שרינה,
מהודעותיך אני בהחלט מתרשמת כי את חושבת כי יטב לבנך בכתת חינוך מיוחד. לפחות בשלב זה של חייו. איני מכירה את בנך ולא קראתי את דוחות האיבחון וחוות הדעת המקצועיות לכן לא אוכל להביע את דעתי לכאן או לכאן , אלא להניח כי אם צוות הבין מקצועי המליץ ואת מגלה נכונות מתוך הבנה, יש להניח כי זו ההחלטה הנכונה. לפחות בשלב זה. השאלה אינה האם החינוך המיוחד מתאים לבנך. אלא האם בנך מצליח לתפקד באופן מניח את הדעת בחינוך הרגיל. לא מבחינת המערכת , אלא מבחינתו ובחינתכם. אם התשובה היא , לא. עדיין אין זה אומר כי בחינוך המיוחד תמצא הגאולה. אך בהחלט יתכן כי הוא אכן זקוק למסגרת קטנה ותומכת אשר תסייע לו לתקפד טוב יותר. לא כל ילד מסוגל להשאר בחינוך הרגיל. ולעיתים ההתעקשות להשאירו היא פגיעה משמעותית ולא נחוצה. וזאת אני אומרת ממקום של מי שפועלת להורדת מספר ההפניות לועדות השמה ומצליחה לבכך באופן משמעותי מאוד. תמיד יהיו ילדים שהמסגרת הרגילה אינה מתאימה להם ואין טעם להתעלל בהם משיקולים זרים שאינם תמיד טובת הילד. בענין חששך. ועדת ההשמה לא יכולה לחייב אותך להעביר את בנך לחינוך המיוחד. נקודה. תיאורתית היא יכולה ויש לה את הסמכות. אך בפועל מדיניות משרד החינוך היא כזו שאין מעבירים ילדים בעלי פוטנציאל תקין (ולא רק) ללא הסכמה מוחלטת של ההורים. אלא אם כן מדובר בהפרעות התנהגות קשות מאוד המלוות באלימות והתנהגות מסכנת (את עצמך ו/או אחרים). כך שאם בסופו של דבר תשבי בועדת ההשמה ותחליטי כי אינך רוצה בכך. איני מאמינה כי תתקבל החלטה בניגוד לרצונך. וכפי שכתבי בתגובתי הקודמת, גם אם תחליטי שכן, שכרגע המעבר נכון לבנך. עדיין בשנה הבאה תוכלי לזמן ועדה חוזרת. גם אם הצוות לא ירגיש צורך בכך, ולדרוש החזרה לחינוך הרגיל. נכון, יתכן וינסו לשכנע אותך כי בנך אינו מוכן עדיין לשוב לחינוך הרגיל וגם אם זה יהיה נכון ועדיין תתעקשי, הוא יוחזר. ועדות ההשמה הולכות ומקבלות יותר ויותר מהות של ועדות זכאות , משמע רק הורים שרוצים חינוך מיוחד יקבלו חינוך מיוחד. חינוך מיוחד הוא זכות ולא עונש ויש להפסיק להתייחס אליו ככזה. מי שאינו זקוק לשרותים אלה , יש להאשירו בחינוך הרגיל ומי שכן, מגיע מתוך הבנה והסכמת הורים. בהצלחה. ספרי לנו כיצד הדברים התנהלו.
