אני רוצה לשתף אתכם... אם מותר לי
כמה ימים כבר לא כתבתי בפורום.. בגלל... טוב זה סיפור ארוך אז ככה. אני מכירה כבר מישהו המון זמן...בערך שנה. היינו סתם ידידים.. קוראים לו אורי. בהתחלה שמתי עין עליו.. אבל עזבתי את זה כי.. לא יודעת, חשבתי שאין סיכוי.. או קיי, הוא הכיר מישהי, והיא היתה חברה שלו.. הוא באמת אהב אותה. אותה אחת היתה חברה טובה שלי, דיברתי איתה הרבה, אולי כדי להתקרב אליו. יש לציין שהכל נעשה כאן באינטרנט, במציאות לא הולך לי כלום, אבל האינטרנט.. יש בו משהו אמיתי, האנשים אמיתיים... היא והוא קיימים, ידיד שלי שראיתי אותו במציאות מכיר אותה.. והיא מכירה את אורי, היא ראתה אותו. אז הכל אמיתי.. אל תדאגו. באותו זמן שהם היו חברים אני הכרתי את איתי.. והתאהבתי בו. הוא זרק אותי לפני חודש.. אני ידעתי שזה לא יילך כי.. למרות שהיא ניסה להבין אותי בחרדה, הוא לא הבין, וראיתי את זה עליו. הוא רצה שאני אתקשר אליו יותר ופשוט לא הייתי מסוגלת. נפרדנו. אחרי כמה זמן גם חברה שלי ואורי נפרדו. הרגשות שלי לאורי העצימו... אבל הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי בתור ידידה בלבד.. וגם.. לא האמנתי באהבה!!! ידעתי שא-ף אחד לא יבין אותי!!!! אני ידעתי את זה, הרגשתי שאני לבד לבד! שמי שאני אכיר.. כל מי שאני אכיר.. לא יאהב אותי באמת... כי אני נכוותי הרבה פעמים, כנראה בגלל החרדה שלי.. וזה היה קשה לי. אבל אהבתי את אורי. ככל שהזמן עבר אני אהבתי אותו יותר. דיברתי עם חברות שלי.. מתוקות ממש. הן מכירות אותו מכאן, מהאינטרנט, מהצ'אט. סיפרתי להן (2 חברות..) והן כל הזמן אמרו לי שכדאי לי לספר לו מה שאני מרגישה.. ולא יכלתי... לא יכלתי.. מצד אחד רציתי קשר איתו.. אבל מצד שני.. ידעתי שבגלל החרדה הוא לא ירצה אותי... שהנה, יש לי חרדה. אני לא שווה כלום בטח לא אהבה. שהכל בטוח יתנפץ. בטוח בגללי. כי זה מה שקרה לי כל הזמן.... הוא קרה לי "נשמתי" וכל מיני כאלה, וחשבתי שזה הסגנון דיבור שלו... ואהבתי התעצמה עוד ועוד.. הרגשתי אליו משהו כבר.. המון זמן!!! בערך שנה!!! שלשום...בלילה.. החלטתי. אני מספרת לו. בעצם, זו לא היתה החלטה מיידית.. דיברנו באייסיקיו.. בלילה, ופתאום, ממש פתאום!! אמרתי לו "יש לי דיבור איתך.." והיה כבר מאוחר חשבתי שהוא הולך לישון אז אמרתי לו שלמחרת אני אספר לו. אבל הוא התעקש שאני אספר לו... אז.. היה לי ממש ממש קשה.. אמרתי לו שיש לי משהו כלפיו.. זהו. האבן ירדה. עכשיו הייתי בטוחה שהקשר שיש לנו בינתיים יפגע. אבל לפחות הוצאתי את זה. אחרי כמה דקות.. הוא כותב לי.. "גם אני" הייתי בשוק של החיים שלי... לא תארתי...בחיים לא דמיינתי... הוא גם הרגיש כלפיי משהו וחשב שאני לא רוצה קשר איתו!!!!!!! הוא היה באותו מצב כמוני... הכל הכל הכל משמיים!!! אני כמעט לא אמרתי לו מה שאני מרגישה ופתאום אמרתי לו... אם לא הייתי אומרת אז הוא לא היה מתוודה, כי הוא חשב שאני לא רוצה אותו.. בתור.. האהבה שלי.. הלב שלי כמעט התפוצץ, הרגליים רעדו, חששתי. חששתי מדבר אחד. מהחרדה. חששתי שהיא תפריע בקשר שסוף סוף מצאתי... דיברתי איתו על זה, דיברתי איתו על הכל.. משלשום עד עכשיו דיברנו... דיברנו מלא מלא.. סיפרתי לו. הוא אמר לי שגם לא יש אותו דבר... ולמרות שהוא נשמע אחד עם ביטחון עצמי באינטרנט, במציאות הוא לא.. ודיברתי איתו על עוד דברים, והוא כל כך הבין