אתה לא יכול לשלוט בהוצאת הצליל כככככ. מה בנוגע לדמיון? לעצור את הדמיון כשאתה בין אנשים ולתת לו דרור כשאתה לבד, בפרטיות.
צא מהמקום הזה. הוא לא נשמע לי טוב למישהו, כולל אוטיסטים. את מי שמכה אותך הייתי לוקח לחשמול כפוי. כך לא מתנהגים לבני אדם, זאת התנהגות של אנשי חמאס.
באמת אשתדל לצאת מהמקום הנורא הזה שמעז להכריז על עצמו כנהדר ומטפח, או שאילחם ואחסל את המקום הזה.
עצה קטנה, לא לצאת בהצהרות לוחמניות. פשוט לעשות. תכין תוכנית בלי שאיש יודע. למנהלי הכפר יש אנשים שממונים עליהם, פנה אליהם ותגיד מה עושים לך.
פניתי כמה פעמים למשטרה, והשוטרים דחו אותי בבוז וסירבו לטפל. אני כל הזמן פונה למנהלי הכפר ודורש שיטפלו, וגם לעובדת הסוציאלית שלי. בזמן האחרון העובדת הסוציאלית פתאום לא מאמינה לי ומסרבת לטפל באלימים. אולי אעבור לעובד סוציאלי אחר, או שבאמת אקח את חברתי אתי ואעזוב את הכפר לדירה קטנה ונחמדה עם שותפים.
זה מתכתב עם המציאות? אתה יכול את לעזוב את הקולחוז המטורלל הזה יום אחד אם בא לך? זה אפשרי בכלל?
אפשר להזמין עובד רווחה שידבר אתי ויעביר אותי לדיור במקום אחר. הבעיה שאחר כך בוודאי לא אוכל לחזור הנה ואולי לא יהיה לי מקום לחיות בו.
למה אתה מחכה? איש מהפורום לא יבוא להציל אותך, תעשה את זה בעצמך.
באמת אולי אציג את הרעיון בפני העובדת הסוציאלית שלי בקרוב.
יש לי כמה מחשבות בקשר לזה. חוץ מהאלימות, המקום הזה מצוין ונדיר ברמת איכותו. כשהגעתי לכפר, גם אני הפכתי מעדין לאלים. הכפר והחיים שיגעו אותי. עכשיו אני עדין. החונך הזכיר לי שבזמן האחרון לא נגעו בי אלא רק רדפו אחריי וזה איום לא ממומש. הסברתי לו שלולא ברחתי אולי היו תוקפים אותי, אז הציע שאימנע מלעשות מבטים מאיימים וגם אמר שלדעתו לא באמת ניסו לתקוף אותי. אין לדעת. אם אעזוב את המקום, יש סיכון שלא אוכל לחזור ולא יהיה לי איפה לגור. גם יש לי פה חברה שאני מאוד אוהב, ויהיה לי קשה לעזוב אותה. אם אצטרך לעזוב, אנסה לקחת אותה אתי אבל אני פוחד שאם לא אצליח במקום החדש היא תישאר בלי בית. אם לא תרצה להצטרף אליי, אצטרך להישאר אתה בקשר רחוק. המקום הזה נחשב לגן עדן ויש בו הרבה מעלות, ואצטער לעזוב אותו ולכן קיוויתי שעכשיו שאני לא אלים אצליח ליהנות ממעלות הכפר ולחיות בהרמוניה עם עצמי ועם החברה. אם לא תהיה ברירה, אולי אנסה לעזוב או שאדרוש להחמיר את הטיפול. אמרו לי שבמקום אחר יהיה לי יותר רע כי בכל מקום יש תוקפנות ואלימות, בעיקר בין אנשים בעייתיים, וכאן יחסית מגנים עלינו מאוד.
יש שתי דרכים יסודיות להתמודד עם מצב לא נעים או בעייתי: להשלים איתו או לשנות אותו. מניסיון אישי, שתי ההחלטות בעייתיות אבל בסוף צריך לבחור משהו.
אי אפשר להשלים עם אלימות או להתעלם ממנה, צריך להילחם בה כדי להגן על עצמנו. היום דיברתי עם העובדת הסוציאלית שלי ואמרה שדיברה עם המנהל ולדעתה לא רדפו אחריי כי מי שהיה אמר לה שלא, אז אמרתי לה שהרבה רדפו אחריי בזמן האחרון וביקשתי שתגן עליי. היא אמרה שיסדרו לי חונך אחר שיגן עליי בזמן שאחד מהם עכשיו חולה ולא יודעים איפה הוא. בסך הכול היא בדרך כלל מקשיבה ומגנה עליי, אמרתי לה שצריך להיות לה אמון בי וביקשתי שתברר את העניין ותשמור שלא תהיה אלימות כלפיי.
צריך להיות שמח על הצלחות חיוביות שיש, לדבר מאוד ברור ולעניין ולהשתדל לא להשמיע קולות מפחידים וחריגים. מותר להסתכל כמו שרוצים ולדבר כמו שרוצים. כנראה, הכו אותי כי השמעתי קולות מפחידים וחריגים. לא ידעתי שהם מפחידים ונראים כאיום באלימות, עכשיו אני יודע ונזהר לא לעשות אותם. אולי במקום זה אחייך ואגיד מלים גסות בצחוק.
GPT היא לא דבר אלוהים חיים. זו מכונה מוגבלת שנוצרה על ידי בני אדם מוגבלים ולכן תתייחס לעצות שלה בחשדנות רבה.
מעסיק אחד אמר לי "יש לך היכולת להסתדר עם זרים", ואחד החונכים שלי אמר לי "אם הוא לא פושע ולא נרקומן, תגיד לו מה שאתה חושב".
כנראה אם האדם לא נראה אלים, לא כל כך מסוכן לדבר אתו.
יש אנשים שלא צריכים אלימות פיזית כדי להשיג מטרות בצורה שלילית. לא חסרות דוגמאות בחיי היומיום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.