רוני של השלוש
New member
אני רוצה לשבח את רופאת הילדים שלנו
ולמה דווקא פה? קודם כל, כי זה במיוחד בשביל דבינק'ה שלנו, שתראה שלא כל הרופאים הם מהגיהנום
דבר שני, כי באמת אני רואה כאן בפורום הרבה חוסר אמון ברפואה וברופאים של ימינו, שאני מבינה מהיכן הוא מגיע, ולכן חשוב לי שידעו שלא כולם כאלו. במיוחד ברפואת ילדים, שהמיילדת שלי היטיבה להגדיר בתור "תחום ברפואה שבו תמיד נותנים להורים הרגשה שהם ההורים הכי גרועים/מחורבנים/מתעללים אם הם לא מיישמים בדיוק את כל מה שהרופא אמר להם לעשות"
אז ככה - לקחתי את תמר אתמול לרופאה לשקילה ולחיסון צהבת B ובדיקה כללית של גיל חודש. פה בארה"ב אין טיפת חלב, והרופאים הרגילים הם גם רופאים התפתחותיים. זו רופאה יחסית חדשה, ולא ראינו אותה עדיין מאז שתמר נולדה כי היא היתה בחופשה וראינו את הקולגה שלה (שהיתה בסדר, פרווה, לא התלהבתי וגם לא היו לי טענות). הנושאים שעלו היו: 1) בדיקת שמיעה (נהוג לבצע לכל היילודים בבתי החולים ביום היציאה הביתה) היא שאלה אם הלכנול בי"ח לעשות ועניתי שבחרנו לוותר על הבדיקה. היא התעניינה מדוע, הסברתי שהחלטנו שזה מיותר כי גם כך אין הרבה מה לעשות בגיל יומיים ואפשר לראות שהיא שומעת היטב לפי תגובותיה לרעשים וקולות. היא אמרה "VERY WELL" וזהו. לא טחנה לי במוח, לא ביטלה את החלטתי, ולהתרשמותי אף הסכימה איתה. 2)הנקה היא שאלה "YOU ARE BREASTFEEDING, YES?" עניתי בחיוב והיא אמרה "GREAT!!!" הילדה עלתה חצי קילו בשבועיים וקיבלתי תשבוחות אינספור. בסיום הפגישה הרופאה אמרה בחיוך רחב "רק חלב אם, כן? לא לתת לה מים!" פורמולה לא היתה אפילו אופציה מבחינתה ולא הוזכרה. 3) צהבת הילדה עדיין צהובה בגיל חודש. היא מיששה את הכבד, בדקה מרפסים, וראתה ילדה עירנית ותגובתית שיונקת יפה ועולה במשקל. לפי רמת הצהיבות (גפיים כבר לא צהובות, והצהיבות מתחילה מהבטן ומעלה) היא העריכה שרמת הבילי' בסביבות ה-10 ואמרה שכנראה מדובר בצהבת חלב אם. מה עושים? כלום! היא שאלה אם אני רוצה לקחת אותה למעבדה לבדוק רמה. שאלתי אותה בשביל מה צריך לבדוק ומה מדאיג אותה. היא ענתה שלא מדאיג אותה דבר בשלב זה, ורק אם אני הייתי רוצה מתוך סקרנות לבדוק מה הרמה המדוייקת. כשעניתי שאני מעדיפה להמנע מזה אם זה לא אבסולוטלי נחוץ, היא ענתה שהיא מסכימה איתי ורק שאעקוב ואתקשר אליה אם זה מחריף. 4)חיסונים בגלל הצהיבות, היא אמרה שמעדיפה שלא להעמיס על הכבד של הילדה והיא לא נותנת חיסון צהבת הפעם
כמו כן, היא נתנה לי ערימת דפי מידע על כל החיסונים שנהוג לתת ואמרה לי במלים אלו: "GO HOME, READ EVERYTHING, DISCUSS IT WITH YOUR HUSBAND, AND THEN MAKE YOUR DECISION ABOUT THE VACCINES". התפעלתי! כל הכבוד לרופאה שמכירה בכך שהילד הוא של ההורים, והם אלו שעושים את ההחלטות. אז יש רופאים אחרים, מעודכנים, תומכים. אני שמחה שבחרנו בה! היא דאגה גם לספר לי בגאווה גדולה על מטופלים שלה שיונקים שנתיים ויותר וכמה זה נהדר
. לבי רחב עליי!
ולמה דווקא פה? קודם כל, כי זה במיוחד בשביל דבינק'ה שלנו, שתראה שלא כל הרופאים הם מהגיהנום
