לרגע לא חשבתי שהם פשוטים
זה קשה לגור עם בנאדם במשך 18 שנה ולא לקחת ממנו הרגלים ולא להיות מושפע ממנו בדברים הקטנים. והדברים הקטנים הם אלה שנטמעים בך הכי עמוק. זה ממש קשה כשהחיצוניות לא מאפשרת לך להתנתק לגמרי ושכל פעם שאת מסתכלת במראה את רואה את הבנאדם שאת לא רוצה להיות. זה נשמע שטחי או לא-קשור, אבל זה ממש קשור. וזה קשה כשאת באמת מנסה לשנות, אבל באמת, את אפילו רושמת את כל הדברים שלא היית רוצה לקחת, אבל את לא מצליחה לנער אותם ממך. ואת מנסה, את מנסה הכי חזק שאת יכולה, וזה פשוט קשה כי זה כל הזמן מסביבך ואת לא מצליחה לגרום לזה לא-להדבק אלייך. וברור שמנסים, ולא מוותרים, ומתעלים את כל הכוחות כדי לא לההפך לבנאדם הזה. אבל כשגרים איתו באותו הבית זה יותר מדי קשה.