אני רוצה לשמוע את דעתכם - חייב לשפוך את הלב!!
אז ככה... (נשמתי עמוק). אני בבלבלות רציניות בתקופה האחרונה ואני חייב סדר. 1. מאז שהשתחררתי מהצבא אני הייתי בקטע של גברים, יצאתי והיו לי סטוצים לא מעטים. עד עד שהכרתי מישהו, שדי שבה אותי והיינו בקשר זוגי (יחסית קצר) אבל שלא הסתדר בינינו , לקחתי את זה כל כל קשה שלא יכלתי להישאר בעולם הזה של הסטוצים והGAYS כי שמתי לב שבתחום הזה אני לוקח ללב בצורה מטורפת וכבר לא יכלתי לשאת את זה. 2. מישהי שרצתה אותי , נהייתי חבר שלה (מעין השתחררות מהעולם שכביכול נפגעתי ממנו). יצאנו מס' שנים , התחתנו ואנחנו נשואים כבר זמן לא מועט (כמה שנים). 3. אני לא יתמם וגם במהלך הנישואין הייתי בסטוצים עם גברים, אבל די בצורה מבוקרת ומינורית. (זה נורא ששכבתי עם המוכר שמכר לי את חליפת החתונה ?? ) 4. אני חי עם אישה חיים שגרתיים מידי, עדיין מסתכל על גברים ונשאב לשגרה שמין הסתם אני לא שלם איתה. אבל מה שעוצר בעדי מלפרק את הכל זה ההשתוקקות לילד משלי, מה שאני יודע שיהיה יותר מורכב בקשר חד מיני. 5. החיים התנהלו עלמי מנוחות עד השבועיים האחרונים, הייתי ביומולדת של ידידה. היתה לי כימיה מעולה עם אחד מהמשתתפים ופשוט התחלנו להיות בקשר יומיומי שעתי (עדכונים בכל שלב של היום) אני לא אשקר ואודה שזה החיה אותי. הבחור הומו ואין רגע שאני לא רוצה להיות איתו, מחכה לשיחות הטלפון בהשתוקקות ופשוט מטורף עליו . לאיודע איך לקרוא לזה... התאהבות, הידלקות, חזרה לאחור - אין לי מושג !!! 6. ברור לי שגם אם מבחינתו הוא רוצה/רצה שיהיה ביננו משהו זה לא יקרה בשל העובדה שאני נשוי. הוא לא יודע עלי כלום !! מבחינתו אני סטרייט גמור. בקיצור, פעם ראשונה בחיים שלי אני בוכה כל איזה כמה שעות, רק עם עצמי כמובן (בחיים לא בכיתי), שומע שירים מדכאים ואני בהצפה מטורפת של רגשות ולא יכול לשאת את זה יותר... רעייתי לא מבינה מה קורה לי ומנסה כל הזמן לרצות (הרי ברור שהיא לא יודעת עלי כלום!!!) מבחינתי אני הגבר שהיא תמיד רצתה. בקיצור - לאחר שפרסתי לכם 10 שנים בעמוד אחד אני אשמח לשמוע את דעתכם אני מרגיש שעוד רגע אני מ-ת-פ-ו-צ-ץ. ומתחרפן שהבחור ההוא לא התקשר אלי כבר מאתמול ב 22:00 . (הסרטים שרצים לי בראש: למה לא אמר לי לילה טוב? למה לא התקשר בבוקר? איפה הוא? עם מי הוא? למה? כמה איך?) אני משתגע!!!! ויש לי בכלל אישה בבית, משפחה, משכנתא.... אוף!!
אז ככה... (נשמתי עמוק). אני בבלבלות רציניות בתקופה האחרונה ואני חייב סדר. 1. מאז שהשתחררתי מהצבא אני הייתי בקטע של גברים, יצאתי והיו לי סטוצים לא מעטים. עד עד שהכרתי מישהו, שדי שבה אותי והיינו בקשר זוגי (יחסית קצר) אבל שלא הסתדר בינינו , לקחתי את זה כל כל קשה שלא יכלתי להישאר בעולם הזה של הסטוצים והGAYS כי שמתי לב שבתחום הזה אני לוקח ללב בצורה מטורפת וכבר לא יכלתי לשאת את זה. 2. מישהי שרצתה אותי , נהייתי חבר שלה (מעין השתחררות מהעולם שכביכול נפגעתי ממנו). יצאנו מס' שנים , התחתנו ואנחנו נשואים כבר זמן לא מועט (כמה שנים). 3. אני לא יתמם וגם במהלך הנישואין הייתי בסטוצים עם גברים, אבל די בצורה מבוקרת ומינורית. (זה נורא ששכבתי עם המוכר שמכר לי את חליפת החתונה ?? ) 4. אני חי עם אישה חיים שגרתיים מידי, עדיין מסתכל על גברים ונשאב לשגרה שמין הסתם אני לא שלם איתה. אבל מה שעוצר בעדי מלפרק את הכל זה ההשתוקקות לילד משלי, מה שאני יודע שיהיה יותר מורכב בקשר חד מיני. 5. החיים התנהלו עלמי מנוחות עד השבועיים האחרונים, הייתי ביומולדת של ידידה. היתה לי כימיה מעולה עם אחד מהמשתתפים ופשוט התחלנו להיות בקשר יומיומי שעתי (עדכונים בכל שלב של היום) אני לא אשקר ואודה שזה החיה אותי. הבחור הומו ואין רגע שאני לא רוצה להיות איתו, מחכה לשיחות הטלפון בהשתוקקות ופשוט מטורף עליו . לאיודע איך לקרוא לזה... התאהבות, הידלקות, חזרה לאחור - אין לי מושג !!! 6. ברור לי שגם אם מבחינתו הוא רוצה/רצה שיהיה ביננו משהו זה לא יקרה בשל העובדה שאני נשוי. הוא לא יודע עלי כלום !! מבחינתו אני סטרייט גמור. בקיצור, פעם ראשונה בחיים שלי אני בוכה כל איזה כמה שעות, רק עם עצמי כמובן (בחיים לא בכיתי), שומע שירים מדכאים ואני בהצפה מטורפת של רגשות ולא יכול לשאת את זה יותר... רעייתי לא מבינה מה קורה לי ומנסה כל הזמן לרצות (הרי ברור שהיא לא יודעת עלי כלום!!!) מבחינתי אני הגבר שהיא תמיד רצתה. בקיצור - לאחר שפרסתי לכם 10 שנים בעמוד אחד אני אשמח לשמוע את דעתכם אני מרגיש שעוד רגע אני מ-ת-פ-ו-צ-ץ. ומתחרפן שהבחור ההוא לא התקשר אלי כבר מאתמול ב 22:00 . (הסרטים שרצים לי בראש: למה לא אמר לי לילה טוב? למה לא התקשר בבוקר? איפה הוא? עם מי הוא? למה? כמה איך?) אני משתגע!!!! ויש לי בכלל אישה בבית, משפחה, משכנתא.... אוף!!
, הוא ממש לא שיקול (למרות שממש לא הייתי מתנגד לבלות עימו לילה או שניים - לא מעבר) תודה רבה על התגובות הנבונות והכנות היו בטוב