודי ומפני שאין לאן ללכת. מדינת ישראל, אדוני ממלא מקום ראש הממשלה, זה לא קדימה וזה לא העבודה וזה לא הליכוד, וזה אפילו לא שינוי. מדינת ישראל היא דבר אחד, שלא יכול להיות עוד פעם שבאיזשהו מקום בעולם עומד ילד יהודי חסר אונים, מפני שאין לאן ללכת. ישראל היא התשובה לשואה. תודה רבה." נאומו של יוסף טומי לפיד היום בכנסת. אני אישית ממש התרגשתי מהנאום, אז למי שלא שמע...