אותי!!! ואני הבנתי אותו.. אנחנו אותו בנאדם!!!! הכל משמיים! אנחנו אותו בנאדם!! גם לו יש קצת חרדה חברתית.. גם הוא קצת מגמגם.. גם הוא לא אוהב לדבר בטלפון.. סוף סוף מצאתי מישהו כזה!!! בחיים לא חשבתי שיהיה אחד כזה!! ועוד משהו... מה שאני מרגישה אליו... בחיים לא הרגשתי.. לא הרגשתי אהבה כזאת בחיים שלי! אני.. מרגישה כאילו זה.. רוחני כזה.. כאילו הנפש שלי רוצה את הנפש שלו.. לא פיזית, רק רוחני.. אני מרגישה את העננים מתקרבים אליי ולוחשים לי באוזן את שמו.. אני רואה את הנשמה שלו.. אולי בגלל שאנחנו כל כך דומים? וסיפרתי לו.. הכל.. כל מה שאני מרגישה... אני שונאת לשקר, אני חייבת להיות כנה ולהגיד הכל! אז אמרתי.. והוא אמר שהוא מרגיש כמוני.. הוא כותב לי שירים... כל כך יפים.. הוא כותב מכתבים.. אני עדיין לא מעכלת את כל זה.. זה נחת עליי בבום.. אני כל כך מאושרת.. הוא אמר שהוצאתי אותו מכאב גדול.. אחרי הפרידה של האקסית שלו.. ועכשיו בדיוק עכשיו הוא אמר לי שבחיים הוא לא אהב ככה, ושהוא אוהב אותי יותר מהקודמת... וזה נכון גם לגביי, בחיים לא אהבתי ככה!!!!!!!!! וזו הרגשה... של רוחניות.. הרגשה.. משהו מעל ומעבר... יותר מאהבה שתמיד הרגשתי.. הרבה יותר.. אני שמחה שלמרות החרדות... הצליח לי.. שמחה שאזרתי אומץ וסיפרתי לו.. שמחה שיש לי אחד כמוני.. כמוני בדיוק.. הוא מבין אותי ואני אותו.. אולי שבוע הבא אנחנו נפגשים... אני אוהבת אותך אלוקים... ואני מודה למי שטרח וקרא את כל זה.. ואני אשמח אם תרגישו על הלב מה שאני מרגישה.. זו הרגשה נהדרת... הרגשה כזאת מספקת.. אוח אני רק רואה אותו אני נותנת לו חיבוק כזה.......שלא נתתי לאף אחד בחיים שלי..אני כל כך מודה לאלוקים.. כל כך...
כמה ימים כבר לא כתבתי בפורום.. בגלל... טוב זה סיפור ארוך אז ככה. אני מכירה כבר מישהו המון זמן...בערך שנה. היינו סתם ידידים.. קוראים לו אורי. בהתחלה שמתי עין עליו.. אבל עזבתי את זה כי.. לא יודעת, חשבתי שאין סיכוי.. או קיי, הוא הכיר מישהי, והיא היתה חברה שלו.. הוא באמת אהב אותה. אותה אחת היתה חברה טובה שלי, דיברתי איתה הרבה, אולי כדי להתקרב אליו. יש לציין שהכל נעשה כאן באינטרנט, במציאות לא הולך לי כלום, אבל האינטרנט.. יש בו משהו אמיתי, האנשים אמיתיים... היא והוא קיימים, ידיד שלי שראיתי אותו במציאות מכיר אותה.. והיא מכירה את אורי, היא ראתה אותו. אז הכל אמיתי.. אל תדאגו. באותו זמן שהם היו חברים אני הכרתי את איתי.. והתאהבתי בו. הוא זרק אותי לפני חודש.. אני ידעתי שזה לא יילך כי.. למרות שהיא ניסה להבין אותי בחרדה, הוא לא הבין, וראיתי את זה עליו. הוא רצה שאני אתקשר אליו יותר ופשוט לא הייתי מסוגלת. נפרדנו. אחרי כמה זמן גם חברה שלי ואורי נפרדו. הרגשות שלי לאורי העצימו... אבל הייתי בטוחה שהוא אוהב אותי בתור ידידה בלבד.. וגם.. לא האמנתי באהבה!!! ידעתי שא-ף אחד לא יבין אותי!!!! אני ידעתי את זה, הרגשתי שאני לבד לבד! שמי שאני אכיר.. כל מי שאני אכיר.. לא יאהב אותי באמת... כי אני נכוותי הרבה פעמים, כנראה בגלל החרדה שלי.. וזה היה קשה לי. אבל אהבתי את אורי. ככל שהזמן עבר אני אהבתי אותו יותר. דיברתי עם חברות שלי.. מתוקות ממש. הן מכירות אותו מכאן, מהאינטרנט, מהצ'אט. סיפרתי להן (2 חברות..) והן כל הזמן אמרו לי שכדאי לי לספר לו מה שאני מרגישה.. ולא יכלתי... לא יכלתי.. מצד אחד רציתי קשר איתו.. אבל מצד שני.. ידעתי שבגלל החרדה הוא לא ירצה אותי... שהנה, יש לי חרדה. אני לא שווה כלום בטח לא אהבה. שהכל בטוח יתנפץ. בטוח בגללי. כי זה מה שקרה לי כל הזמן.... הוא קרה לי "נשמתי" וכל מיני כאלה, וחשבתי שזה הסגנון דיבור שלו... ואהבתי התעצמה עוד ועוד.. הרגשתי אליו משהו כבר.. המון זמן!!! בערך שנה!!! שלשום...