אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שלי

[מיקי801]

אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שלי

יש לנו שוב בעיות עם המטפלת של אמא שלי. חשבתי שאולי עדיף לקחת אותה לבית אבות אולי שם יהיה לה טוב יותר. שם ישגיחו עליה יהיו לה חיי חברה מה שאין לה היום בכלל.מצד שני לקחת אותה מהבית שלה מהמקום הפרטי שלה? לעזוב הכל ובעצם לקחת את העצמאות.אוף מה לעשות שיהיה הטוב ביותר בשבילה.? איך אדע שאני עושה נכון?ואם בגלל המעבר היא תכנס לדכאון וחס וחלילה יקרה משהו איך אחיה עם זה? איזה בת אני?אני בסערת רגשות.

 

[א ר נ ה]

אני חושבת שיש בתי אבות

שאפשר לגור בהם לתקופת נסיון, לבדוק אם האדם מסתגל.

 

[eta21]

הי מיקי,

הייתי לפני כחודשיים, בדילמה שאת נמצאת בה עכשיו. אמי היתה עצמאית לחלוטין, התגוררה לבד (בלי עזרה) ואחרי שתי נפילות ואישפוז בבית חולים, החלטנו אחותי ואני להעבירה לבית אבות. נכון לרגע זה היא עדיין בתקופת הסתגלות, מקווה שהתקופה תחלוף במהרה, ואז היא תהיה מאושרת ותאמר זאת. בינתיים היא עדיין לא החליטה אם טוב לה אם לאו. אבל אני יודעת שעשינו את הטוב ביותר. ראשית היא לא לבד, נמצאת בבית אבות בעיר בו מתגוררות אחותי ואני, יש פיקוח אנחנו מבקרות כמעט כל יום. אם תרצי לשוחח איתי אשמח. מאחלת את הטוב ביותר לאימך, אטה.

 

[מיקי801]

תודה אטה .העדפתם בית אבות על מטפלת?

 

[eta21]

לא העלנו בכלל אפשרות של מטפלת

 

[יהודה ב]

חיבוק| למיקי

מיקי יקרה ! עברנו על בשרינו את ההחלטה הקשה עבור אמי האם להעביר אותה לבית אבות ואם לא . עצם המחשבה לא קלה לשני הצדדים , אבל בסופו של דבר גם לאימי וגם לנו היה נפלא . עד הרגע האחרון של חייה קיבלה טיפול נפלא ומסור . אין לק מושג כמה אני מבין אותך , ומאחל לך את הטוב שבעולם .

יהודה

 

[stp51]

../images/Emo24.gifמחזקת אותך,אבל את ההחלטה אני משאירה לך

 

[רונית 1031]

מיק מיק אכן זאת דילמה לא קלה../images/Emo14.gif מצד אחד

מאוד רוצים את ההורים על ידינו , בריאים ומתפקדים כמה שיותר, מצד שני הורינו ( למי שיש ) כבר קשישים וחלק מהם נזקקים לעזרת מטפלים ואנחנו כמובן רוצים שיהייה להם הכי טוב בעולם. העיניין הוא שקשה מאוד לקבל החלטה כזאת במקומם ובמקרה שלך במקום אמא שלך. אצלי למשל הורי שיהיו לי בריאים

גרים בבית שלהם והם עצמאים לחלוטין ויחד עם זאת הם כבר מדברים על זה שהם היו רוצים לעבור לגור באיזה שהיא אחוזת הורים כמו שקוראים לזה היום, הרבה חברים שלהם קנו דירות במקומות כאלה, זה נחשב יוקרתי כזה...וזה לא בית אבות כמו שהיה פעם ובטוח יש גם היום כאלו, המילה בית אבות לכשעצמה מפחידה. אני לא יודעת עד כמה אמא שלך מתאימה למקום כזה כי זה יותר מתאים לאנשים עצמאים שיש להם את הכל בכפר הזה והם מתפקדים ויש להם חיי חברה וכייף שם. מה אומרים אחיך ואחותך? אני מתארת לי שזאת גם החלטה שלהם? שוחחתם עם אמא על זה? לא יודעת מה להגיד לך....זה לא קל. אז קבלי

חזק ממני

 

[מיקי801]

תודה על החיבוק החם שלכם

 

[דורני]

שלום, את יכולה לשמוע סיפורים, דוגמאות ועצות

מכל אחד ומכל מקום אך אין ספק שלבסוף את נשארת עם ההחלטה הקשה הזו. מה שצריך לעניות דעתי להנחות אותך זה: בכל החלטה שתקחי יש רווח והפסד. עכשיו תשקלי כל רווח והפסד במאזניים ותראי מה גובר על מה. כשאנו - שלושה אחים - עמדנו בפני דילמה כמו שלך, בערך מעבר ל"מאזניים" האלה שעשינו לנו גם חשבנו על איך נחיה עם זה. איך נחיה עם זה שחס וחלילה יקרה לה משהו בבית ואז לעולם לא נסלח לעצמנו ואיך נחיה עם זה שהיא תכעס עלינו שהעברנו אותה לבית אבות, אבל הכעס יהיה מתוקף מחלתה (אלצהיימר) וחוסר הבנתה את מוגבלותה להיות לבד, אבל בסוף נדע שגרמנו לה להזדקן בכבוד. אצלנו המקרה היה כבר בלתי נסבל, פשוט כבר השאירה פעמיים את הגז פתוח, ואז פשוט "עקרנו" אותה מביתה אלינו, עד שמצאנו בית אבות הולם. חיפשנו לא מעט, לא התפשרנו, ואנו משלמים המון כסף, אבל זה שווה והיא הכי הכי שווה. לא אומרת שהיום היא לא מקטרת ששמנו אותה ב"כלא" אבל כל פעם כשהיא אומרת זאת במקום שיצבוט בלב אנחנו נזכרים באיזה מצב קריטי הוצאנו אותה מהבית וממש מנענו אסון.