בלילה.. החלטתי. אני מספרת לו. בעצם, זו לא היתה החלטה מיידית.. דיברנו באייסיקיו.. בלילה, ופתאום, ממש פתאום!! אמרתי לו "יש לי דיבור איתך.." והיה כבר מאוחר חשבתי שהוא הולך לישון אז אמרתי לו שלמחרת אני אספר לו. אבל הוא התעקש שאני אספר לו... אז.. היה לי ממש ממש קשה.. אמרתי לו שיש לי משהו כלפיו.. זהו. האבן ירדה. עכשיו הייתי בטוחה שהקשר שיש לנו בינתיים יפגע. אבל לפחות הוצאתי את זה. אחרי כמה דקות.. הוא כותב לי.. "גם אני" הייתי בשוק של החיים שלי... לא תארתי...בחיים לא דמיינתי... הוא גם הרגיש כלפיי משהו וחשב שאני לא רוצה קשר איתו!!!!!!! הוא היה באותו מצב כמוני... הכל הכל הכל משמיים!!! אני כמעט לא אמרתי לו מה שאני מרגישה ופתאום אמרתי לו... אם לא הייתי אומרת אז הוא לא היה מתוודה, כי הוא חשב שאני לא רוצה אותו.. בתור.. האהבה שלי.. הלב שלי כמעט התפוצץ, הרגליים רעדו, חששתי. חששתי מדבר אחד. מהחרדה. חששתי שהיא תפריע בקשר שסוף סוף מצאתי... דיברתי איתו על זה, דיברתי איתו על הכל.. משלשום עד עכשיו דיברנו... דיברנו מלא מלא.. סיפרתי לו. הוא אמר לי שגם לא יש אותו דבר... ולמרות שהוא נשמע אחד עם ביטחון עצמי באינטרנט, במציאות הוא לא.. ודיברתי איתו על עוד דברים, והוא כל כך הבין אותי!!! ואני הבנתי אותו.. אנחנו אותו בנאדם!!!! הכל משמיים! אנחנו אותו בנאדם!! גם לו יש קצת חרדה חברתית.. גם הוא קצת מגמגם.. גם הוא לא אוהב לדבר בטלפון.. סוף סוף מצאתי מישהו כזה!!! בחיים לא חשבתי שיהיה אחד כזה!! ועוד משהו... מה שאני מרגישה אליו... בחיים לא הרגשתי.. לא הרגשתי אהבה כזאת בחיים שלי! אני.. מרגישה כאילו זה.. רוחני כזה.. כאילו הנפש שלי רוצה את הנפש שלו.. לא פיזית, רק רוחני.. אני מרגישה את העננים מתקרבים אליי ולוחשים לי באוזן את שמו.. אני רואה את הנשמה שלו.. אולי בגלל שאנחנו כל כך דומים? וסיפרתי לו.. הכל.. כל מה שאני מרגישה... אני שונאת לשקר, אני חייבת להיות כנה ולהגיד הכל! אז אמרתי.. והוא אמר שהוא מרגיש כמוני.. הוא כותב לי שירים... כל כך יפים.. הוא כותב מכתבים.. אני עדיין לא מעכלת את כל זה.. זה נחת עליי בבום.. אני כל כך מאושרת.. הוא אמר שהוצאתי אותו מכאב גדול.. אחרי הפרידה של האקסית שלו.. ועכשיו בדיוק עכשיו הוא אמר לי שבחיים הוא לא אהב ככה, ושהוא אוהב אותי יותר מהקודמת... וזה נכון גם לגביי, בחיים לא אהבתי ככה!!!!!!!!! וזו הרגשה... של רוחניות.. הרגשה.. משהו מעל ומעבר... יותר מאהבה שתמיד הרגשתי.. הרבה יותר.. אני שמחה שלמרות החרדות... הצליח לי.. שמחה שאזרתי אומץ וסיפרתי לו.. שמחה שיש לי אחד כמוני.. כמוני בדיוק.. הוא מבין אותי ואני אותו.. אולי שבוע הבא אנחנו נפגשים... אני אוהבת אותך אלוקים... ואני מודה למי שטרח וקרא את כל זה.. ואני אשמח אם תרגישו על הלב מה שאני מרגישה.. זו הרגשה נהדרת... הרגשה כזאת מספקת.. אוח אני רק רואה אותו אני נותנת לו חיבוק כזה.......שלא נתתי לאף אחד בחיים שלי..אני כל כך מודה לאלוקים.. כל כך...
